אלף שמאים לא יצליחו להזיז אותה
השמאי מטעם הביטוח לא ראה, המוסך התרשל בתיקון, אבל חברת הביטוח הראל המשיכה להתעקש. בסופו של דבר החברה פיצתה את המבוטחת בשיעור של 123% מערך הרכב שנפגע בתאונה
המכונית המבוטחת, פיז'ו 206 חדשה, הייתה מעורבת בתאונה קשה חודש לאחר שנרכשה. השמאי מטעמה של הראל קבע כי הנזק שנגרם לרכב מגיע ל43%- מערכו - שהיה 102 אלף שקל - כלומר, 43,819 שקל. בנוסף קבע השמאי כי בעקבות התאונה והתיקון נגרמה לרכב ירידת ערך של ,18% מה שהוסיף לפיצוי 18,360 שקל.
אלא שבעלת הרכב לא הייתה שלמה עם קביעת השמאי לגבי ירידת ערך הרכב. היא פנתה לשמאי הפרטי עידן ויקטור, שקבע כי ירידת הערך מגיעה ל60%- מערכו - כלומר, ל61.2- אלף שקל. חוות הדעת של ויקטור כללה גם ליקויים רבים שנמצאו ברכב לאחר התיקון במוסך המרכזי של פיז'ו בבאר שבע, בהם פגמים בסרן הקידמי ובמערכת ההיגוי, ליקויים משמעותיים בתיקון השילדה והגג, ותיקוני צבע באיכות גרועה. חוות הדעת נסמכה גם על ממצאי בדיקה של מכון קומפיוטסט בראשון לציון.
השמאי הפרטי קבע כי על חברת הביטוח היה להכריז על הרכב כאובדן מוחלט, שכן הנזק - כולל ירידת הערך - מגיע ל88%- מערכו. לדבריו, סיכוייה של בעלת הרכב למכור אותו קלושים.
המוסך הוסיף לנזקים
ואולם חברת הביטוח העדיפה את חוות הדעת של השמאי מטעמה על פני זו של השמאי מטעם התובעת, והתביעה התגלגלה לפתחו של בית משפט השלום בראשון לציון, לדיון בפני סגנית הנשיא גליה גנות. התובעת יוצגה ע"י עו"ד חיים קליר וחברת הביטוח ע"י עו"ד קול יקיר. השופטת החליטה למנות שמאי מומחה כדי שיפסוק במחלוקת בין השמאים, לשם כך מונה ישראל דרנוב ממשרד השמאים בייער.
דרנוב מצא ליקויים רבים בתיקון הרכב שנעלמו מעיניו של השמאי מטעמה של הראל וקבע כי ירידת הערך אינה מסתכמת ב18%- בלבד. לדברי השמאי המומחה, השמאי מטעם חברת הביטוח טעה "בסדר גודל משמעותי בעת שערך את אומדן ירידת הערך הישירה עקב נזקי התאונה, משום ששיעור ירידת הערך המתקבלת על פי תחשיבי כפול מהאומדן שהוא ערך. כמו כן, השמאי לא התייחס לירידת הערך הנוספת הנובעת מהתיקון הירוד."
לפי השמאי המומחה, אם היו מוציאים את הרכב למכירה כיום, אומדן הפחת מנזקי התאונה הישירים היה מגיע ל33%- מערכו הממשי אלמלא ניזוק בתאונה - וזאת לפני ירידת הערך כתוצאה מהתיקון הלקוי. התיקון הלקוי, קבע דרנוב, "הותיר את הרכב פגום ולקוי באופן שאינו מתאים אפילו לרכב ישן, קל וחומר לא לרכב חדש וחדיש." לפיכך הוא קבע ירידת ערך נוספת של 25% מערכו של הרכב - ובסך הכל .58%
"עובדת היותו של הרכב בשימוש הלקוחה, למרות פגמיו וליקוייו, אינה מהווה הסכמה או אישור לתיקוניו הירודים," קבע דרנוב, "אלא לכל היותר מתארת מצב שבו התובעת נשארת עם רכב לקוי ומצולק שבו היא נאלצת להשתמש, וזאת לאחר שתיקונו הושלם וזכאותה לפיצוי ביטוחי מוצתה".
חברת הביטוח, שהבינה את הרמז, מיהרה לחתום על הסכם פשרה במסגרתו "לפנים משורת הדין" היא פיצתה את המבוטחת בסכום נוסף של 63 אלף שקל. לסיכום, אם כן, שילמה החברה עבור הנזק הישיר 43,819 שקל, הוסיפה 18,360 שקל בגין ירידת הערך של השמאי מטעמה, ולסיום סכום נוסף של 63 אלף שקל לפי הסכם הפשרה. כך שבסופו של דבר עלתה לה ההתעקשות וההסתמכות על השמאי שלה 125,179 שקל - כאשר ערך הרכב בעת התאונה היה רק 102 אלף שקל.