שתף קטע נבחר

"איראן שוב הצליחה לתעתע במערב"

האיראנים השיבו להצעת "המקל והגזר" של הקהילה הבינלאומית בהצעה משלהם "לחידוש הדיאלוג", שמשמעותה המעשית - המשך הפיתוח הגרעיני. ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דוד מנשרי: "איראן תנסה להמשיך בטקטיקה שלה - להרוויח זמן וליצור חיץ בין חברות מועצת הביטחון - בדגש על סין ורוסיה"

"עם מסורת ניהול המו"מ שלהם ומדיניות ההפרד ומשול הקיימת מזה כ-2,500 שנה, האיראנים הצליחו שוב לתעתע במערב". ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דוד מנשרי, מנסה להסביר בשיחה עם ynet למה מתכוונים האיראנים כשהם אומרים ש"הם רוצים דיאלוג".

 

נראה שאיש לא העריך שתשובתה של איראן לחבילת "המקלות והגזרים", בתמורה להקפאת העשרת האורניום תהיה חיובית. השאלה היחידה שעמדה על הפרק היתה באיזה צורה ייאמר ה"לא" האיראני - האם באופן מעורפל או באופן ברור. ברור לכל שהמטרה האיראנית היא להמשיך ולהרוויח זמן ככל שניתן עבור תוכנית הגרעין ובמקביל להימנע עד כמה שניתן מסנקציות אפשריות.

  

פרופ' מנשרי: "לא היה סביר שהאיראנים יגידו 'כן' לחבילה ולא שיגידו 'לא' באופן ברור אלא שיתנו תשובה מעורפלת. האיראנים, כדרכם בקודש, סוגרים את הדלת אבל במקביל פותחים את החלון. הם אומרים שהחבילה היא 'בסיס טוב להמשך הידברות' ומנסים להידבר על הדברים הטריוויאליים במקום על הדברים המהותיים וזאת בהחלט לא היתה כוונת המשורר בהצעה שהוצגה להם. והנה - הם היו צריכים לתת את תשובתם עד ל-12 ביולי ומשם התשובה נדחתה עד ל-31 באוגוסט - חודש וחצי של רווח נקי לאיראניים. עתה מועצת הביטחון תצטרך להחליט האם התשובה המעורפלת והארוכה של האיראנים היא תשובה חיובית או שלילית".

  

במקביל למשבר הגרעין, ואולי לגמרי לא במקרה, מתרכזת תשומת הלב העולמית וזו של מועצת הביטחון בנעשה בלבנון. עתה, ימים בודדים בתוך הפסקת האש, הכל עושים מאזן רווח והפסד ובאופן טבעי גם באיראן. פרופ' מנשרי סבור כי בסופו של דבר, משטר האייטוללות הפסיד לא מעט במערכה בלבנון לעומת המצב שקדם לה. במסמך שפירסם השבוע תחת הכותרת "למחרת המלחמה בלבנון: העוצמה האיראנית ומגבלותיה" ציין מנשרי כי שורה של התפתחויות ערב המלחמה חיזקו את מעמדה של איראן ובהן: התגברות הקיצוניות בתוך איראן, ירידה במעורבותן של מדינות ערב, התחזקות מעמד השיעה במרחב האיסלאמי, מעמד הבכורה לו זכתה איראן עוד טרם המלחמה וכל זאת תוך התמשכות תוכנית הגרעין האיראנית.

 

מנסים להרוויח זמן בדרך לאטום 

מאז המלחמה, הוא מציין שורה של גורמים שעומדים לאיראנים לרועץ. לדעתו, כיום העולם התוודע ביתר שאת לסכנות באיסלאם הרדיקלי ואפילו מדינות אירופה צפויות להתקרב לארה"ב בעניין זה. לפיכך, הלחץ על איראן סביב תוכנית הגרעין צפוי רק לגבור. חיזבאללה ספג מכה צבאית קשה, דבר שגרם לזעם רב כלפיו וכלפי איראן בלבנון; ארה"ב, אירופה ואפילו מדינות ערב המתונות העניקו לישראל ארכה להילחם בלבנון. כל אלה, סבור פרופ' מנשרי, צפויים ברבות הימים להוכיח כי ההשלכות השליליות אינן נופלות מההשלכות החיוביות של המלחמה עבור איראן.

