דו"ח: 12 אלף מבנים בצפון נפגעו במלחמה

במהלך המלחמה נפגעו בצפון הארץ כ-12 אלף מבנים, מתוכם כ-400 מבני ציבור. כך נכתב בדו"ח הערכת נזקים סביבתיים בעקבות המלחמה, שנערך על-ידי המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בראור.

בעקבות הנזקים נערכים במשרד להגנת הסביבה להטמנת הפסולת הרבה, לאחר שלהערכת משרד ראש הממשלה, כ-2,000 מבנים או דירות נהרסו לחלוטין. יש לציין כי במקרים מסויימים רקטה אחת גרמה לנזק במספר מבנים. "הערכת עלות ההטמנה, כולל שינוע, מסתכמת בכ-50 שקלים לטון. האתרים הפוטנציאליים הם ג'למה במחוז חיפה ולגמון במחוז צפון. עלויות הגריסה מסתכמות בכ- 30-65 שקלים לטון.

"בהנחה ש-85 אחוזים יוטמנו ו-15 אחוזים יגרסו, עלות הסילוק היא 4.25 מיליון שקלים להטמנה ועוד 900 אלף שקלים לגריסה לפי ההערכה הנמוכה, או כ-30 מיליון שקלים להטמנה ועוד 6.3 מיליון שקלים לגריסה לפי ההערכה הגבוהה", נכתב בדו"ח.

בית שנפגע מרקטה בקריית שמונה (צילום: ברוך גרוסוולד)

בפרק אחר שכותרתו "שריפות יער ושטחים פתוחים" נכתב כי במהלך המלחמה פרצו 400 שריפות שנגרמו על-ידי רקטות. כתוצאה מכך עלו באש למעלה מ-12 אלף דונם של יער נטוע. 7,000 דונם, המהווים כ-70 אחוזים מהיער, עלו באש ברכס רמות נפתלי ליד קריית שמונה, וכך גם כ-2,000 דונם ביער ביריה הסמוך לצפת. הוצאות הכיבוי הישירות הסתכמו בלמעלה מ-20 מיליון שקלים.

50 מהשריפות פרצו בשמורות טבע ובגנים לאומיים. 5,000 דונם עלו באש בשמורות ברמת הגולן וכ-9,000 בגליל העליון. בהר מירון נשרפו כ-1,200 דונם, המהווים כ-15 אחוזים משטח היער. 500 דונמים נוספים עלו באש בגליל התחתון. במהלך השריפות נמצאו שרידים רבים של בעלי חיים שנפגעו - בעיקר זוחלים, עופות ויונקים צעירים.

לדברי מחבר הדו"ח, הפגיעה היא בקשת רחבה ביותר של יצורים חיים, מהצמחים הנפגעים ישירות, חסרי חוליות, חזזיות, שבלולים, זוחלים, עופות, מאורות יונקים, עופרים צעירים ולעיתים גם יונקים בוגרים. "הפגיעה מערכתית בכל שרשרת המזון. הפגיעה בצומח, לטווח הקצר ולטווח הארוך, היא הבולטת ביותר לעין. החורש השרוף ישתקם לאט, ועד לשיקום החורש יחליף סבך צפוף של צומח את החורש הבוגר", נכתב בדו"ח.

בעיה סביבתית נוספת שנוצרה הייתה פגיעת רקטות בעשרות מבנים העשויים מאסבסט. "הריסת מבנה אסבסט-צמנט גורמת לשחרור סיבי האסבסט שהיו כלואים בחומר, ולפיזורם לאוויר. נפגעו 25 מבנים העשויים אסבסט-צמנט, וביניהם מבני תעשיה ומבני חקלאות. השטח הכולל של מבני האסבסט שניזוקו הוא כ–20 אלף מ"ר. ההערכה היא כי הנזק גדול באופן משמעותי מהידוע לנו בשלב זה", נכתב.

מכבים שריפות באזור קריית שמונה  (צילום: חגי אהרון)

כתוצאה מכך נמצאו במספר מוקדים ריכוזים גבוהים של סיבי אסבסט באוויר. מבדיקת המשרד לאיכות הסביבה נמצא שבאחד הבתים ביישוב טל-אל, שבתחומי המועצה האזורית משגב, נמדדו 2,300 סיבי אסבסט למ"ק. בנוסף נכתב בדו"ח כי עלות הטיפול המקצועי בכל מבנה אסבסט שניזוק, לרבות סילוק הפסולת, שאיבה, הטמנת הפסולת, השמדת ציוד שזוהם וכדומה, מוערכת בעשרות אלפי שקלים.

גם בנושא טיהור השפכים פגעה המלחמה בפעילות הסדירה. המכון בצפת ספג פגיעה ישירה במתקן הסמכת הבוצה, במערכות מדידה, בצנרת ובמבנים סמוכים , מתקן הסמכה יצא מכלל פעולה. על-פי הדו"ח שוחררו בנהריה לים כ-110 טון של בוצה עודפת, בהיתר המשרד להגנת הסביבה. בנוסף נאלצו מכונים נוספים לשחרר גז לאוויר.

במהלך ימי הלחימה נרשמו פגיעות ודליפות במיכלי גז בישול, אמוניה, פריאון, חומרי הדברה, סולר וחומרים מסוכנים לא מזוהים. בשום מקרה לא נדרש פינוי תושבים, משום שלא נמדדו רמות גבוהות של חומר מזהם באוויר.

גם בעלי החיים סבלו במהלך הלחימה. כ-8,000 כלבים בצפון, אחד מכל עשרה, קיבלו טיפול וטרינרי כלשהו, רובם לאחר שהוחלט שלא לאכוף זמנית את פקודת הכלבת. כ-700 כלבים משוטטים נאספו על-ידי עמותות ואחרים על-ידי הרשויות המקומיות. כמה עשרות כלבים מתו ברחובות היות שלא היו נגישים לטיפול. אחדים מתו לאחר שנקשרו או נכלאו על-ידי בעליהם.