איראן חנכה מתקן מים כבדים: "איננו מאיימים"

נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד, חנך היום (שבת) מתקן מים כבדים בכור באראק, כ-190 קילומטר דרומית מערבית לבירה טהרן. הוא הבהיר שאיראן לא תוותר על זכותה לתכנית גרעינית וכי ארצו אינה מהווה איום, אפילו לא על ישראל. "אף אחד לא יכול לשלול ממדינה את זכויותיה בגלל יכולותיה. אנחנו לא מהווים איום לאף אחד, גם לא למשטר הציוני שהוא האויב", אמר הנשיא האיראני והוסיף כי ארצו תגן על זכותה לגרעין גם בכוח.

איראן מתעקשת כי תוכניתה הגרעינית בכלל ומתקן המים הכבדים בפרט נועדו לצרכי אנרגיה בלבד ולא לצרכים צבאיים. אולם, חששן של מדינות המערב בעניין גובר משום שניתן להשתמש בתוצר הלוואי של הכור, הפלוטוניום, לבניית ראשי נפץ גרעיניים. גם האורניום המועשר, שעומד במרכז המחלוקת בין איראן לאו"ם, יכול לשמש לייצור פצצות גרעיניות.

מנהל הכור באראק, מנושהר מדאדי, אמר כי המתקן יכול להפיק עד 16 טון של מים כבדים בשנה. סגן ראש תוכנית הגרעין של איראן, מוחמד סעידי, אמר כי המתקן הוא "אחד מהפרוייקטים הגרעיניים הגדולים" וטען כי הוא ישמש לפעילות בתחום התרופות ולמחקר לגבי אבחון מחלת הסרטן.   

פצצות גרעיניות יכולות להיות מיוצרות באמצעות פלוטוניום או אורניום מועשר כליבת חומר הנפץ. שני החומרים יכולים להיות מיוצרים בכורים גרעיניים. כורים הפועלים באמצעות אורניום מועשר משתמשים במים קלים (מים רגילים) כ"מתווך" בתגובת השרשרת שמייצרת את האנרגיה. כורים העושים שימוש במים כבדים יכולים להיות מופעלים באמצעות אורניום רגיל (לא מועשר), הנמצא במחצבים באיראן ובכך בעצם לדלג על שלב העשרת האורניום בדרך לייצור פצצה גרעינית.

מוקדם יותר השבוע, הודיע בכיר בתוכנית הגרעין באיראן כי ארצו עומדת להשלים את החלק בפרויקט הקשור למים הכבדים, אך לא את הכור עצמו. בניית הכור נמשכת כבר שנים והיא צפויה להימשך עד 2009. לדברי הגורם הרשמי, אין בכך הפרה של האמנה לאי-מניעת הפצת נשק גרעיני, שעליה איראן חתומה. לדבריו, לפרויקט זה שימושים תעשייתיים שונים. הוא ציין כי למים כבדים אין כל שימוש צבאי, ועל כן אין חובה שמשקיפים מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם יפקחו על הפרויקט.   

הנשיא אחמדי-נג'אד במתקן המים הכבדים (צילום: איי.פי)

דיפלומט מערבי אישר לסוכנות הידיעות רויטרס כי לפרויקט המים הכבדים אכן אין שימושים צבאיים, אך הוסיף כי הודעה כזו בעיתוי הנוכחי, בשעה שהמשבר בין איראן למערב סביב תוכנית הגרעין נמצא בשיאו, לא תהיה צעד קונסטרוקטיבי.

כזכור, ביום שלישי השבוע הגישה איראן את תשובתה לתוכנית "המקל והגזר", תוכנית התמריצים הכלכליים והדיפלומטים שרקחו בעבורה חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון במשותף עם גרמניה. התוכנית נועדה לדרבן את איראן להפסיק העשרת אורניום, מבלי שיהיה צורך בהטלת סקנציות עליה. ואולם, למרות שהתוכנית הוגשה לטהרן כבר ביוני, איראן סירבה להשיב במהירות להצעה, צעד שגרם לשש המדינות לכנס את מועצת הביטחון ולהחליט להציב לה אולטימטום להפסיק את העשרת האורניוםעד 31 באוגוסט.

תשובתה של איראן לתוכנית השבוע - שהוגשה במסמך מפורט בן יותר מ-20 עמודים שכלל שאלות והערות רבות, והכיל הצעה לחדש את הדיאלוג בין איראן למערב כדי שזו תוכל להבהיר כי תוכנית הגרעין נועדה לצורכי שלום בלבד - איכזבה ואף הכעיסה את המערב. על אף שהמדינות עדיין בוחנות את המסמך, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כבר הודיעה כי במסמך האיראני "חסר משפט החלטי אחד" - הודעה בדבר הפסקת העשרת האורניום. אתמול אמר גם שר החוץ של צרפת, פיליפ דוסט-בלאזי, כי תשובתה של איראן להצעה אינה מספקת.