עכשיו נזכרים: עיר אוהלים בגני התערוכה

גני התערוכה בתל אביב נראו אתמול (יום ב') כמו מחנה פליטים משודרג. כבר בשעות הבוקר הגיעו מאות משפחות מהצפון למרכז "אחווה" שהוקם במקום על ידי המדינה. המודל של כפר הנופש, שיש האומרים שהוקם באיחור מה, מתבסס על המודל בחוף ניצנים שהוקם כבר בתחילת המלחמה על ידי איש העסקים ארקדי גידמאק.

במתחם הפרוס על פני 12 אלף מ"ר, וערוך לקלוט כ-2,500 תושבים מהצפון, הוקמו חדרים מלאכותיים התחומים על ידי בד ובהם מזרונים פרוסים על הרצפה. כל משפחה תשהה בחדר עד תקופה של חמישה ימים אז תגיע למקום משפחה חדשה. 

"אומרים, אין חכם כבעל ניסיון. אנחנו לא מתביישים ללמוד מאף אחד, ואחד הרעיונות היה ללכת וללמוד ממנו (מגידאמק, מ.ז.)", אמר ראש החטיבה לסיוע מטעם משרד הביטחון, איתן קוסטו. "היתרונות שלנו זה שכאן יש יותר פרטיות למשפחות".

לשאלה מדוע נזכרו רק עכשיו להקים את עיר האוהלים, כשברקע הכריז האו"ם על הפסקת אש, ענה קוסטו כי אין זה מתפקיד משרד הביטחון לענות על השאלה, ויש להפנותה לממשלת ישראל. הוא גם הוסיף: "מהרגע בו קיבלנו הוראת ביצוע מיום פקודה, הקמנו את המקום בתוך 48 שעות".

במקום הוקם חמ"ל שמאגד בתוכו גם את קליטת המשפחות וגם את מתן השירותים השונים כמו פעילויות פסיכולוגיות לילדים, יוגה למבוגרים וריקודים. ומלבד לדוכני המזון והשתייה ישנם במקום גם סניפי קופת חולים, בנק, משחקים לילדים, מתחם הופעות ועוד. לדברי מפקד מתקן "אחווה", אל"מ זאב שרוני: "הרעיון הוא לתת להם כאן חוויה טובה יותר, אחרי מה שעברו. יש לנו מערכת גדולה מאוד שמחבקת אותם ומלווה אותם למגורים ולפעילויות שתוכננו מראש".

החמ"ל, קליטת המשפחות ופעילות לכולם (צילום: עופר עמרם)

עבור משפחת מייסרה ממעלות תרשיחא, היה המסע למקום בעיקר מתיש. "אני עייפה. מאוד עייפה", אמרה אם המשפחה הוארי בעודה יושבת על המזרונים הפרוסים על הארץ. "אין לי כוח אפילו לדבר", היא אומרת בייאוש. בעלה ג'מיל מוסיף: "המצב מאוד קשה בצפון. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לצאת לנופש, יש כאלה שאין להם מה לאכול. אנחנו ארזנו בגדים, קנינו בדרך כריות ומצעים, כי אמרו שכאן אין, וזהו. מבחינת פרטיות, זה

 בסדר. לא באנו פה לבית מלון, אבל זה משיג את המטרה שלו, ילדים שירגישו פחות רעש. אנשים בדיכאון שמה, מכל רעש הכי קטן, נבהלים". 

בין הפליטים מהצפון יש גם צמד חברות בנות 16 מנהריה, אושרת עקיבא וגל אסל. השתיים ארזו בתיק ציוד שמזכיר יותר טיול שנתי מאשר ציוד בסיסי: בגדי יציאה, בגדי ים והמון נעליים. הן גם לא פוסלות להכיר בחורים במיתחם. "יש אפשרות כזו", אומרת גל. "למה לא? יש גם הרבה בנים מהצפון. חוץ מזה אני רוצה ללכת לים, עד שסוף סוף אפשר ליהנות בשקט".

לדברי אושרת: "מדברים על הפסקת אש אבל גם היום היו מלא בומים ואזעקות. רצינו כבר לחזור הביתה ואז שלשום נפגע ממש קרוב לאיפה שאני גרה. אז אמרנו בורחים ובאנו לפה".