שתף קטע נבחר

למה מחרימים את ילדי החרדים?

במערכת החינוך החרדי כועסים: שרת החינוך הודיעה בכנסת כי לא תעניק תקציבים לגני הילדים במגזר הפרטי - הן החרדי והן הערבי - במסגרת יום לימודים ארוך. ההודעה מצטרפת למה שרבים רואים כהרעה מתמדת מצד המדינה בתנאיהם של תלמידי המגזר: "אבל להחרים אותנו?" משרד החינוך: תמיר הבהירה שבהתאם לעמדת בג"ץ, היא מחויבת לתקצב קודם כל את בתי הספר הממלכתיים

גורמים בחינוך החרדי לא האמינו השבוע שזה קורה להם. דווקא שרת החינוך יולי תמיר, שעד היום ראו אותה כידידתם הגדולה, הכריזה השבוע בוועדת החינוך כי אין בכוונתה לתקצב את גני הילדים במגזר הפרטי - הן החרדי והן הערבי – במסגרת יום לימודים ארוך, שבו הגנים ממומנים על ידי עמותות פרטיות ואינם חלק מהחינוך הממלכתי.

 

מספיק היה לפתוח למחרת את "יתד נאמן", ביטאונה של תנועת דגל התורה, כדי להבין כיצד מבינים בציבור החרדי את הכרזתה של השרה תמיר: "שרת החינוך הכריזה מלחמה על החינוך החרדי", נכתב בכותרת הראשית.

 

"בגלל שהאבא בחר בסוג מסוים של חינוך אז הילד לא יקבל? לכן ילד תמים שלא יודע שום דבר צריך לסבול? אם שרת החינוך הייתה באה ואומרת לנו: אתם, אין לכם תקצוב מלא... אבל להחרים אותנו? אנחנו חיים במדינה שעדיין מחרימים אותנו? איך אנחנו יכולים להיות פה? יש לנו הרבה ילדים ומוסדות חינוך בצפון, שהם סבלו בדיוק כמו כל עם ישראל, אז למה דינם כדין הערבים?" תוהה ראש איגוד "תלמודי התורה בארץ ישראל', הרב יצחק גולדקנוף, שעקב בדריכות אחר הנעשה בכנסת באותו יום.

 

את תקוותו שהגזירה תשתנה תולה גולדקנוף במספר גורמים. "אני בטוח שסיעת ש"ס לא תשב בקואליציה כשמחרימים את הילדים שלהם". גורם נוסף עליו גולדקנוף סומך הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט, "שאיתו עברתי כברת דרך של עשר שנים במערכות החינוך בירושלים. ההכרזה שלו הייתה אז, שבעיריית ירושלים דין ילד הוא כדין ילד, ושאין אפליה בחינוך בין דם לדם. אני סומך שהוא יקום וירים את הכפפה הזאת". גולדקנוף גם רוצה להאמין שמה שקרה בוועדת החינוך, "אולי הייתה טעות, שמה שהשרה אמרה, שהיא לא תיתן לתלמידים החרדיים יום חינוך ארוך. יכול להיות שהיא עצמה תגיד - טעיתי. זה יחסוך לה הרבה עוגמת נפש".

 

לאחר שהדיון בוועדה עורר תגובות נזעמות בקרב חברי הכנסת החרדיים ונציגי ש"ס בוועדה הבהירו כי ליישום ההחלטה יהיו השלכות קואליציוניות, נערכה פגישה במשרד החינוך עם נציגי המפלגות החרדיות. בין השאר נדונה האפשרות המשפטית לכלול את גני הילדים החרדיים בתוך רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני שמעמדן המשפטי שווה ערך על פי חוק למוסדות החינוך הממלכתי.

 

הקרב שהחל בבית"ר עלית 

מי שמחפש את הנקודה הרגישה ביותר בציבור החרדי יגלה אותה בנושא חינוך הילדים. בשיחות עם אנשי חינוך, מנהלי מוסדות ופוליטיקאים חרדיים חוזרת ועולה הטענה כי מערכת החינוך החרדית נמצאת בתהליך של צימצום מתמיד מבחינה תקציבית, וששורש הבעיה נעוץ עמוק ביחסה של החברה הישראלית לציבור החרדי.

