חשין: החקירות נגד הבכירים "הן רעידת אדמה"

"יש תחושה של רעידת אדמה... אנחנו עדים היום לבניין שנוצרים בו סדקים. אני לא אומר שהוא קורס - אבל זה מתחיל להיות מסוכן". את הדברים הללו אומר ל-ynet המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מישאל חשין, בהתייחסו לגל החקירות והאישומים נגד בכירי המדינה ובהם הנשיא, ראש הממשלה ושרים בכירים. חשין מודאג מהידרדרות מתמשכת של המערכת הציבורית והפוליטית, בעידן בו לדבריו, גם בית המשפט הופך למטרה למניפולציות ומתקפות של אינטרסנטים.

הראיון עם חשין נערך כדי לסכם את עידן אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון, במסגרת סדרת כתבות ב-ynet. מחר תיבחר לתפקידה מחליפתו של ברק, השופטת דורית בייניש. חשין, המתגורר בירושלים בבית השוכן על קו הגבול בין מערבה של הבירה למזרחה, סבור שעידן ברק ייחקק באותיות של זהב בהיסטוריה הישראלית. "זו אחת התקופות המפוארות של בית המשפט העליון. הוא הבקיע דרכים חדשות, סלל דרכים חדשות ומפוארות והמורשת שלו תהיה לשנים רבות. הוא בעצם יצר תשתיות מוצקות לשיטת המשפט בישראל לשנים רבות לעתיד". 

השופט חשין, האם מעמדו של בית המשפט התחזק בעת שברק עמד בראשו?

"אם אדם שואל אותי האם בתקופת ברק או ב-20 השנה האחרונות החל בית המשפט מוצא את מעמדו הראוי במסגרת רשויות השלטון, בצד הכנסת והממשלה - התשובה היא כן. בית המשפט החל להטביע את חותמו על חיי החברה בישראל יותר מאשר קודם לכן, בעיקר כמובן בשל התפתחות המשפט הציבורי והתערבות בית המשפט במעשי השלטון. התערבות מוצדקת, התערבות שלא היתה אולי קודם לכן".

מהם בעצם ההבדלים בין עידן ברק שהיה, לעידן השופטת דורית בייניש שעומד להתחיל?

"כל אחד הוא לעצמו. הנשיא ברק בא מהאקדמיה והפרסומים שלו חובקים זרועות עולם. הם רחבים מאוד והוא יחיד ומיוחד, כמותו לא היה ואולי לא יהיה. הוא גם נהנה מכריזמטיות יוצאת דופן. השופטת בייניש היא כמוני וכשופטים אחרים, שופטים שהייתה להם קריירה קודמת: היו בפרקליטות והיו עורכי דין, ובאו ונעשו שופטים... באשר לאישיות של אנשים - קשה לדעת, כי עידן בייניש טרם החל. אני מקווה שתהיה הצלחה רבה. הוא יהיה שונה, אין ספק שהוא יהיה שונה". 

מה לגבי מידת הביטחוניזם של בית המשפט? ההערכה תמיד היתה שברק הוא פחות ביטחוניסט משמגר שקדם לו, וכנראה שגם מבייניש שתחליף אותו.

"בכל עניין שביטחון המדינה נוגע בו, תמיד יש שאלה של מינון ושל איזונים בין הביטחון לבין זכויות האדם. השאלה היא עד כמה אתה יכול לגרוע מהביטחון, לגרוע עם או בלי מרכאות, כדי לשמור על זכויות האדם. אינני חושב שיש איזו

 סטייה חריפה לצד זכויות האדם יותר משהיה בתקופתו של הנשיא שמגר. נכון שהנשיא שמגר היה אדם שנושא הביטחון היה מאוד קרוב לליבו, הוא גם בא ממערכת הביטחון, לפני שהוא היה יועץ משפטי לממשלה הוא היה פרקליט צבאי ראשי. בעוד שהנשיא ברק היה אזרח. היתה, הייתי אומר, לא תפנית דרמטית, אלא תפנית כלשהי. אם כי אם תשאל את אנשי זכויות האזרח הם יאמרו לך שהנשיא ברק ביטחוניסט יתר על המידה.

חשין מצביע לעבר גדר ההפרדה, הנראית היטב מחלון הבית. "בא הפלח הפשוט", הוא אומר, "ויש לו איזה דונם, דונם וחצי. והוא בא ורואה שחותכים לו את זה באמצע. אז אתה רואה את האיש הזקן הזה, מלא הקמטים, שזוף וכמוש כולו, עם הכאפייה ואתה רואה את האיש באולם וזה כל רכושו... יש לו אישה, יש לו ילדים והוא אומר: איך אני אפרנס אותם, הצבא ישלם לי? זו נחלת אבותיי ואבות אבותיי. אני לא חושב שמי שיש לב בחזהו וראש על כתפיו יכול להתעלם מהדבר הזה. וזה זכויות האזרח כנגד ביטחון המדינה".

אנחנו בתקופה קשה שבה הנשיא, ראש הממשלה, שרים וח"כים נחקרים או מואשמים במעשים פליליים. מה התחושות שלך בעניין? איך בית המשפט צריך להתמודד עם זה?

"זו שאלה נכונה וחשובה. אנחנו עדים היום לבניין שנוצרים בו סדקים. אני לא אומר שהוא קורס אבל זה מתחיל להיות מסוכן. ויש לך הרגשה של זעזוע אדמה, רעידת אדמה משהו בין 8 ל-9 בסולם ריכטר... יש לך הרגשה קשה מאוד, בייחוד אחרי המלחמה בלבנון והתנהלות השלטונות. ובנסיבות כאלה התפקיד, הייעוד של בית המשפט הוא לעמוד כסלע איתן, צוק גיברלטר".

"ואני אומר את זה במיוחד משום שיש נטייה בשנים האחרונות לתקוף את בית המשפט בידי חבורות אינטרסנטים למיניהם. זה בא מחוגי הממשל, מחוגים עסקיים ומחוגים כאלה ואחרים שאין ביניהם קשר, אבל הם התאגדו על בית המשפט בעליהום הזה. משום שאם בית המשפט ייחלש, כפי שחלק מהאנשים רוצים, זו תחילת סופה של הדמוקרטיה. מכיוון שממשלה כושלת אפשר להחליף, כנסת כושלת מחליפים בבחירות חדשות - אבל בית משפט שמתערער מצבו משול לבניין שיכול להתמוטט על יושביו בתקופת זמן קצרה ביותר".