זהירות! אריחי שיש נושרים מהבניין

זה קרה לפני כשבוע. ילד בן 5 מהוד השרון נפצע אנושות לאחר שאריח חיפוי מבניין נפל על ראשו (ראה מסגרת). הילד שהה עם אמו בגינה מתחת לבניין ברחוב הנשיאים, כשאריח שיש בגודל של מטר וחצי על 40 סנטימטר השתחרר מהקומה השמינית, נפל ופגע בראשו.

מחברת דניה סיבוס, הקבלן המבצע של חיפויי השיש, נמסר: "הנושא נמצא בתהליך בדיקה מעמיקה בשיתוף עיריית הוד השרון והמשטרה ובידיעת היזמים של הפרוייקט. לאור תוצאות המקרה, החברה עושה בדיקה רוחבית על מנת למנוע מקרים מסוג זה בעתיד".

אולם למי שמצוי בענף הבנייה וחיפויי הבניין זו אינה הפתעה. מקרים של "צניחת" אריחי השיש הם תופעה רווחת באלפי הבניינים מחופי השיש, אלא שעד כה הסתיימו כל המקרים, באורח נס, רק

בתוצאות של "כמעט ונפגע".

במקרה אחר שאירע לפני כחמש שנים התנתקה פלטת שיש ונפלה מקיר בניין בקומה השישית ופגעה בעגלת פעוט, בשעה שאימו הכניסה אותו למכונית - "נס מאלוהים" הגדירה אז אימו של הפעוט את האירוע. במקרה אחר חדר אריח שהתנתק מבניין דרך שמשה קדמית של רכב, גם כאן, רק בנס נמנע אסון. 

באוגוסט אשתקד הגישו דיירי פרויקט היוקרה "צמרות", הנמצא על גבול הרצליה-רמת השרון, תביעה בסך של 5 מיליון שקל נגד מקימת הפרויקט - כרמות השקעות ונכסים. בתביעה טענו הדיירים כי בפרויקט התגלו ליקויי בנייה חמורים וכי לוחות השיש נושרים מקירות חלק מהבניינים בפרויקט. לטענתם, בינואר 2004 נפל לראשונה אריח חיפוי אבן מהקיר החיצוני של אחד הבניינים בפרויקט, והתרסק על שני כלי רכב השייכים לדיירים בבניין. וזוהי רשימה חלקית ביותר. 

לאורך ההסטוריה של הבנייה בישראל עברה מעטפת הבניין כמה שינויים - מתקופת הטיח, דרך תקופת ה"שפריץ", ציפוי הגרנולית והפסיפס. בשני העשורים אחרונים תופסים אריחי השיש והאבן מקום של כבוד בבנייה הישראלית. במקור התפתחה "אופנת החיפוי" ככזו המשווה לבניין בטון מראה של בניין עשוי אבן. מאז התפתח השוק והתעצם והוא כולל היצע עצום של אריחים בגדלים, בעוביים שונים - מציפוי האבן הירושלמית, המפאר את בתי ירושלים, חיפוי השיש בגווני הבז', הנפוצים כציפוי לבנייני משרדים ועוד. 

מבני משרדים ומסחר, בנייני מגורים, בתי ספר ומבני ציבור - רוב רובם מצופים כיום אריחים אבן ושיש. מדובר במאות ואלפי אריחים המוצמדים לדפנות הבניין באמצעות חומרי הדבקה ורשתות ברזל.

כיצד עובדת שיטת החיפויים? 

בענף הבנייה קיימות כיום שתי שיטות לחיפויי בניין באמצעות האריחים - חיפוי "יבש" וחיפוי "רטוב".

שיטת החיפוי ה"יבש" מאפיינת בעיקר מבנים המצופים באריחים גדולים וכבדים של אבני גרנית. מדובר באריחים בגדלים של 60X80, 60X60 ו-40X80 ס"מ ובגוון חום ואפור, המושחלים על מסילות מתכת לרוחב הבניין. הארחים אינם מודבקים לדפנות הבניין כך שנוצר חלל בין הציפוי וקירות הבניין.

