שתף קטע נבחר

118 חללים והרבה מאוד סוגיות פתוחות

חיילי צה"ל קיבלו הבוקר פקודה לנצור אש אך עם תום הלחימה מחכים לצה"ל זמנים קשים כשיידרש לספק תשובות למספר סוגיות נוקבות, כולל תפקוד הדרג הפיקודי בשטח ובעיות לוגיסטיות חמורות. עדיין לא ברור האם התחקירים יערכו על ידי גורמים חיצוניים או "ייסגרו" בתוך הצבא. אך ברור שמעל לכל מרחפת השאלה: עד כמה באמת היה צה"ל מוכן לחזרה ללבנון?

הפסקת האש נמצאת בשעותייה הראשונות אך בצה"ל כבר ברור שלאחר 33 ימי לחימה בגבול הצפון בהם נהרגו 118 חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים ונפצעו מאות, כ-50 מהם באורח קשה, נדרשת סדרה ארוכה של תחקירים הקשורים באירועים הדרמטיים בגבול הצפון ובדרום לבנון. 

 

 

בצה"ל כבר נשמעים קולות הדורשים שתהייה זו בדיקה חיצונית שאכן תגיע לחקר האמת, אך טרם הוחלט באיזה אופן יתוחקרו הדברים והאם גם הדרג המדיני יבקש חקירה נפרדת. ואולם כבר כעת ברור מהן הסוגיות הבוערות הדורשות בדיקה מעמיקה בתוך צה"ל:

 

  • התחמשות והתעצמות חיזבאללה: עד כמה הכיר צה"ל את היקף העוצמה שצבר חיזבאללה, הן באמצעי לחימה, רקטות קצרות וארוכות טווח, טילים נגד טנקים לסוגיהם, טילי חוף-ים, והן מאות העמדות שהכין, לרבות בונקרים ומנהרות, ושימוש באמצעים משוכללים.

 

  • מדיניות האיפוק: האם נכון היה להמתין שש שנים עד לביצוע מהלך התקפי משמעותי נגד חיזבאללה? מדוע לא יזמו בצה"ל מתקפה בשלב מוקדם יותר? ומדוע לא ביקשו מהדרג המדיני להפגין קשיחות מול חיזבאללה בכל הקשור לפריסתו על קו המגע לאורך הגבול?

 

  • מוכנות צה"ל לעימות מול חיזבאללה: עד כמה הוכנו תכניות מתאימות לעימות שכזה בצה"ל? אלו אימונים נערכו להפעלת עשרות אלפי חיילים בשטח לבנון תוך לחימה קשה, שיתוף פעולה בין זרועות, ידע והכנה של חיילים שרגלם לא דרכה מעולם מלבנון ושמכירים רק את הלחימה בעזה ובאיו"ש?

 

  • סוגיית המיגון: הקלות היחסית בה נפגעו הכלים, שנחשבו עד לפני המלחמה למומגנים, השפיעה קשות על הציבור בישראל, וחיל השיריון איבד עשרות מלוחמיו באירועים רבים בהם טילי נ"ט ומטענים פגעו בטנקים, גם במשוכללים שבהם, כולל טנק המרכבה סימן 4. בצה"ל יצטרכו לבחון היטב את סוגיית המיגון, על כל היבטייה. 

 

  • התנהלות היחסים הבינאישיים בדרג הפיקודי: במהלך המלחמה נרשמו מחלוקות קשות בין קצינים בכירים בצה"ל, דווח על נתקים בין מפקדי אוגדות לחטיבות, נרשמו ויכוחים קשים, מחלוקות בדבר פעולות מבצעיות, והטחת ביקורת מופגנת זה על זה. אין ספק שיחסים עכורים אלה מחלחלים עמוק למטה ומשפיעים גם על החיילים בשטח בכל הקשור להבנת המשימה ודרך השגתה.

 

  • סוגיית האלוף אודי אדם: אחת השאלות המסקרנות לאחר המלחמה היא כיצד ינהג אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, לאחר שוך הקרבות ובעקבות ההפתעה שהכין לו הרמטכ"ל דן חלוץ בדמות סגנו, האלוף משה קפלינסקי, כנציגו בשטח. בצה"ל כבר היה מי שרמז כי מדובר בהדחה, חלוץ הכחיש, אבל ברור לכולם כי נפל דבר בצמרת צה"ל, והסכינים עוד ישלפו.

 

  • הסוגייה הלוגיסטית: בצה"ל אמנם ניסו לתת לחיילים בשטח את כל הציוד המתבקש, מגרביים, דרך לוף ועד אפודים קרמיים חדישים לחיילי המילואים, ועדיין נרשמו חוסרים רבים, ואינספור תלונות של החיילים בשטח. במקרים החמורים יותר נתקלו החיילים במצוקה הקשורה לאספקת המזון והמים, ועשרות חיילים התייבשו כי לא שתו מספיק בעת שפעלו בכפרים לבנוניים.

 

בנוסף לסוגיות אלה יאלצו בצה"ל להתמודד עם שאלות נוקבות הקשורות לנסיבות חטיפתם של חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, התנהגות מבצעית בעייתית בחלק ניכר מהפעולות בעומק השטח הלבנוני, ותיאום לקוי בין חיילים בשטח למפקדים, בעיקר ממערך המילואים, בהגדרת המשימה ודרך יישומה.

 

בימים האחרונים נשמעת בקרב קצינים בכירים בצה"ל הדרישה לבדיקה חיצונית: "אם רוצים להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים ולהיות אמיתיים כלפי צה"ל והציבור, צריך לתת לקציני מילואים בכירים לעשות את העבודה". אחד הקצינים הוסיף: "לא יתכן שכל מפקד יחקור את עצמו או יבדק על ידי מפקד אחר. זה יראה לא אמין ורק יעמיק את המתיחות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יוצאים מלבנון
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
פצועים בלבנון
צילום: רויטרס
מומלצים