 

את הביטוי לכך רואים שם באין ספור דוגמאות, כשהדוגמא הבולטת ביותר בשנים האחרונות היא חוק ההזנה. במאי 2004 הושק פיילוט של מפעל ההזנה, שכלל 22 אלף תלמידים ברחבי הארץ. חמשת אלפים מתוכם היו תלמידי העיר החרדית בית"ר עילית. בסופו של דבר, החליט משרד החינוך שלא לכלול את תלמידי המוסדות החרדיים - ובעקבות ההחלטה הגישה עיריית בית"ר עילית עתירה לבג"ץ, שנדחתה על ידי השופט מישאל חשין. הגישה הזו של בית המשפט העליון רק מחדדת בקרב החרדים את תחושתם כי מדינת ישראל נוהגת בהם באי צדק.

 

אצל מנהל אגף החינוך בבית"ר עילית, ישראל תיק, פסיקת בג"ץ בנושא רק מאשררת את תחושת העוול. "השופט חשין אמר שמי שרוצה את התורה שהוא גם יביא את הקמח", הוא מצטט בקורטוב של מרירות, "וזו הגישה שבגללה אנחנו מרגישים מופלים. אנחנו חושבים שהתורה היא אבן יסוד לעם היהודי, אבן יסוד למדינת ישראל. והתורה היא לא למי שרוצה אותה, התורה היא נחלת העם היהודי כולו. והעם היהודי, במשך אלפי שנות גלות, נלחם למען התורה הזאת ובמקום שנרקוד איתה ונחבק אותה, אומרים לנו: מי שרוצה את התורה - יביא גם את הקמח. אחר כך, כשהגישו את הצעת החוק, היה נוסח כזה שהציבור החרדי בשום אופן לא יכול היה להשתתף בו".

 

לקראת סוף השבוע דאגו לפרסם בעיתון 'המודיע', ביטאונה של אגודת ישראל, ש"כצעד ראשון להתמודדות בקיפוח הציבור החרדי, שרת החינוך תקים ועדת מומחים לשילובם של מוסדות החינוך החרדי במפעל ההזנה. מלבד זאת, שני יישובים של הציבור החרדי, בית"ר עילית ומודיעין עילית ישולבו בתוכנית הניסוי של מפעל ההזנה". את ההודעה קיבל יו"ר וועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור. בעיתון אף דאגו לפרסם את ההעתק המדויק של המכתב שהתקבל.

 

"יש לנו תחושה של אפליה" 

קצת מספרים: במערכת החינוך החרדית לומדים 289,380 תלמידים. 52,998 תלמידי על- יסודי מוגדרים כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים ואת תוכנית הליבה הם מיישמים רק בחלקה ולכן גם מתוקצבים ב-75% מהתקצוב הפוטנציאלי. 43,318 תלמידים לומדים במוסדות פטור וזוכים לעצמאות הפדגוגית הרבה ביותר בחינוך החרדי, והם מתוקצבים ב-55% מהתקצוב הפוטנציאלי. 172,949 מכלל התלמידים החרדיים לומדים בגני הילדים, בחינוך המיוחד וברשתות החינוך מעיין החינוך התורני של ש"ס והחינוך העצמאי של יהדות התורה.

 

על עצמאות פדגוגית והזכות לבחור את חומר הלימודים בעצמם המוסדות החרדיים משלמים כאמור מחיר תקציבי, בין 25% ל-45%, קיצוץ שאותו קיבלו על עצמם, לדבריהם, בהכנעה ולאו דווקא בהסכמה. המפקח החינוכי ב"תפארת משה", מוסד חרדי- חסידי בבית"ר עילית, יהודה קורנבליץ, טוען שהאפליה ממנה סובל החינוך החרדי היא "מעין מוסכמה שבשתיקה, אבל זה לא בדיוק נובע מהצד שלנו אלא מהצד השני. אולי יש מוסכמה שאנחנו נלמד כפי שאנחנו רוצים ללמד וייתנו לנו לפי זה, אבל זה לא מה שאנחנו הסכמנו, אלא זה מה שהסכימו לתת לנו".

 

המנהל האדמיניסטרטיבי באותו מוסד, שמעון הלפרין, אומר שהוא לא יודע "למה יש אפליה, אבל ההרגשה הזו היא ברורה. המציאות מראה שהילדים שלנו מתחנכים אחרת לגמרי מאשר ברחוב. הילדים שלנו מתחנכים בצורה מעוררת כבוד, בקרב כל מי שרואה אותם. פה ושם יש שוליים אבל ב- 99% מהציבור שלנו, אין גנבים, אין רוצחים, וכל המרעין בישין שנמצאים ברחוב. ובדיוק הילדים האלה, ששומרים עליהם שלא יקבלו את מה שקורה ברחוב, מתוקצבים פחות. אני חושב שזה נותן איזשהו אינדיקציה על הכיוון, על המגמה ועל המטרה".

