שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחרי מלחמה: אל השקט שנשאר
    "את שרידי המלחמה ביער לא ניתן להסתיר - כתמים שחורים של אפר ופיח קשה לו ליער להצפין". אמנון גופר לא מוכן לאבד את הצפון, מביט על חצי היער הירוק ומספק לפחות 3 סיבות טובות לצאת אל הגליל, ולראות את מה שנגמר ואת מה שהיה ונשאר
    הבוקר יצאתי אל שבילי הגליל. השקט הגלילי אינו יכול לפנות לעצמו זמן להתאוששות. עם שוך הסערה והאש, הוא ממשיך בדיוק מהמקום שהופרע לפני שבועות מספר.

     

    הלכתי אל השקט שאחרי. למשש ולגעת בגופו המצולק של הגליל, כמו אב הבודק קול נשימת בנו באישון ליל. גלשתי אל בקעת פקיעין, סובבתי את הר מירון, הקשבתי לקול טפטוף המים בעין יורקת, וחיפשתי לראות את מוסא הבדואי מתרשיחא המוליך את עדרו כבדרך שגרה עמוק אל הסבך של נחל געתון.

     

    לא לאבד את הצפון

     

    ימים של אחרי מלחמה בגליל הם ימים של אופטימיות. בעלי הצימרים מכינים עצמם לזמנים טובים שיבואו, מלקקים את הפצעים ומתכוננים להשיב את חיבת הצפון לאלה שהיטיבו איתם בעת צרה.

     

    הכל נראה מבשר טוב. צלצול פעמוני הכנסייה בכפר הנוצרי מעיליא ומניין פרות משועממות, לוחכות שאריות עשב קיץ, בפאתי בית הכנסת העתיק שבנחל גוש חלב.

     


    תצפית מכפר כאוכב. לגעת ביופי, לנשום את הגליל (צילום: אמנון גופר)

     

    "המצב לא נורא", שח לי אבו לואיס, כשידיו משטחות תאנים לייבוש על גג ביתו. השנה אם ירצה השם יישאר גם בשביל למכור.

     

    "מכאן יצמח רק טוב"

     

    בבוסתנים שליד בית ג'אן מתכוננים הרימונים לעת ההבשלה, ואת האדון אברג'יל ממושב פקיעין מצאתי מתפלל על קיברו של הצדיק הושעיה איש טיריא. כנראה, תפילת הודיה לשם יתברך על שנתן לנו מכוחו כשרעדה הארץ.

     

    רק את מראות המלחמה ביער לא ניתן להסתיר או לרפא. כמו צלקת יושבים הם במקומות הכי חשופים, במקומות שעין האדם אי אפשר שתחסיר. כתמים שחורים של אפר ופיח קשה לו ליער להצפין, ואני כבר מלמד עצמי להסתכל על חצי היער המלא ולצפות לימיו הטובים של החצי השני.

     

    צעדתי עם מוריס ידידי המושבניק בחלקת האפרסק שלו. נוגסים מהפרי שלא

     נקטף ונשר על אדמת המטע, בוהק באדמומיות של טרם ריקבון. מוריס מאמין שמכאן יצמח רק טוב ואני מאמין למוריס שהארץ אולי תשקוט ארבעים שנה.

     

    עכשיו, בימים של אחרי מלחמה, זו העת הנכונה להציץ אל מה שהיה ונשאר - אל רכסי ההרים הנצחיים ואל נופי לבנון הרחוקים. שבילי יער, סמטאות, כפרים ותושבים שחזרו לביתם, מאווים שישובו כבר החיים למסלולם ואיתם המבקרים והמטיילים. עבורם ועבורכם ליקטתי שלשה מקומות לטייל ולטעום פעם נוספת קורטוב של יופי גלילי:

     

    שביל קטן ונוף ביער חרשים

     

    במרומי הגליל העליון נמצא מצפה חרשים. ממוקם היטב בגבול הגיאוגרפי שבין גליל עליון ותחתון. 200 מטר לפני שער המצפה, מצד משמאל, מצוי שביל נח ומוצל (כחצי שעה הליכה הלוך וחזור) אל הר שזור. מנקודת התצפית תראו את ים תיכון וימת כנרת ואפילו את פיטמתו של התבור.

     

    שביל הפסגה - נופי לבנון מהר מירון

     

    סעו על כביש 89, עד שיאו של הר מירון. החנו את רכבכם ברחבת המטיילים ולכו בעקבות השילוט ל"שביל הפסגה". זהו מסלול מעגלי (כשעה הליכה) המציץ לארבע רוחות שמים. מרפסות התצפית משולטות היטב וניתן לצפות בנופי לבנון עמוק-עמוק, אפילו עד בינת ג'בל.

     

    טיילת, פסלים ושוק של שבת במעלות תרשיחא

     

    היכנסו לעיר מעלות בכניסה המזרחית. החנו את רכבכם באזור הכיכר הראשונה וצאו בעקבות השילוט "טיילת הפסלים". זהו סיבוב של כשלשה קילומטרים המשלב תצפיות נוף, פיסול סביבתי ועיר שלמרות ימי המלחמה שצלקו בבשרה, שומרת על מראה רענן וירוק עם מזרקות וגנים למכביר. ביום שבת ניתן לשוטט בשוק של הכפר השכן תרשיחא, שהוא חלק מהעיר כולה.

     

    איפה לאכול?

     

    לא חסר, ועכשיו יותר מתמיד ראוי להתנסות בטעמים המקומיים ולסייע לעסקים הקטנים להשתקם: מאפים כפריים על טאבון חצי פתוח ב"מטעמי הקרנבל" תרשיחא, "סמבוסק הארזים" חורפיש; כנאפה ובקלווה ב"אבו ג'ימי" בשוק תרשיחא, "יוסף" בפקיעין, "אל וואליד" בכפר יאסיף, מגדניית "נדב" במעונה; חומוס ורק חומוס ב"עאטף" בשוק תרשיחא, "אפנדי" בפקיעין; מטבח ערבי ב"התאומות" במצפה שכניה (כשר – סגור בשבת), "עזבה" בכפר ראמה, "הר מירון" בתחנת הדלק גוש חלב, "אל- רביע" בכניסה למעיליא; פאלאפל ב"עוואד" במרכז כפר יאסיף; ארוחות בוקר – "מחלבת הנוקד" גילון, "דניאלס" נהריה, "בית וקייט" לוחמי הגיטאות, "שאטו" נהריה; ארוחות צהרים אנינות – "אלומה" תרשיחא, "הדרל'ה" מעלות. "מורגנפלד" לימן, "האווז הירוק" מושב בצת; סטלבט עם אווירה – "קפה בנחלה" בנהריה הישנה; סטלבט עם נוף – "צוק הנשרים" מעל נחל כזיב (הכניסה ממעיליא); סטלבט עם יין – יקב "רימונים" בדלתון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אחרי מלחמה: אל השקט שנשאר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גלית קוסובסקי
    הר מירון. לא מתחשק לכם לחזור?
    צילום: גלית קוסובסקי
    מעלות תרשיחא. עכשיו שקט
    צילום: לע"מ
    הכנסיה במעיליא. למי צלצלו הפעמונים?
    צילום: אמיר פלג
    מומלצים