שיטת החיפוי ה"רטוב" היא השיטה הנפוצה יותר. בשיטה זו האריחים מחוברים בשני אופנים לדפנות הקירות החיצוניים של הבניין: האריחים מעוגנים באמצעות חוטי ברזל מגלוונים לרשת מתכת מגלוונת המוצמדת לקיר הבניין. בנוסף, מודבק האריח לקיר באמצעות חומרי מליטה וטיט, המיועדים להדבקת האריח. השיטה אינה דורשת רק שימוש בחומרים הנכונים, אלא גם טיפול מיומן בתהליך ההדבקה.

"בשנים האחרונות יש נטייה בענף לקחת קבלן רק לפי המחיר. יותר ויותר אנשים מחפשים את המחיר הזול, וזה גורם לקבלנים להוזיל עלויות והסטנדרטים בענף יורדים", מסביר דרור קורן, מנכ"ל חברת אופק, המתמחה בחיזוק אריחים למבנים. לדבריו, הדבר הניכר גם באיכות עיגון האריחים. "בבתים רבים, ניסה הקבלן לחסוך ולא השתמש במתכת מגלוונת. התוצאה היא שאחרי כמה חורפים מה שמעגן את החיפוי מחליד והאריח משתחרר", מסביר קורן.

חיזוק אריחים בבניין קיים 

היכן שהם מחפפים קורן מתקן. חברת אופק היא חברת בנייה משפחתית הקיימת כבר 30 שנה. בשנים האחרונות השכילו בחברה להבין כי תופעת נשירת האריחים היא מקור פרנסה בפני עצמו ומאז פיתחה החברה התמחות בנושא חיזוק האריחים קיימים וציפוי הפרויקטים חדשים. את האריחים הקיימים מחזקת החברה באמצעות קידוח ברגי אל-חלד מנירוסטה בארחים וחיזוקם לקיר. את חורי הקידוח מכסים בפקקי אבן בגוון האריח, כך שהחיזוק אינו נראה לעין.   

"השיטה טובה, אבל בתיאוריה"

בעיה נוספת היא נושא הבקרה והפיקוח. האפשרות של בדיקת כל אריח ואריח המודבק על הבניין, אינה ריאלית. כך שבסופו של תהליך, איכות ההדבקה והחיבור תלויים בידיו של עובד אחד, מיומן יותר או פחות, שלפניו שטחי קיר עצומים לכסות. 

"השיטה של חיפויי אבן לבניין היא שיטה טובה בתאוריה אולם אינה מוכיחה עצמה במציאות", מסביר מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, נתן חילו. "לא ניתן לפקח בשטח על כל עובד ולוודא כי

הוא מבצע את חיבור הפלטות על פי התקן, בייחוד כאשר בניין כולל בין 10,000 ל-50,000 אבנים. מבחינת הקושי לפקח על ביצוע החיפוי, ניתן להשוות את שיטת הדבקת אריחי החיפוי לשיטת הפל קל".

מדובר בשיטה שאם הישום שלה היה נעשה על פי התכנון היא היתה טובה. היא נכשלה כי לא ניתן היה לפקח על הביצוע. לדבריו, ברוב המקרים, אבני חיפוי אינן מודבקות אל חזית הבניין. על חזית הבניין יש רשת פלדה וכל אבן נקשרת אל הרשת בארבעה קשרים. מדובר במעין עבודת  "רקמה" שמחייבת דיוק וקפדנות רבה שלא ניתן לבדוק שאכן מבוצעת ולכן אין כמעט סיכוי שבבניין מחופה באבנים לא תיפול אחת או יותר אבנים במהלך השנים לאחר בנייתו.

בינתיים השנים חולפות וחיבור האריחים הולך ומתורפף. לדברי קורן, לאחרונה בולטת התופעה עוד יותר, מתחילה "עונת הנשירה" של האריחים וכעת אנו מתחילים "לקצור" שנים של חאפריות ישראלית.