בינוניים בשלטון - חוטפים מלבנון
אם תקום ועדת חקירה, כדאי שתבדוק איך צמחו מנהיגים פופוליסטים ומניפולטורים, ולמה ברחו המוחות מהצבא
גם מלחמות צודקות צריכות להיות חכמות. עוד בטרם נדמו הדי הקטיושות והטילים ולפני פרוץ הפסקת האש, כבר נשמעו קולות ומשאלות לוועדת חקירה. אין בכך צורך. הרי הכל או כמעט הכל ידוע ורשום על פלדת הטנקים הפגועים ועל העצים השרופים בחורשות היער בצפון הארץ. דרושים רק עוז וכוח לחשבון נפש אמיתי, בלי טיוח ובלי "כולנו אשמים". אדרבא, הניסיון מלמד שוועדות חקירה משמשות כשסתום לחצים זמני, "מוציאים קיטור" ולאחר מכן גונזים את ההמלצות.
מי שמעוניין בלקחים, חייב לבחון תחילה את התהליכים העמוקים בחברה הישראלית.
כדאי לתהות לסיבות שבגללן הלך ופחת דור המנהיגות הפוליטית בישראל. המשטר של מרכזי מפלגות בשני עשורים האחרונים נותן אותותיו באיכות הממשל. המרכזים הצמיחו לרוב "אנשים קטנים", פוליטיקאים פופוליסטים ומניפולטורים, אך לאו דווקא מדינאים בעלי שיעור קומה. כי מי שנבחר במרכז מפלגה למד אולי לרצות בוחרים, אך לא להנהיג אותם. במידה רבה, אריאל שרון פענח את התהליך ויזם את הריאקציה נגד מרכזי המפלגות כאשר הקים את "קדימה". לרוע המזל, יורשיו לא השכילו, או שמא לא הספיקו, לנצל את ההזדמנות, ולא הרכיבו רשימה איכותית.
אדרבא, מרכזי המפלגות טיפחו תרבות של מניפולציה, כוחנות ושחיתות. ה"ישראבלוף" של הגששים היה לנורמה שכיחה. כך נוהגים כולם: כאילו אנחנו מדינה מתוקנת, כאילו חיים במדינה מודרנית, כאילו יש לנו מינהל תקין, כאילו אנו שומרים על חוק וסדר, כאילו מתגמלים את המוכשרים, כאילו מדווחים אמת, בזמן מלחמה כבזמן שלום.
ניאו-ליברליזם מופרז ו"כוחות שוק" רק האיצו תהליך של סלקציה שלילית: הגניוס היהודי ברח למגזר הפרטי, למקצועות חופשיים, למדע ולהיי-טק, שם אמנם מקדמים ומתקדמים על-פי הישגים. כל האחרים נותרו בפוליטיקה, וכן, כמה זה כואב כעת - גם בצבא. מעניין שדווקא בחברה עשירה בהון אנושי משובח, המוכשרים נרתעים מלהיבחר ולהוביל.
ממסד נגוע בבינוניות ובשחיתות אינו מסוגל למשול, אינו כשיר לקבל החלטות שקולות ואינו פנוי לנהל ביעילות את הסכסוך עם הפלסטינים. רבים מממלאי תפקידים ציבוריים כיום - החל מנשיא המדינה המשך בשרים, חברי כנסת, נציב שרות המדינה וכלה ברב הראשי - עסוקים בחקירות ובטיהור שמם.
אכן, אין צורך בוועדת חקירה. היא מפרנסת משפטנים ממולחים ותדמיתנים מנופחי אגו. הרי צה"ל חקר, חוקר ויחקור את עצמו, כנהוג בישראל, עד לאסון הבא. גם לא צריך דו"ח של מבקר מדינה כדי לדעת שהמינהל הבכיר פשט את הרגל ולא תפקד כראוי בזמן המלחמה. ואם בכל זאת תקום ועדת חקירה, אל לה לחמוק מן הסוגיה העיקרית, והיא: כיצד להבטיח שכוחות טובים ואיכותיים יותר יתגייסו וייטלו את רסן השלטון.
פרופ' דן כספי, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
לפנייה לכתב/ת 
