ההתמודדות עם המלחמה: הרפיה לתלמידים
משרד החינוך הינחה את המורים לפתוח את שנת הלימודים בשעת חינוך על המלחמה בצפון. בנוסף, מציע המשרד למורים לבצע תרגילי הרפיה עם התלמידים לצלילי מוסיקה. מנכ"ל משרד החינוך מבטיח: "לא ניכנס ישר לשיעורי הבית והמבחנים"
התרופה למלחמה? משרד החינוך הינחה את מנהלי בתי הספר בכל הארץ, להקדיש שעת מחנך לשיחה על המלחמה ביום הראשון ללימודים, כך נודע הלילה (יום ג') ל-ynet. הצוותים החינוכיים הונחו באותה שיחה לנהל בנוסף גם שיעור באזרחות ופעילויות הרפיה לתלמידים.
לשם כך פיתחו באגף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך ערכה מיוחדת לשימוש מנהלי בתי הספר, מורים וגננות. במקביל מעודדים במינהל חברה ונוער יוזמה חדשה – תלמידים ממרכז הארץ שיתנדבו לעזור לתושבי צפון בשיקום נזקים ולהשתתף בקטיף, שיקום יערות ועבודה עם קשישים.
יתרגלו הרפייה (צילום: איי.אף.פי)
על פי ההוראה של מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, יקדישו מחנכי הכיתות את תחילתו של יום הלימודים למפגש ושיח עם התלמידים בהתאם למתווה שתוכנן בערכה. בתום יום הלימודים נדרשים מנהלי בתי הספר לכנס את הצוותים החינוכיים בכיתות ולהיערך ליום למחרת, תוך דגש על איתור ילדים במצוקה רגשית. המחנכים ידאגו להביא לידיעת המערך הטיפולי של גני הילדים ובתי ספר את צרכי הילדים שאותרו, וימצאו בקשר עם הוריהם.
בתי ספר יבחנו ויגבשו מערכי סיוע לתלמידים בהתאם לתהליכי האיתור וההתמודדות וידרשו לזהות מצבי פחד וחרדה, מחשבות חודרניות וסיוטים, דיכאון, קהות רגשית, כעס, עוררות מוגברת של הגוף והתנהגויות סיכון נוספות אצל התלמידים המאפיינים מצבי טראומה ופוסט-טראומה.
הערכה של משרד החינוך מציעה למורים גם שיטות הרפיה גופניות לתרגל בצוותא עם התלמידים. בסעיף "הרפיית שרירים" מפורט "לנשום עמוק, לרוקן את הבטן ולכווץ ולשחרר את איברי הגוף השונים. יש לכווץ את היד כולה כך שתתקרב אל האוזן ונרפה אותה כך שנרגיש אותה רפויה לחלוטין ושוב...". בהמשך מוצעת שיטה אחרת ה"ניעור" שבה מזמינים את התלמידים לעמוד בתנוחה נוחה עם הברכיים מעט כפופות ואז – "במשך 4 דקות לנער את איברי הגוף, גפיים, ראש וגוף לצלילי מוזיקה קצבית. בתום 4 דקות לבקש מן התלמידים לעמוד, לנשום עמוק ולהתרכז בתחושות הגוף". פעילות נוספת תנועה לצלילי מוזיקה בשילוב צעיפי משי, תנועה לצלילי מוזיקה בשילוב "בובות דב או אחרות" ועוד.
מעבר להרפיה הגופנית ישנה כמובן הפעילות הקבוצתית הכיתתית - הצעה לתלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים שיטת ריאיון בזוגות, שכל תלמיד שואל את חברתו על ההתמודדות עם מצבי הקושי של המלחמה. וגם – שימוש בהומור ודמיון מודרך על ידי גזירה וציור של קריקטורות עם טקסט המבטא נקודת מבט הומוריסטית על המלחמה.
אבואב: לא להיכנס ישר לשיעורי בית ומבחנים
"מדובר בכוונה של צוות המורים שלא להיכנס מייד למגרש השגרתי היומיומי של שיעורי בית ומבחנים", אומר אבואב. לדבריו, "הכיוון צריך להיות של איתור ושיחות על מה שקרה, משמעות, חוויה אישית, איפה המשפחה, איך חווית את הקיץ. ההנחיה היא לכל הארץ מאחר שאי אפשר לומר שלא כל החברה הישראלית עברה את החוויה של המלחמה הזו. בעבר היו דברים נקודתיים כמו קו עימות, קטיושות ופיגועים בהתנחלויות. הפעם מדובר בכל החברה הישראלית כי החשש בשנייה אחת מועתק למרכז הארץ, כשעשרות אלפי משפחות עברו למרכז והעבירו חוויות. זה לא היה בשוליים".
לגבי עידוד התנדבות התלמידים לעזרת תושבי הצפון הוא אומר: "אנחנו מעודדים קבוצות של עשרות בני נוער לבצע משימות חברתיות ולעזור בכל מערך הצפון. בהחלט המשמעות היא אזרחות פעילה – לדעתינו התלמידים יכולים להחליט אם הם צריכים ללכת לשקם יערות שנשרפו, לצאת לקטיף במטעים, לעזור במשקים החקלאיים ולעזור קשישים. זוהי שעתם היפה של בני הנוער להתארגן".
בשיעורי האזרחות ישוחחו המורים עם תלמידיהם על שאלות כמו – האם עזבנו את הצפון והיינו צריכים להישאר ולעזור לחלשים? האם יוכח מחדש שחובת שירות לאומי חובקת את כל החברה הישראלית? 20% לא מתגייסים ואותו אחוז לא מסיימים שירות צבאי, מה דעתך על כך? בנוסף ידובר גם על ההתמודדות עם תחושה שהמערכה לא נגמרה ופתאום התעורר איום בטחוני קיומי על החברה הישראלית.
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר הוסיפה: "הטראומה הקשה שנוצרה עקב המצב הבטחוני מצריכה כלים להתמודדות ומשרד החינוך פועל להקנייתם למנהלים, למורים ולגננות התומכים בתלמידיהם ובילדי הגן".
לפנייה לכתב/ת 
