אדוני ראש הממשלה, עכשיו כבר צריך לעבוד. כל היום וכל הלילה, ברצף, עם אנשים שיודעים מהי עבודה בתנאי לחץ, ומהי תוצאה של אמת. אני מתכוון לעבודה בעורף, עם העורף, החזית השניה שלך. היא מופקרת, כידוע, ועליך לנהל את המערכה גם שם. לראות את צרכי היום, תוך כדי לחימה, ואת צרכי המחר, לכשיבוא יום אחד.
עם כל הכבוד, נדמה לי שזה לא לכבודו של ראש ממשלה לבוא חודש ימים אחרי תחילת המלחמה,
שלושה שבועות בדיוק אחרי שגידמאק כבר הרים את מחנה ניצנים, לבחון את האפשרות הזו פתאום, ולהציע את פינויה של קריית שמונה לעיר אוהלים ברמת גן. זה פשוט לא מספיק. ומה נגיד, למשל, למרגליות, מטולה, שתולה, ערב אל ארמשה ולהבות הבשן?
שמעתי את אנשיך בימים האחרונים. אחד אמר שראשי הרשויות לא ביקשו פינוי, שני שמח להודיע שקומה שלמה עוסקת בטפסים של אזרחים שנפגעו
| הטור הקודם |
|
| אצל אולמרט, ניצחנו מזמן / רינו צרור |
|
כבר בשבוע שעבר הוא החדיר את המילה "ניצחון" לנאומו, בחינת הישג שכבר השגנו, לא משהו שעוד נצטרך למות למענו. אחר-כך שינה ותיקן. ובדיחה שרצה על היועץ טל זילברשטיין: זה האהוד השני שמתרסק לו במהירות שיא |
| לטור המלא |
|
|
|
כלכלית, שלישי הבטיח פתרונות במהירות וסידר חדרי נופש בכנרת, לפי משמרת. זה סתם, אתה יודע. אתה גם איישת את התפקידים מנכ"ל, מזכיר, וראש מטה טורבו. אבל זה לא עובד. גם התירוצים לא, אחרי שלושים ימי מלחמה.
ובכן, אם אתה חפץ עוד חיים פוליטיים, שנה ראש מיד. מיד זה מיד. ומה זה לשנות ראש? להתייחס לעורף כמו מערכה. לעורף אין ראש, כידוע לך, אין מפקד, אין אבא, אין מי שאחראי על החזית הזו. ובכן, אתה חייב אחד כזה. פרויקטור. קח את בעלי התעודות, הביצועיסטים, יש סביבך לא מעט כאלה. קרא לויקטור ברגיל, קרא לשמעון שבס, קרא לאורי שני, ואם לא תתקשה מדי - קרא גם לעומרי שרון. כולם יעמדו לרשותך תוך שניה. תגדיר להם מטרה, ומכאן והלאה, אין ספק, הם יחלקו ביניהם אחריות כמו גדולים ויעשו הכל לבד, לא תקבל אפילו טלפון אחד. אתה אולי לא יודע, אבל אצלך, באחד המשרדים, כבר שנים שיש תיק לכל ישוב בקו העימות. מפורט ומסודר כזה ותואם לתנאים של היום.
אין לך שר רווחה עדיין, אם לא שמת לב, למרות שעשרות אלפי אנשים בחזית נזקקים לשירות המשרד הזה יותר מכל דבר אחר. קח את בוז'י הרצוג, השר היחיד שהצליח לסגור את בעיית הצימרים, המלונאים, ותעשיית התיירות. תפיל עליו את תיק בעיית הרווחה בצפון. מקבוצת ילדים אוטיסטים התקועה בבית בראש פינה ועד קשישי כרמיאל, דרך עניי נצרת. הרצוג יעשה את זה באהבה רבה.
קרא גם לליברמן, אתה במלחמה עכשיו והוא יודע לעבוד. גייס גם את פואד, אם כבר החלטת שלא להקשיב לעצותיו הבטחוניות, ושים על כתפי שניהם את חזית הישובים השניה, מעכו עד נצרת, לביצוע. קרא לחבר שלך יוסי שריד, הוא ממילא במרגליות כל היום, והפל עליו את צרכי הישובים בקו העימות הישיר. את הדאגה ואת האחריות, כולל תיכנון הימים שאחרי. הימים שאחרי, אני מניח שאתה כבר יודע, עלולים לכווץ את הפריפריה עד כדי סיכון ממשי. תוכל לשאול את פרופ' סופר על כך, אני מבין שאתה משוחח איתו מעת לעת.
כל השמות המצויינים כאן, אגב, הם על דעתי בלבד. מנה את מי שתבקש, ובלבד שיהיה מאנשי הביצוע הנבונים בישראל.
אדוני הראש, זה דחוף במיוחד. אתה חייב לבנות ארגון מדוייק כדי לעמוד במערכה הזו, מעין ממשלת עורף ביצועיסטית. לא מינהלת, לא פקידות,
משרדי ממשלה יספקו את הניירת. בראש הארגון יעמוד פרויקטור, האיש עליו תפיל את התיק. הפרויקטור ימנה כבר, האמן לי, ראש מוביל ואחראי ישיר על כל עיר, כל מושב, כל קיבוץ, כל ישוב, יהודי, ערבי, דרוזי או בדואי, היינו הך. והם כבר ידאגו לצרכי חזית העורף. מתינוק ועד קשיש, כל אחד לוחם, מקיוסק ועד בתי הזיקוק. ים של עבודה.
אגב, בינינו, ההודעה על הפרשת מאה מיליון שקל לרשויות בצפון, קצת מצחיקה עכשיו. זה יעלה הרבה יותר. מלחמה, אתה יודע, עולה מיליארדים.
