בפסק דין המהווה ציון דרך בהגנה על ערכי הטבע והסביבה, פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי לא יאפשר בנייה על גבעות הכוכר בנס-ציונה. הבנייה שתוכננה להתקיים במקום סיכנה ערכי נוף וטבע, ובראשם אירוס הארגמן
הנדיר הפורח במקום. בית המשפט קבע כי בעלי הקרקעות הפרטיות בתחום גבעות הכורכר לא יקבלו זכויות בנייה במקום, וזאת בהתחשב בתוכניות המחוזיות והארציות, הכופות התחשבות למתן דעת בערכי נוף שונים.
| אירוס הארגמן. פרח מרהיב ומושך (באדיבות החברה להגנת הטבע) |
בשנת 1982 פורסמה תוכנית מתאר מחוזית, לפי גבעות הכורכר בנס-ציונה מיועדות לגן לאומי. רכס הכורכר במקום מהווה חלק מרכזי ברצף השטחים הפתוחים באיזור, ובו פורחים מגוון רחב של צמחים ופרחים. גולת הכותרת של השטח הם פרחי אירוס הארגמן - מין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה.
בתחילת שנות ה-90 קודמה תוכנית לבניית מגורים על גבעות הכורכר. התוכנית בוטלה בשנת 1994, בעקבות לחץ של ארגוני סביבה ופעילים שנאבקו להגן על ערכי הטבע במקום, אך בעלי הקרקעות הגישו תובענה בדרישה לאפשר להם לבנות במקום.
השופטת שרה שירוטה קבעה בפסיקתה, כי בנייה במקום הייתה שוברת את רצף השטחים הפתוחים, ובכך פוגעת באופיו של הגן. "התיכנון המוצע לגבי גן לאומי איננו מתיישב עם אופיו של הגן, שאמור להשתרע על שטח רחב ולהשרות תחושת מרחב וטבע. מיקום גן לאומי בין שתי שכונות לאורך רצועה צרה מסכל מגמה זו. התיכנון המוצע יביא להרס ערכי הטבע המצויים במקום", נכתב בפסק הדין.
"מובנת לי ציפייתם של המבקשים שגם הם ייבנו מהתיכנון, ואין ספק שעיניהם כלות בראותם שבעלי מקרקעין אחרים בנס-ציונה זוכים לשינוי ולהשבחת המקרקעין ואילו הם נותרים מאחור. ברם, כל אחד וגורלו ומקום משכנה של הקרקע שרכש", כתבה השופטת בפסיקתה.
מדי שנה, בתקופת פריחתו של האירוסים, מבקרים בגבעות הכורכר עשרות אלפי בני אדם מרחבי הארץ. תושבי נס-ציונה הקימו את "פורום גבעות הכיכר", ובשיתוף החברה להגנת הטבע, עסקו בשנים האחרונות במאבק עיקש ומתמשך בבעלי האדמות שביקשו לבנות במקום.
משה פרלמוטר, רכז שמירת טבע של החברה להגנת הטבע באיזור המרכז, מסר כי "אנו מברכים על החלטת השופטת, שהסירה את האיום שריחף מעל גבעות הכורכר. השלב החשוב הבא הוא הכרזה רשמית על המקום כגן לאומי, כדי שלא נצטרך כל כמה שנים לבלום את רצונם של הקבלנים להתעשר על חשבון ערכי הטבע והנוף הייחודיים והיפים של איזור זה".
