פסיקה: פרטי גולשים משמיצים לא ייחשפו

שני בתי משפט בישראל הגנו השבוע על חופש הביטוי ברשת, כאשר סירבו לחייב ספקיות אינטרנט למסור פרטי גולשים משמיצים לידי המושמצים שרצו לתבוע אותם בתביעות דיבה ולשון הרע.

רמי מור, מטפל אלטרנטיבי בתחום הרפואה המשלימה, הגיש לבית המשפט בקריות בקשה להוצאת צו שיחייב את חברת בזק בינלאומי למסור לו פרטים של גולש, אשר לטענתו השמיץ אותו בפורומים באינטנרט. מור צירף לבקשה את כתובת ה-IP של אותו גולש שמנוי בבזק בינלאומי וכינויו OLO2. בזק בינלאומי סירבה למסור את הפרטים, בטענה לחופש הביטוי ובטענה שלא עבר כל עבירה פלילית.

מור צירף לבקשה העתקים של הודעות מפורומים שונים ברשת, בהן הוא מכונה "רמאי ונוכל" על ידי הגולש OLO2. עם זאת, ההשמצות שפורסמו מאותה כתובת IP בשם OLO2 לא מציינות באופן מפורש את שמו של מור, ומתייחסות ל"רמאים ונוכלים שיש להם אתרי אינטרנט".

"הפרסומיים כלליים, ואין חשד לעבירה פלילית"

סגנית נשיא בית המשפט השלום בקריות, השופטת אביטל בית-נר, דחתה את הבקשה בנימוק כי ההודעות שנשלחו מכתובת ה-IP כלליים וסתמיים, ואינם מזכירים את שמו של מור, וכי לא בוצעה עבירה פלילית.

"השאלה שמעלה בקשה זו היא סבוכה ומורכבת וטרם הוכרעה בהלכה מפורשת...", כתבה השופטת בית-נר, "המסר העיקרי העולה מכל אלה הוא רק במקרה בו קיים חשש ממשי כי הפרסומים עולים כדי ביצוע עבירה פלילת, יש מקום לשקול גילוי מחבר המידע...".

מכיוון שהחוק בישראל עדיין לא הדביק את קצב הטכנולוגיה, ההחלטה של השופטת בית-נר, נשענה בין השאר על תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, המורה על ספקית לשמור על אנונימיות הגולשים, אלא אם בית משפט קבע כי "יש חשש ממשי לביצוע עוולה או עבירה". עם זאת, התזכיר אינו מחייב עד אשר יתקבל כחוק. 

"גם עוולות אזרחיות יכולות להיות פוגעות, ולא חייבים לבטל באופן קטגורי מקרים שאין בהם עבירה", אמר עו"ד אור חוף ממשרד עורכי הדין רביה ושות' ל-ynet.

חופש הביטוי לעומת הגנה של שמו של אדם

בהחלטתה של השופטת בית-נר היא דנה גם בחופש הביטוי וקובעת כי "מאזן הנוחות מחייב במקרה זה להעדיף את האינטרס של חופש הביטוי באינטרנט ועל כן החלטתי לדחות את הבקשה". עו"ד אור-חוף מסביר שחלק מהחשיבות של חופש הביטוי נוגעת לחופש הביטוי האנונימי.

במקרים כאלה קשה לאדם מושמץ לתבוע, מסביר עו"ד אור-חוף, "הדין הישראלי לא מאפשר לתבוע גולש אנונימי, בניגוד לארה"ב. במקרה כזה מתעוררת השאלה אם אפשר לתבוע את עלבונך מספקית האינטרנט".

"גם במאבק המשפטי בספקית האינטרנט צפויה האדם המושמץ לקשיים. תזכיר החוק מסיר גם את האחריות מהספק על הפרסום, במידה וזה פעל להסרת המידע מהרגע שקיבל על כך הודעה.

עו"ד עודד כהנא, היועץ המשפטי של בזק בינלאומי מסר "כספקית האינטרנט המובילה בישראל אנו מחויבים לשמירה על זכויותיהם של לקוחותינו למען יזכו באופן אמיתי ונכון למקסם את חווית הגלישה שלהם באינטרנט".

פרשת פלונית

בחודש מרץ השנה, התקבלה החלטה הפוכה, על ידי שופטת בית המשפט השלום בירושלים, ד"ר מיכל אגמון-גונן. אם לתינוקת בת שנה ביקשה מבית המשפט שיחייב את ברק ובזק בינ"ל למסור פרטי גולשים שהשמיצו אותה ואת בתה ברשת, בפרשה המכונה "פלונית", (שם התובעת לא נחשף מכיוון שבפרשה מעורבת קטינה).

"אני סבורה, כי לעניין גילוי שמות הגולשים, רק במקרים בהם עשויה לקום אחריות פלילית, יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט, וליתן לניזוק סעד בדמות חשיפת שמו של הגולש. במקרים בהם לא עשויה לקום אחריות פלילית, לא ראוי בשל כל הטעמים שפורטו לעיל, להגביל את חופש הביטוי של הגולש, ולחשוף את שמו", היא קבעה.

אגמון-גונן ציינה, כי במקרה זה, בו פורסמו תגובות משמיצות בחוסר תום לב, אין לאפשר שימוש באנונימיות כדי לפגוע במכוון באחרים. היא הורתה לבזק בינלאומי ולברק לחשוף את שמותיהם של הגולשים שפרטיהם נמצאים בידיהן, כמפורט בהודעות שהומצאו לבית המשפט.

"במסירת פרטים יש אבק של מלשינות"

במקרה נפרד, בו הגישה חברת KSP בקשה לחשוף פרטים של גולש ברק, סירב שופט בית המשפט שלום בחיפה, שלמה לבנוני, לחייב את חברת ברק למסור פרטים של גולשים הפרסמו דברים בגנותה ברשת, בהחלטה שפורסמה לפני שבועיים, ודווחה אצל הגולש הלמו.

"מתן צו להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים, יש בו בעייתיות, אבק של מלשינות והפרה של ציפיותיהם הסבירות של הגולשים לשמירה על האנונימיות שלהם וביצור חופש הביטוי שלהם.", כתב השופט לבנוני בהחלטתו.