שני שלישים מהקשישים שפונו היו במצוקה
מסקר שנערך במוסד גריאטרי שאליו פונו קשישים מהצפון עולה כי שני שלישים התקשו להגיע למקלטים ומצאו עצמם ללא מזון בטרם פונו
הסקר נערך בקרב קשישים שפונו מחיפה, מהקריות, מצפת, קריית-שמונה, מעלות, ראש-פינה, נהריה, עכו ויישובים בסביבתם למרכז הגריאטרי "שהם" בפרדס חנה, על ידי חברת הסקרים BA תקשורת.
67 אחוזים מהנשאלים דיווחו שאינם יודעים מה עלה בגורל הרכוש שהותירו בבתים אותם עזבו. 60 אחוז מהם הותירו משפחות בצפון ו-37 אחוז דיווחו שהרגישו לא בנוח משום שנאלצו לנטוש את בני המשפחה - 13 אחוז בלבד הביעו ביטחון ביכולת של בני משפחותיהם להתגונן מהתקפות טילים.
הקשישים המפונים נשאלו גם לדעתם בנושא ניהול המלחמה. 75 אחוזים מהם טענו שהמלחמה נמשכה זמן רב מדי, אך כמעט מחציתם הביעו ביטחון בכך שהמלחמה הייתה נחוצה להגנה על יישוביהם.
"הטראומה לקשיש שנוטש את ביתו ושרגיל לסביבתו היא דרמטית", אומר ד"ר יהושע בן ישראל, מנהל המרכז הרפואי "שהם". "במקרים קיצוניים הדבר עלול להביא לשברון ליבו ולמוות. אנו בשוהם בדקנו באמצעות הפסיכולוגים והמטפלים מה מציק לקשישים מהצפון ואלו התוצאות אליהם הגענו. ניסינו במהלך כל אותו החודש להשכיח מהם את הדאגות ולעזור להם לפרוק את המתחים שהצטברו אצלם בעקבות הפינוי".
תמר ארסטר, מתאמת מערך האשפוז בשהם, סיפרה ל-ynet במהלך הלחימה על אחד המקרים הקשים שראה הצוות במקום. "הגיעה אלינו אישה ממושב באזור שלומי שמתחילת המלחמה המטפלת שלה לא הגיעה לעבודה. היא נשארה כמעט שבוע בלי רחצה ובלי אוכל".
במקרה אחר הגיעה למרכז שוהם אישה כבת 80 שנאלצה לשהות במשך שבוע בתוך ארון. "היא חששה מהאזעקה ולא ידעה מה לעשות. היא נכנסה לתוך ארון, את כל צרכיה היא עשתה שם, עד שרשויות הרווחה מצאו אותה - רשויות הרווחה לא יכולות לעבור מאדם לאדם. היה בלגן מאוד גדול, אנשים עריריים לא ידעו לאן לפנות".
