אופל וקטרה - שכחו אותה בבית

זוכרים את השם וקטרה? אם שכחתם, אין לכם שום סיבה להרגיש מנותקים. המשפחתית הגדולה של אופל, זו שמתפקדת בארץ כספינת הדגל של היצרנית הגדולה, הפכה בשנים האחרונות לקיימת-בקושי. ולא תמיד זה היה כך. קודמתה לתפקיד, האסקונה, שגשגה כאן בשנות ה-80. עשור מאוחר יותר הייתה אמורה הווקטרה (דור שני) לקבל תווית "המלצת קנייה", אלמלא הגיעה לאחר 48 שעות בדיוק מאזדה 626, במחיר מסחרר. זו האחרונה חתומה למעשה על השמדת התחרות כולה, כולל כמובן הווקטרה - מכונית עדיפה בכל פרמטר.

זו גם הסיבה לכך שכאשר מגיעה אלינו ווקטרה מחודשת, כשנה לאחר השקתה האירופאית, היא אינה מעוררת כאן סקרנות, למרות שזכתה בדרך לפנים חדשות לגמרי. אנחנו לעומת זאת, כלל לא שכחנו, בעיקר לאחר שהתבשרנו על תג המחיר החדש. בניגוד לצפוי ולמקובל, הגרסה המחודשת זכתה דווקא להוזלה משמעותית, שמכניסה אותה עם 163 אלף שקל לקבוצה 4 לצורך חישוב שווי ערך. מתחיל להשמע מעניין.

הפנים של עכשיו

כשהושק הדור השלישי לווקטרה ב-2002, הציגה המכונית קווים מעט אמריקניים, כבדים יחסית, אולי כדי לאזכר את בנות הדודה מארה"ב שחולקות עמה פלטפורמה. טוב לגלות כי הגרמנים ניצלו את מתיחת הפנים כדי להחליף חרטום מלא (כולל יחידות תאורה וסבכה) לטובת קו בסגנון אסטרה-טיגרה. בתמונות זה לא נראה טוב במיוחד, במציאות התוצאה נעימה מבעבר. כעת נראית הווקטרה דינאמית יותר, קומפקטית וקלילה יחסית. זאת, למרות שהיא בעצם ארוכה יותר (1.5 ס"מ).

סביבת הנהג והנוסעים טובה כתמיד. בעיקר כאשר היא מגיעה בשני גוונים שממשיכים אל הריפוד והדיפון. אפילו שילוב צנוע של דמוי-עץ תורם לאווירה העשירה מהמקובל בקבוצה. נראה כי אופל למדו היטב את סוד ההצלחה של המתחרות החשובות (מי אמר פאסאט?), והצליחו לשלב כאן פריטים שונים עם הרבה מקוריות וטוב-טעם.

עם זאת, קונסולה שופעת פקדי מערכת שמע, אקלים ומחשב דרך, מוגזמת מעט בניסיון למקוריות בכל מחיר, ומסובכת שלא לצורך. כך קמרה של מנוף איתות רב-מצבי, כך תפעול בקרת שיוט על קצה אותו מנוף, וכך גם צג מידע בגוון לא מושך וספרות מיושנות. ואם כבר, מישהו צריך להסביר להם שם כיצד מייצרים תפריט אפשרויות נוח להבנה.

בכל מקרה, הווקטרה מוצעת כיום רק בגרסה אחת, מצוידת למדי. בקרת יציבות, שש כריות אוויר, מערכת שמע מקורית עם פיקוד מההגה, בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים לאחור, מחשב דרך רב-אפשרויות ועוד. תא הנוסעים מרווח למדי, תא המטען שימושי וגדל-מידות (500 ליטר) והמושבים הנוקשים יתגלו לאחר כמה מאות קילומטרים כנוחים ותומכים.

