שדרות: במקום בית ספר - אתר בניה
הורי התלמידים בשדרות זועמים: למרות ההבטחות וההצהרות שבתי הספר בעיר ימוגנו מפני פגיעת רקטות, ביום הראשון ללימודים טרקטורים ומנופים עדיין פעלו בחלק ניכר ממוסדות החינוך. תלמידי בתי הספר יישארו גם היום בבית, גני הילדים ייפתחו. סיפורו של יום השביתה הראשון
טרקטורים מונעים, מנופים עובדים בחצר האחורית, שלוליות בטון וכיתות חשוכות ורועשות - כך נראה אתמול היום הראשון לשנת הלימודים תשס"ז בחלק ניכר מבתי הספר בשדרות. זו גם הסיבה שבמרבית מוסדות החינוך בעיר כלל לא התקיימו הלימודים אתמול. ומה יהיה היום? בדיוק אותו דבר.
הורי התלמידים בשדרות זועמים על מצבם העגום של בתי הספר והחליטו להשבית את הלימודים בעיר הדרומית. הם גם הביעו אכזבה רבה מכך שבסופו של דבר היו אלה הם שצריכים לנקוט צעדים, במקום שהעירייה, משרד החינוך או פיקוד העורף יקחו את המושכות לידיים וימנעו מיוזמתם את פתיחת השנה במציאות הנוכחית. רק במספר בתי ספר בודדים שבהם הסתיימו העבודות - הלימודים התקיימו כסדרם.
גם בתום ישיבה שהתקיימה אמש בהשתתפות נציגי ההורים, ראש העירייה אלי מויאל ונציגים של פיקוד העורף והממשלה, לא יצאה בשורה על סיום השביתה. עם זאת הוחלט כי גני הילדים בעיר ייפתחו היום.
בעוד שבשאר הערים בארץ הגיעו הילדים הנרגשים ליום הראשון בבית הספר, בשדרות החופש הגדול נמשך לתלמידים בעל כורחם. כל בר דעת שראה את מצבם של בתי הספר בעיר לא היה שולח את ילדיו ללמוד בהם - עבודות המיגון לא הסתיימו, ומעבר לעובדה שזו בעיה בטיחותית בפני עצמה, המוסדות החינוכיים נראים יותר כאתר בנייה מאשר מקום לקניית דעת.
הטרקטורים והמנופים פועלים במרץ, גדר בית הספר פרוצה לגמרי ובחלק מהמקרים אין אפילו שער ראוי. בתוך הכיתות יש חושך מוחלט, ורק קרן אור אחת יכולה לחדור מבין בטון המיגון שהוצב בכיתה. אם מפעילים את המזגן, בשל המיגון הרעש נכלא בחלל והמקום נשמע כמו אזור תעשייה פעיל.
הורי התלמידים, שחשבו שסוף סוף ניתן יהיה לחזור לשגרה, מצאו את עצמם לוקחים ימי חופש נוספים כדי להיות עם הילדים הרבה מעבר למה שתיכננו, "גם ככה החיים בשדרות הם לא שגרה, אז נכון שזה נעשה לטובתנו, אבל חבל שזה לא נעשה לפני כן", אומרים שלומי וירדן דהן, הוריה של שילת שעולה לכיתה א'.
שילת עצמה די עצובה: "אני מאוד מאוכזבת, אני רוצה להיות בבית ספר כדי להיות חכמה ולדעת הכל. אבל בסוף יש שביתה ובגלל זה אני הייתי צריכה להישאר בבית. המורה אמרה שלא כל בית הספר ממוגן ובגלל זה לא הלכנו".
למרחב המוגן תוך 7 שניות
גם במקומות שהמיגון כבר בוצע המצב לא מזהיר. אלון דוידי, יושב ראש ועד הורי בית ספר תורני חדש הסביר ל-ynet: "אני לא כועס על פיקוד העורף, אני כועס על שרת החינוך. פיקוד העורף היה אחראי לבצע את המיגון, אבל שרת החינוך אחראית על הילדים שלי שנמצאים בבית הספר והיא זו שצריכה לתת את הדין. אם ממגנים - אז שיעשו את זה כמו שצריך. הילדים הספורטיבים שלנו אמורים להגיע תוך שבע שניות אל מרחב מוגן, דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי".
גם מבחינה אסתטית מיגון בתי הספר לא מוסיף לאווירה הלימודית. "זה נראה כמו כלא השרון", הוא אומר. "עד שלא יעשה פה צעד משמעותי, הילדים ישארו בבית".
ההרגשה הכללית בשדרות היא של תסכול ומצוקה. "מפח הנפש הוא גדול מאוד והוא נשאר כצלקת. זה מתווסף לתוך החרדות היומיומיות ופשוט מצטבר, אנחנו כמו סיר שעלה על גדותיו", אומר בני מרקוביץ' יושב ראש הורי בית הספר מדעים על שם אלון, "כל הזמן אומרים לנו שבקרוב יסיימו ושבונים, למה לא היה אפשר להתחיל עם זה חודש קודם? יש תחושה שהכל נעשה בחלמאות, מתוך 'אין ברירה'".
לפנייה לכתב/ת 