  

"אנשי דת סונים מתונים זועמים על איראן, שכן לדעתם זו מפרה את האיזון העדין בין הסונה לשיעה. לא לחינם, עבדאללה מלך ירדן כינה את התופעה המתועררות מול עינינו כ'סהר שיעי' שעולה באזור ואשר הסונים חוששים ממנו עמוקות. במקביל לכל זאת ראינו תופעות חשובות אחרות - בתוך איראן ישנו זעם עממי על הסיוע הרב ששולחת איראן לשיקום לבנון ואילו המשטר מוצא עצמו במצב בלתי אפשרי".

  

ובחזרה לעניין הגרעין. אז נכון, איראן נתקלה בכמה קשיים בלבנון, אולם העניין המרכזי - הגרעין - לא נפתר והוא ישוב ויעלה במלוא עוזו לשולחן הדיונים. מה מתכוונים האיראנים לעשות בעניין זה ועד כמה הם מתכוונים ללכת רחוק? פרופ' מנשרי סבור באופן כללי שבסופו של דבר ככל הנראה תשיג איראן יכולת גרעינית אולם השאלה תהיה איזה משטר יחזיק באותה היכולת. "אחרי הכל, צריך לזכור שפרויקט הגרעין החל עוד בימיו של השאה. אולם נשק גרעיני במשטר כמו זה של אחמדי-נג'אד שהצהיר שיש להעלים את ישראל זה עניין אחרי לחלוטין".

  

בינתיים, האיראנים ימשיכו לנסות ולהרוויח זמן ככל שניתן. "צריך לנהוג עם האיראנים כמו מורה לתלמידיו - להציב שאלות מוחלטות וברורות שניתן לבדוק אותן בשטח כמו האם היא מוכנה להפסיק את העשרת האורניום בשטחה, להפסיק לסייע לחיזבאללה ועוד ומתוך כך להסיק מסקנות לגביה. איראן, מצידה, תנסה להמשיך בטקטיקה שלה - להרוויח זמן וליצור חיץ בין חברות מועצת הביטחון - בדגש על סין ורוסיה".

  

ומה יהיה בסופו של דבר כשהשאלות יהיו ברורות וכך גם הסנקציות נגד איראן? היא תשיב בשלילה או בחיוב?

 

"איראן נחושה להמשיך בתוכנית הגרעין, אך תוכל לעשות הפסקה מותנית בהסכמה. הרי גם האייתוללה חומייני נשבע להילחם בסדאם חוסיין עד הסוף ובסופו של דבר עשה איתו הסכם. באיראן יש בעיה פנימית כי אין מי שיקבל החלטות קשות אולם באופן כללי גם הרדיקלים הכי גדולים מוכנים לקבל פשרה אם המחיר על כף המאזניים יהיה גבוה מידי. במצב כזה, איראן תוכל לקבל פשרה ובתנאי שתימשר להם התקווה להמשיך בפרוייקט בעתיד".

 

לסיכום, אומר פרופ' מנשרי, "העמדה האיראנית כפי שהשתקפה בתשובה למועצת הביטחון אינה שונה ממה שניתן היה לצפות. באופן כללי ניתן לומר כי במקרה האיראני, הוכח שהצירוף בין סוחר בזאר ואיש דת לא גורם לבן אדם להיות פוליטיקאי גרוע - אלא להיפך".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
מתעתע. אחמדי-נג'אד
צילום: איי פי
צילום: איי אף פי
העבודה נמשכת בכור בבושהר
צילום: איי אף פי
האם מועצת הביטחון תתערב?
צילום: רויטרס
מומלצים