מנועים קדימה

בחטיבת הכוח לא חל שינוי ממשי. זה עדיין ה-2.2 ליטר של אופל עם 147 כ"ס, שמשודך לתיבת חמישה הילוכים אוטומטית של אייז'ן המציעה גם תפעול ידני. גרסת ההזרקה הישירה המתקדמת והחזקה יותר (155 כ"ס), משווקת באירופה אך לא אצלנו. פעולת מצערת חדה מבעבר, מעניקה תחושה נמרצת וכושר האצה טוב ביחס למקובל בקטגוריה. גם הנתונים ה"יבשים" מגבים זאת - 210 קמ"ש, 10.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. למנוע עצמו פעולה נעימה בדרך כלל, אם כי הוא הופך רועש יחסית בסל"ד גבוה.

התיבה האוטומטית נעימה ורכה, אך מציגה אופי עצל מעט, אינה מזדרזת להוריד הילוך אך ממהרת שלא לצורך להעלות. כל זאת במצב אוטומט. בתפעול ידני התחושה נמרצת משמעותית, והפעולה מדויקת ומנצלת עד תום את פוטנציאל המנוע. בכל זאת, לאחר מאות קילומטרים גילינו כי חוקיות אינה קיימת. לעיתים הסכימה התיבה ל"נעול הילוך", לפעמים לא. נראה כי החום הכבד ששרר בימי המבחן, והמאמץ הגדול שהופעל על התיבה, לא החמיא לה כראוי. צריכת דלק לעומת זאת הייתה סבירה - 7.8 ק"מ לליטר תחת עומס, כ-10 ק"מ לליטר בנסיעה רגועה.

כחלק ממקצה השיפורים, עברה הווקטרה כיול מחדש למתלים ועדכון מערכת ההיגוי. התוצאה בהחלט מורגשת. מבלי להבטיח דינמיקה יוצאת דופן, היא מצליחה להציע תחושה קלילה וזורמת מבעבר. מבחינה זו, ההגה החשמלי עבר את השיפור המורגש ביותר. הוא עדיין אינו מתקשר במיוחד, אך הוא מציע משקל נכון מבעבר ופעולה מדויקת יותר.

את בקרת היציבות, שמתערבת בנעשה באופן נינוח ולא מסרס או מפתיע, לא ניתן לנתק. אבל לווקטרה אחיזה סבירה בכל מקרה, יכולת שינוי כיוון נאה ובעיקר ריסון תנועות גוף טוב מבעבר. במקביל, נוחות הנסיעה העירונית אינה מבריקה, אך מחוץ לעיר היא בהחלט ראויה לשבח. היינו מוותרים על רעשי מתלים מיותרים במכונית המבחן, כמו-גם על מהלך דוושת בלם ארוך, מחסור בתחושה וכניסה מוקדמת מדי של ה-ABS לפעולה.

שווה להיזכר

בסופו של יום היכרות-מחדש עם הווקטרה, נותרנו עם תחושה של שיפור כפול. מתיחת הפנים הפכה את הווקטרה למכונית מהנה ונעימה מבעבר, ובמקביל לאטרקטיבית בהרבה. זאת מכיוון שהיא לא רק מציעה תחושה "סאלונית" יותר ממרבית מתחרותיה, היא גם מרווחת ושימושית מהן, עם אבזור שופע וכמובן - תג-מחיר נמוך מבעבר, 163 אלף שקל שהופכים אותה לאחת הקניות הטובות בקטגוריה.

ולכן חבל עוד יותר לגלות כי היבואן מהסס, ואינו דוחף את המכונית הזו לקדמת הבמה. זה לא סוד שהמחיר אותו דורש היצרן אינו מותיר ליבואן רווח גדול (אם בכלל), ולכן הכניסה לשוק הליסינג הרווחי אינה ריאלית. לטעמנו אפשר לוותר על כך, ולהתמקד בשוק הפרטי. שם מדובר כאמור באחת הבחירות המוטוריות היותר-טובות, שתוכלו לעשות כיום.