הימין הכלכלי היכה בביטחון
בעודו מדבר בטון אפוקליפטי על איומי איראן וחיזבאללה, לא היסס נתניהו - בסיוע בני בריתו מהעבודה וממרצ - לפגוע בביטחון המדינה. והכסף לא הופנה לרווחה
בעיצומה של המלחמה נחשפה לעיני הציבור וחיילי המילואים עובדה מרכזית של חיינו: אנשי הימין הכלכלי, יריבי מדינת הרווחה, פגעו במוכנות הצבא למלחמה. הייתה זו פגיעה קשה בביטחון המדינה.
הימין הכלכלי, או בשמו המדעי-פוליטי "ניאו-ליברליזם", הוא קואליציה של חברי כנסת ושרים, הנמצאים בכל המפלגות ומקדמים במעשיהם חברות ובעלי הון בעיקר מן הסקטור הפיננסי-ספקולטיבי: בנקים, חברות בורסה ו"ספקולנטים תעשייתיים" (דהיינו בעלי הון העוסקים בסחר-מכר של חברות ייצור ואינם יזמים אמיתיים). חברים בקואליציה זאת אנשים מנתניהו, בימין הפוליטי, ועד יוסי ביילין, בשמאל הפוליטי. חבר בה אפילו עמיר פרץ, שהומלך על ההסתדרות על-ידי הימין הכלכלי במפלגת העבודה כדי להבטיח שארגוני העובדים ייכשלו, תוך צעקנות סוציאלית, בכל המאבקים החברתיים החשובים.
בשם השוק החופשי המרבי, האמור לחולל צמיחה כלכלית שהכל עתידים ליהנות מפירותיה, דורש הימין הכלכלי מהמדינה לקצץ בהוצאותיה, אף בביטחון. ככל שתפחת מעורבותה של המדינה לא רק במשק, אלא אף במערכות החברתיות - כך נתניהו ושות' - כן יגדל השגשוג הכלכלי. דברים אלה הם כמובן חסרי שחר וחסרי היגיון פנימי. מערכות חברתיות מפותחות מסייעות ליצירת שכבת ביניים רחבה, שכוח הקנייה שלה והשכלתה מסייעים להתפתחותו של הסקטור היצרני וסקטור השירותים. מן השוק החופשי המרבי מרוויחים בעיקר בנקים וחברות בורסה עולמיות וספקולנטים אחרים, היכולים להעביר כסף מארץ לארץ תוך הימור על שערי מטבעות, לעתים תוך הפלת משקים לאומיים וגרימת נזק לייצור.
בעודו מדבר בטון אפוקליפטי על הסכנות הביטחוניות הגדולות מצד איראן וחיזבאללה, לא היסס נתניהו לפגוע בביטחון המדינה. חברי הימין הכלכלי במפלגת העבודה ובמרצ סייעו לו במלאכת הקיצוצים, בעיקר על-ידי הטיעון השקרי לפיו הדילמה היא השקעה בביטחון או ברווחה. האחרונים יודעים היטב כי מי שמקצץ בביטחון, תוך סיכון המדינה, אינו מפנה את הכספים המקוצצים לרווחה. כספים אלה מועברים לכיסי המאיונים העליונים באמצעות הרפורמות במסים. מדינת הרווחה, לעומת זאת, מבוססת על מיסוי פרוגרסיבי ומיסוי גבוה של רווחי הון, המאפשרים מימון נאות של המערכת הביטחונית, ככל שיש צורך בכך, ושל המערכות החברתיות. מדינת הרווחה משקיעה הן בביטחון והן ברווחה, לא בזה על חשבון זה.
וכך, בעוד נסראללה הולך ומתעצם, נסגרו יחידות וקוצצו אימונים. למעשה חדלו יחידות המילואים להתאמן. ובעוד האויב שמצפון מצטייד באלפי משגרי רקטות וטילים, לא הוקצו תקציבים לשיפור מקלטים ולהכנת מקלטים חדשים, אף שפיקוד העורף דרש זאת כבר בשנת 2000. מחסני החירום של יחידות המילואים (ימ"חים) לא חודשו באופן תקופתי, ולא עוד אלא שמפאת הקיצוצים בתקציבו נאלץ הצבא ליטול ציוד מן המחסנים ולהעבירו ליחידות סדירות הלוחמות בשטחים. וכך, בבואם למערכה, מצאו אנשי המילואים כי עומד לרשותם ציוד חלקי או מיושן. הצבא ביקש לרכוש "מיגון אקטיבי" לטנקים ונגמ"שים, אך הקיצוצים בתקציב מנעו זאת ממנו. קרוב לוודאי שישראל לא נערכה כהלכה גם נגד סכנת הגרעין האיראנית.
והאם הוקצו הכספים שקוצצו מן הביטחון לחינוך חינם מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה? אולי להרחבת סל הבריאות, כך שייכללו בו כל הטיפולים הרפואיים והתרופתיים? להיפך, במערכות אלו נמשכו הקיצוצים. מדינת ישראל שקעה בנסיגה חברתית, חינוכית ומדעית. תוכניות פיתוח אזוריות נבלמו. בכל שררה אווירה של קיצוצים. הגליל עצמו לא נהנה מתוכנית פיתוח לאומית גדולה. יום לפני שהחלה המלחמה החליטה המועצה להשכלה גבוהה - בדרבונה של שרת החינוך תמיר, בעלת בריתו של פרץ - לבטל, בגלל "מחסור" בכסף, את החלטת הממשלה מהשנה שעברה על הקמת אוניברסיטה בגליל.
עלות המלחמה, הכוללת את מימון ההוצאות הצבאיות הישירות ופיצוי בעלי העסקים והשכירים, תהא, לפי הערכות שונות, 7-5 מיליארד שקלים. מדינת ישראל עומדת לסיים את שנת הכספים הנוכחית עם עודף תקציבי של 4-3 מיליארד, במקום גירעון מתוכנן של 18-17 מיליארד. כלומר, ניתן לכסות את כל עלות המלחמה ללא שום קיצוץ תקציבי, אך הממשלה החליטה, מתוך תמיכה כמעט מלאה בהשקפה הכלכלית הימנית, לקצץ קיצוץ רוחבי בסך 1.8 מיליארד שקלים בתקציבי המשרדים בשנת הכספים הנוכחית, ולעשות קיצוץ רוחבי בסך 5-4 מיליארד שקלים בתקציב 2007. קיצוצים אלה אינם נחוצים ואינם אלא אמתלה לפגיעה במערכות הרווחה. בעלי עסקים קטנים לא יזכו לפיצוי נאות מתוך קיצוצים אלה. בשבילם יזמה הממשלה קרן הלוואות, שתגדיל את נטל החובות שלהם ותעשיר את הבנקים.
עלינו לחדש את מדינת הרווחה למען הביטחון ולמען יצירת חיים של שוויון וצדק במדינת ישראל, ברוח החזון הציוני. עלינו לעשות זאת, כדי שהחיילים המשליכים נפשם מנגד ידעו שהם עושים זאת לא למען חופש הריבית והספקולציה של בעלי ההון הפיננסי-ספקולטיבי וה"חופש" למות מהיעדר טיפול רפואי, אלא למען חברה טובה, שבה מובטחים לכל אדם חיים ברווחה ובכבוד.
ד"ר אורי זילברשייד, ממייסדי ארגון הגג "הברית חברתית", מלמד פילוסופיה מדינית במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובאוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
