"אין מחסור בצפון? אנשים זקוקים לאוכל בטירוף"

"למזלנו איחדנו כוחות עם גיא, שמארגן עם חבריו מבצעי חלוקת אוכל וציוד בצפון בתקופה האחרונה. כמונו הוא התרגש כששמע שלמסע התפקדו כבר 100 רכבים, אך התקומם כשקרא טוקבקים שטענו שאין רעב ביישובים". אייל מרקוס מדווח על התקדמות ההכנות למסע לצפון, ומצרף רשימת מוקדי איסוף מצרכים

אייל מרקוס פורסם: 15.08.06, 11:12

"הרגע סיימתי לעבור על כל האימיילים", הודיעה לי אתמול גינת, שהתוודתה בביישנות שדמעות הציפו את עיניה כשקראה את התכתובות. למעלה מ-80 אימיילים נחתו בתיבת הדואר שפתחנו לכבוד המסע לצפון ביום שישי. 80 הודעות של אנשים שמוכנים לתרום את מרצם, את רכבם ואת כספם לטובת אנשי הצפון. הם וחבריהם ובני זוגם, כולם רוצים לעזור.

"שמי צילה ואני מעונינת גם להצטרף ביום שישי לחלוקת המזון בצפון. כיצד???", שאלה אחת ומיהרה להוסיף: "מה עוד אני יכולה לתרום למען המסע המבורך?". "אתם צריכים אוכל? כסף לקניות? נהג שיבוא איתכם?", חקר ליאור בהתלהבות. "שמי ציפי, בת 42, מתל-מונד, אימא לשלושה. אשמח לעזור במה שאפשר. כבר הרבה זמן שאני מרגישה צורך לעשות זאת, אבל לא כל-כך יודעת איך", ריגשה אותנו אחרת.

כל הספקות שהתעוררו בימים האחרונים התפוגגו ברגע שהמייל הראשון נחת בתיבה. המסע לצפון יוצא לדרך. כבר יצא לדרך. ביום השני להתארגנות, המשלחת שלנו מונה כבר למעלה מ-100 רכבים של אנשים

שחפצים לסייע, לתרום ולהפגין סולידריות עם הנתח המופגז של המדינה.

למזלנו הטוב איחדנו כוחות עם גיא, שמארגן יחד עם חבריו מסעות חלוקת ציוד ומזון לצפון מזה עשרה ימים. גם הוא התרגש כששמע שלמסע התפקדו קרוב ל-100 רכבים. כשקרא את הטוקבקים לטור הראשון על המסע, שטענו שאין רעב בצפון, הוא השתומם. "אנשים צריכים אוכל בטירוף, אין להם כסף", אמר ומיד ניפק רשימה ארוכה של מקומות הזקוקים למצרכים.

"קיבלתי בקשה דחופה לעזרה מקיבוץ מרום גולן", הוא הוסיף. "הקיבוץ מלין 200 חיילים וחיילות ומכין מדי יום בשבועות האחרונים כ-700 מנות אוכל ללוחמי צה"ל. הצבא עוזר מעט אבל זה לא מספיק, ובקיבוץ כבר אזלו המצרכים והכסף לחידוש האספקה. הם צריכים שם פסטות, אורז, פתיתים, שוקולד למריחה, ריבות, קופסאות שימורים, תרכיזי שתייה, עוגות יבשות, עוגיות, קורנפלקס ובקיצור, כל דבר שאינו מתכלה ללא מקרר".

צפת, חצור הגלילית, מושב אליפלט, מושב חזון, מושב דובב וחיפה, הם אלה רק חלק מהמקומות שבהם אנשים זקוקים לסיוע, מספר גיא, שמרכז תרומות מזון וחפצים לתושבים וחיילים. אם אתם מעונינים לסייע לו, אתם מוזמנים לכתוב לאימייל gonenguy@hotmail.com.

