המג"ד מכפר גלעדי: "אני לא מפקד אומלל"

"קיבלתי את הבשורה הקשה בשטח, בזמן לחימה. אני מכיר אישית כל אחד מההרוגים והפצועים. זה אירוע קשה, אולי הרבה חוסר מזל. אבל אי אפשר לצפות שכוח לוגיסטי שצריך להיות בשטח - בתנועה מתמדת, לסייע לכוחות הלוחמים, יישב בתוך מקלט מוגן. קטיושה זה דבר סטטיסטי, זה יכול היה לפגוע במבנה או במשאית. זה יכול היה לקרות לכל גוף לוגיסטי אחר". כך אמר היום (ה') ל-ynet סגן אלוף (מיל') נמרוד רגב, מפקד גדוד המילואים של הצנחנים ש-12 מחייליו נהרגו מפגיעת רקטה בכפר גלעדי.

בראיון ראשון, פונה סא"ל רגב לכל אלה שהפנו כלפיו אצבע מאשימה לאחר האירוע הקשה: "אמרו שאני המג"ד הכי אומלל בצה"ל אחרי מה שקרה, אז אני מודיע שאני המפקד הכי גאה בצה"ל. אולי עצוב, אבל נמצא עם האנשים האיכותיים ביותר שיש, אני לא מפקד אומלל. עם אנשים כמו שיש לי אי אפשר להיות אומלל".  

אחד הסיפורים הקשים של המלחמה היה ללא ספק האסון ליד כפר גלעדי ב-6 באוגוסט בשעות הצהריים. 12 חיילי מילואים מגדוד 9255 של חטיבת הצנחנים של פיקוד הצפון נהרגו מפגיעת רקטה. בזמן האירוע, היו חבריהם בשטח לבנון, בצעידה למרחב הכפר א-טייבה שבגזרה המזרחית. הדיווחים הראשונים הגיעו למג"ד תוך כדי התנועה, מספר הנפגעים לא היה ברור. רק שעות ארוכות לאחר מכן הוא קיבל את הדיווח הסופי והקשה. "אני מבין שאני מתחיל את המלחמה עם הידיעה הקשה הזאת שנהרגו לי 12 חיילים שאני מכיר כל אחד מהם באופן אישי זה הרבה שנים, כולם חיילים שלי עוד מהיותי מ"פ בגדוד", הוא משחזר.

את הבשורה המרה על מות חבריהם קיבלו הלוחמים האחרים בגדוד, שהיו בתוך שטח לבנון, לאחר כמה שעות. "אני לא הודעתי מיידית לחיילים. היינו בהתחלה ממש בלחימה פנים אל פנים, אני לא עצרתי את הלחימה כדי להודיע הודעה כזאת בקשר. רק לאחר שהתייצבה הלחימה ונכנסו למחסות, פניתי למפקדים, והעברתי את מה שאירע בצורה נכונה. להתחיל לחימה כל כך קשה עם מינוס 12 חיילים זה ממוטט יחידות, ועוד היו שם פצועים רבים. אבל נשכנו שפתיים והמשכנו להילחם. הכוח ביצע את משימותיו בשטח בצורה מעולה, לא פחות מהכוחות הסדירים. ביצענו לחימה תחת אש, כולל ירי טילים. רצינו להיות בחוץ כדי לנחם את המשפחות, להיות בהלוויות, אבל יש משימה, והמשכנו אותה", סיפר סא"ל רגב.

הכוח הלוגיסטי צריך להיות קרוב ללוחמים

סא"ל רגב, כבר מפקד על הגדוד ארבע שנים. הוא היה עימם ביהודה ושומרון, עזה ואפילו בציר פילדלפי הנורא. כולם יוצאי חטיבת הצנחנים, בחורים בני 25 עד 32. אפילו אלו שהיו בחוץ לארץ כשהגיע צו החירום, עלו על טיסה והצטרפו לגדוד.

המג"ד הרגיש פגוע, הוא שמע איך הטיחו בו ביקורת, קבעו שהוא אשם במותם של פקודיו בכך שהם נותרו בשטח פתוח ללא מחסה. אתמול הוא יצא מלבנון אחרי כמעט שבועיים והוא לא נותר חייב. "מאחורי כל גוף לוחם עומד גוף לוגיסטי, שצריך להיות זמין ונגיש על מנת לדחוף חוסרים ואספקה לכוח הלוחם - מים, אוכל, תחמושת וכל דבר אחר. כדי שזה יקרה הכוח הלוגיסטי חייב להיות חזק, אי אפשר להשאיר כוח כזה בתל אביב".

