עשה לך כאפה

המשפילה

מוכרת לציבור בעיקר בשם "לאפה". לא מה שקיפניס מנשנש כל פעם שיש פרסומות, אלא לאפה עם פ' דגושה. יש הטוענים כי מקור השם הוא פשוט קיצור של "לפנים", יש שיישבעו שזה סתם בגלל הצליל שמתקבל כשהיד פוגשת פרצוף, אבל כולם יסכימו שמדובר בכאפה הכי אלימה ומשפילה בז'אנר.

הוראות הפעלה:

1. להשגת אפקט מקסימלי, ודא שחמש האצבעות ביד המכפכפת פרושות לרווחה.

2. הנחת על אחד מצידי פניו של הקורבן, והשאר אותה שם לשתי שניות נוספות.

3. בצע שוב, על קורבנות שונים, עד שהתוצאה המתקבלת תיראה כמו תמונת נגטיב של תמרור עצור.

הכואבת

במקומות מסוימים בארץ היא זכתה לכינוי "בוניה", ובמקומות אחרים בארץ מי שנותן אותה עלול להידקר בתגובה. בכל מקרה, אם מקפידים להנחית אותה במיקום מדויק, למכופכף קשה מאוד להשיב באחת משלו.

הוראות הפעלה:

1. צור אגרוף ביד המכפכפת, כשהאמה יוצרת משולש בולט החוצה.

2. הנחת את הבוניה בדיוק - ובלי להוציא הרבה אנרגיה - לתוך שריר הכתף של הקורבן. צפה בעיון בפרצופו המתעוות בכאב.

3. ברח ממש מהר.

המפתיעה

נדירה יחסית בתחום, ולו בגלל שהיא דורשת מיומנות גבוהה ויכולת דיוק מרשימה. מכפכפים עם אצבעות עבות מדי או קורבנות עם אף קטן מדי עלולים לגלות שהמרחק בין ביצוע מושלם לאצבע בעין הוא די קטן.

הוראות הפעלה:

1. הצמד את האמה לאצבע המורה (דמיין שאתה מנסה לעצור מונית או לשדר את התחזית).

2. הצלף במהירות על אחד מצידי אפו של הקורבן. הימנע מלהשחיל בטעות את האצבע לאחד הנחיריים.

המציקה

בשלוש מילים: כאפה לכל אירוע. לא מצריכה סיבה מיוחדת, לא דורשת מיומנות גבוהה, ואפשר להתחיל לבצע אותה מגיל מאוד צעיר.

הוראות הפעלה:

1. עמוד מאחורי גבו של הקורבן כשהאגודל ביד המכפכפת מחזיק את האמה ויוצר צורת O.

2. שחרר בחוזקה את האמה על אוזנו של הקורבן. השתדל לפגוע בדיוק בעור המיותר שנקרא "תנוך".

המזמזמת

נועדה לפדח אנשים שאתה לא אוהב במיוחד, או כחלק מהמשחק האלמותי שבמסגרתו מתייצבים כמה חבר'ה מאחורי חננת-על, מנחיתים עליו אחת כזאת, וכשהוא מסתובב לבדוק מי המניאק כולם מסובבים את האמה ועושים "בזזזז".

הוראות הפעלה:

1. העבר את היד המכפכפת למצב הצדעה (האגודל מכופף פנימה).

2. הנחת בעוצמה בינונית בדיוק מעל עורפו של הקורבן. כשהוא מסתובב, בצע נוהל בזזז.

3. אם הוא ממשיך להתחצף, חזור על הפעולה לפי הצורך.

האקוסטית

אומרים שזאת הכאפה הנפוצה בעולם. סביר להניח שהפופולריות הגבוהה שלה נובעת מהצליל העמוק והשלם שמתקבל כשהיא מתלבשת.

הוראות הפעלה:

1. ודא שהיד המכפכפת קעורה, אבל לא יותר מדי.

2. הנחת באופן רנדומלי על עורפו של הקורבן.

3. התפעל מהסימן הוורוד שהחל להתפשט על משטח ההנחתה.

השורשית

מומלצת במיוחד לשימוש במקרים שהקורבן מתוודה על טעות שעשה, או סתם פולט איזה שטות.

הוראות הפעלה:

1. בקש מהקורבן שיסתכל מה יש לך בכף היד.

2. דפוק בפתאומיות עם שורש כף היד על מצחו והוסף את הקריאה: "יא אללה שלך, איך שכחת ריזלה?".

הבונוס

נכון שזאת לא בדיוק כאפה, אבל פשוט חבל שתפספסו את המכה היחידה בספר שיכולה לשתק לרגע גם קורבנות גדולים יחסית: רגל עץ.

הוראות הפעלה:

1. עמוד לצידו של הקורבן, ככה שאתה מביט למעשה על הפרופיל שלו. אל תגיד לו כמה הוא מכוער.

2. שחרר ברכייה לא חזקה, אך מדויקת, אל החלק החיצוני של הירך. זכור, אם לא תפגע במקום המדויק שמתחיל השריר הארבע-ראשי שלו, לא עשית כלום. במחשבה שנייה בעצם כן עשית משהו: הרגזת מישהו ממש גדול.