 

ניתן להבין מהדברים כי למרות האפליה שהם חשים מרגישים חרדים רבים שמערכת החינוך שלהם דווקא צריכה להיות מקור לחיקוי. תיק סבור שבשנים האחרונות "הציבור הכללי מתחיל להבין שמערכת החינוך החרדית היא לא בושה לישראליות אלא להיפך, היא מקור גאווה. גם אם בעבר, היו מפריחים לחלל האוויר שלילדים החרדים אין השכלה, אז במבחני המיצ"ב הוכחנו את עצמנו".

 

המנהל החינוכי ב"תפארת משה", הרב יצחק אייזן אף מוסיף שלעולם לא עולה על דעתם ש"בגלל איזושהי בעיה זו או אחרת, לא תיפתח שנת הלימודים. אין שביתות. אין אצלנו מושג כזה. גם חופשות אין כמעט. מתוך העניין שצריכים ללמוד תורה. מתוך המודעות שילד צריך מסגרת ואנחנו יודעים די טוב מה קורה בתקופת החופש".

 

במוסף מיוחד לחודש אלול הופיע מאמר של מנהל סמינר "בית - יעקב" הישן בירושלים, הרב בנימין שצ'רנסקי. במאמרו מותח הרב שצ'רנסקי ביקורת על טיב החינוך המערבי - חילוני וכותב כי "תרבות החינוך המערבי רואה את האדם כיצור מוגבל לשנות חיים של כמה עשורים, שמטרתו לנצל שנים אלו להנאותיו וסיפוקו העכשווי. בהתאם לכך", הוא מסביר, "החינוך שהוא מקבל הוא חינוך סיני- אמריקאי, המותאם למוצרים חד- פעמיים,שאין להם תכלית קיום, אלא מיצוי עכשווי של הנאות ואפשריות קיום זמני בלבד". "לעומת זאת", הוא משווה, "החינוך החרדי בנוי ומושתת על הידיעה שהאדם הוא יצור נצחי, שמסגרת חייו בהווה אמורה להכשירו לחיי נצח, אשר בהם הוא יימצא בתהליך של עלייה וצמיחה בלתי פוסקות".

 

בשיחה ל-ynet אמר הרב שצ'רנסקי שהוא מאמין "שהחינוך הממלכתי איבד כל מטרה. לא יודע מה שהוא רוצה. הוא רוצה לחקות את אמריקה או סין. אני מתפלל וממש מבקש שיהיה לחינוך הממלכתי עתיד גדול, אבל אז צריך להיות מהפך בחשיבה". לדעתו, החינוך הממלכתי קודם כל צריך לשאול את עצמו "אם יש מורים ערכיים ומה זו ערכיות. יש משבר חינוכי במדינה. אדם שהוא חולה לוקח את הפרופסורים הכי טובים. מחפש את סיבות המחלה ומנסה לרפא אותה. מספיק רק לפתוח עיתון כדי להבין שיש משבר".

 

תגובה

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לכתבה: "העמדה שהציגה שרת החינוך, יולי תמיר, בוועדת החינוך בנושא יום חינוך ארוך, היא שבהתאם לעמדת בג"ץ בנושא תקצוב החינוך היא מחויבת לתקצב ראשית את מוסדות החינוך הממלכתי. שרת החינוך הדגישה, כי על פי מדיניותה, תעדיף לתקצב את החינוך הממלכתי ולא עמותות פרטיות. עמדה זו אינה מכוונת כלפי מגזר ספציפי, כי אם מציגה את התייחסות המשרד כלפי כלל המגזרים המצויים במערכת החינוך. מיותר לציין, כי עמותות פרטיות נמצאות לא רק במערכת החינוך החרדית אלא גם בזו החילונית ובמגזר הערבי. מדיניות המשרד נוהגת באופן שווה כלפי כל אלה.

 

בנושא המגזר החרדי, שרת החינוך באה בדברים עם נציגי המגזר ושם דובר, כי בעת שיעברו גני הילדים השייכים לעמותות הפרטיות אל הרשתות הם יוכלו לזכות בתקציב דומה. בנושא ההזנה הדגישה שרת החינוך בוועדת החינוך, כי מדיניות המשרד תקבע על בסיס המצב הסוציו-אקונומי ולא על פי מגזר החינוך אליו משתייכים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח
ישראל תיק. תורה וקמח
צילום: חיים צח
צילום: חיים צח
תלמידים חרדים
צילום: חיים צח
מומלצים