לדבריו, אם הלחימה הייתה עמוק יותר בשטח לבנון, הכוח הלוגיסטי היה נמצא בתוך לבנון. "במקרה הזה לא היה צורך שייכנס פנימה ללבנון, אבל היה צורך שהוא ישאר בטווח הגיוני מאיתנו אחרת אין לו כל אפקטיביות, איזה אופציה הייתה קיימת? להוציא אזרחים ממקלטים ולשבת שם. הרי לכוח הלוגיסטי יש המון ציוד, משאיות ודברים אחרים. אלה חבר'ה ותיקים שנבחרו להישאר שם כי הם נותנים רוח גבית לשאר הכוח. אף אחד כולל המפקדים הכי בכירים לא יכול לחשוב ולדמיין שזה יקרה בדיוק כך, הרי אי אפשר כל היום להסתתר מאחורי מחסה".

"לא יכלו להיות במקום סגור". האירוע הקשה בכפר גלעדי  (צילום: ניב קלדרון) 

סא"ל רגב אמר כי שמדובר בחיילים שאחראים למערך משאיות ולהמון ציוד, שצריך מרחב מאוד גדול לשהות בו. "כמה מטרים מהם הייתה יחידה שישבה בחוץ 11 ימים. אבל קטיושה זה דבר סטטיסטי, היא פגעה ופגעה קשה. זה עצוב וכואב. אבל זה כמו להגיד שלאחר שנופלת פצצת מרגמה על קבוצת לוחמים בתוך לבנון - המג"ד אשם בכך שלא אמר להם למצוא מחסה. החיילים לא היו בשום הרפתקה מסוכנת, הם ביצעו את העבודה שלהם ונפגעו".

מפקד הגדוד שאל - מה היה קורה אם החיילים היו נפגעים במבנה. "נניח שהם היו בתוך מבנה, בתוך בית ספר, למרות שזה מורכב כי יש להם ציוד רב וכבד, והיו סופגים פגיעה ישירה ונפגעים, מה היו אומרים אז? למה הם לא בתוך מקלט? אין לזה סוף. הכוח הזה חייב להיות בנגישות מיידית, כל הזמן בתנועה. זה לא כוח נייח. הם לוקחים אספקה, מעבירים אותה, נעים כל הזמן כדי לסייע לכוחות הנלחמים. זה לא כוח שיכול לשבת במרחב ממוגן כמו כוח קשר שמרים אנטנה ויושב בבונקר".

סא"ל רגב בדק בעצמו את האסון בכפר גלעדי. "תיחקרתי את המקרה, לא נתנו להם להיכנס ליישוב. אמרו שהם צריכים לקבל אישורים ממשרד הביטחון. אז שאף לא יבלבל את המוח וינסה לנקות את כפיו. גם אלה שמנסים כעת להסתתר מאחורי 'המג"ד האומלל', שמצפונם יעיק עליהם שהם השאירו את החיילים בחוץ".

שלושה ימים לאחר המקרה הקשה, ספג הגדוד של סא"ל רגב מכה קשה נוספת. חייל מהגדוד נהרג ועשרה נפצעו, אחד מהם באורח קשה, כתוצאה מירי פגז טנק בטעות לעבר הכוח. "זה עוד מתוחקר, אבל ברור מאליו כמה זה קשה. ושוב מול העיניים יש את המשימה, יש מחבלים וקטיושות. אחרי דבר כזה הרבה יחידות כבר היו נשברות ומתרסקות. אבל אנחנו שנכנסנו ראשונים ללבנון, יצאנו גם אחרונים. החיילים נשארו חזקים כמו ברזל. חזרנו עם הישגים לא מבוטלים, המרחב בו היינו בו נוקה כמעט לגמרי ממחבלים ותשתיות ופגענו בלפחות ב-30 מחבלים. גם אחרי שנהרגו החיילים ואחרים נפצעו, המשכנו לפעול בצורה יוצאת מן הכלל ובזכותם הצלחנו במשימות".

אתמול כשיצא הכוח מלבנון, אחרי כמה שעות שינה ערך המג"ד שיחה לחייליו. "אני מצדיע להם על העבודה, היא אינה נופלת מכל יחידה אחרת", אמר לחייליו, "כל מי שהטיל דופי ביחידות המילואים לא מבין מה הוא מדבר, משאב כמוכם זה נכנס צאן ברזל והחברה הישראלית צריכה להודות להם כי אין אחרים". גדוד 9255 עדיין נמצא בגבול הצפון, דרוך ומוכן להיכנס פנימה במידת הצורך, אם לא יהיה כזה, ישוחררו חייליו לביתם בתוך ימים ספורים.