לא קל היה לשמוע את דבריו של גיא. מה זאת אומרת נגמרה האספקה? הרי מדפי המכולת שליד הדירות התל-אביביות שלנו עמוסים במצרכים, ובמרכול הגדול שברחוב אלנבי יש מלאי גדול אפילו יותר. כיצד ייתכן שבמדינת ישראל ישנם מקומות המשוועים למזון? פתאום הרגשנו כולנו שאנחנו חייבים להסיע את תכולת המרכולים מהמרכז הישר אל פתח בתיהם של מי שזקוקים לעזרה.

בישולים מהבילים לשבת ופרטים טכניים

מה יכולים המשתתפים במסע להעניק? אז ככה. חיילי צה"ל צריכים חטיפי אנרגיה, מים מינרליים, לבנים, גרביים, משחות ומברשות שיניים, מגבונים לחים, שמפו וסבונים, סיגריות ויין לקידוש. והתושבים? הם זקוקים למזון יבש דוגמת פסטה ואורז, קופסאות שימורים, בקבוקי מים מינרליים וגם אריזות טיטולים וקופסאות מטרנה, צעצועים ומשחקים וחוברות הפעלה לילדים.

ואם תרצו להצטרף למסע ביום שישי בחברת סירים המכילים בישולים מהבילים לשבת תבורכו - ויבורכו מטעמיכם.

עד יציאת המסע, אנחנו מפעילים שלושה מרכזי איסוף:

רעננה: רחוב המסגר 4, אזור התעשייה רעננה. בשעות היום יפתח לכם את המחסן גיא שגם זמין בטלפון 054-4679488. בימים רביעי וחמישי
המרכז יהיה פתוח לרווחה בין השעות 18:00 עד 24:00.

תל-אביב (01): שדרות רוקח 15, חניון גרירת הרכבים במתחם רידינג. אתם רגילים לקלל, אבל הפעם תברכו אותם. החניון פתוח 24 שעות ותוכלו להניח את הקופסאות אצל השומר. איש הקשר מוטי לרשותכם בטלפון 052-6076075.
תל אביב (02): רחוב כנפי נשרים 2 (ממש ליד שוק הכרמל). המקום יהיה פתוח בימים רביעי וחמישי כל היום וכל הלילה. אם תתקשרו לאייל 052-2444965 הוא ישמח למסור פרטים נוספים.

הקודקוד השלישי שלנו במבצע היא לימור אבן מקיבוץ צרעה, שאחראית על רשימת יעדי המסע שלנו. את הרשימות שבידינו היא רוצה להרחיב ולכן זקוקה לפניה של גופים וארגונים מוסמכים הפועלים בצפון, ויכולים לכוון אותנו למקומות בהם באמת זקוקים לסיוע. תוכלו ליצור איתה קשר באימייל morrie.p@gmail.com.

סירנת הפטריוטיות שלנו תזעק בחדוות ניצחון כל הדרך

כדי להשתתף במסע תוכלו לשלוח עימנו מוצרים, אולם בעינינו החשוב מכל הוא שכמה שיותר אנשים יבואו עימנו. המסע נחוץ לא רק מהצד התכליתי, להלן חלוקת מזון ומצרכים, אלא גם כדי שנוכל כולנו לכבוש מחדש את צפון המדינה. לכבוש אותו בנחיל של מכוניות ואנשים, אני מתכוון.

המלחמה הארורה הזו הרגה את חיילינו ואזרחינו, הכניסה חלק ניכר מאיתנו למקלטים וגרמה לאחרים לנוס מביתם, אך לא הצליחה להכניע אותנו. אם כבר, מאורעות המלחמה הצליחו דווקא לסדוק את מעטה הציניות שעטף אותנו בשנים האחרונות. הפטריוטיות הישראלית חיה ובועטת, ואפשר לשמוע את הדיה מכל עבר. ביום שישי תשמעו את סירנת הפטריוטיות הפרטית שלנו זועקת בחדוות ניצחון כל הדרך לצפון.

בואו איתנו.