קק"ל יוצאים להגנת האורנים

עוד לא הספיקו יערני קק"ל להסיר מעליהם את פיח השריפות בצפון וכבר עלינו להתמודד עם הבוץ המוטח בנו כאשר צור שיזף מברך בשמחה על שריפתם של האורנים "הרעים" אשר כה עמלנו על הגנתם.

ובכן, כמה עובדות כרקע ראשוני:

1. רבות דובר על האורנים בהקשר של מדבר שממה. חשוב להבהיר כי השטח

 ה"טבעי" שהיה ברמות נפתלי ובאזור ביריה, כמו גם ברוב שטחה של ישראל ערב הקמת המדינה ובטרם נטיעת האורנים, היה מדבר שממה של בתי גידול הרוסים לאחר אלפי שנות שריפות פראיות, רעיית יתר וכריתה לא מבוקרת שנעשו על ידי תושבי הארץ הזאת ואורחיה הביזנטים, הצלבנים, המוסלמים, העותומאנים ועוד.

תצלומי אוויר מתחילת שנות הארבעים מראים באזורים אלו שטח חשוף, אפור ושחוק, ללא עץ או שיח לרפואה. נטיעת עצי אורן ירושלים (מין טבעי בישראל), שיקמה את בתי הגידול. יתרה מזאת, בצילם החלקי של האורנים, קיימת התפתחות של עצים רחבי עלים הזקוקים לתנאים נוחים יותר ואינם מתפתחים היטב בקרינת שמש ישירה. בהקשר זה, הייעור באורנים היה מעשה מפואר שנעשה בעמל רב, בתקופה בה עלו את ההר עם השתילים על הגב.

2. גם האגדה כאילו האורן נשרף בקלות רבה יותר לעומת העצים רחבי העלים בחורש, אין לה ידיים ורגליים. בכל שנה נשרפים שטחי חורש טבעי נרחבים לא פחות מאורנים. רק במלחמה האחרונה נשרפו אלפי דונמים של חורש טבעי בהר מירון, במורדות הגולן ובאזור בית קשת. יתירה מזאת, החורש הסבוך והבלתי עביר, הופך בדרך כלל שריפות כאלו לקטסטרופה קשה מאוד לכיבוי (כך קרה הקיץ בהר מירון ומספר פעמים בעבר בכרמל).

ובניגוד לגישתו של צור שיזף, יערני קק"ל מתייחסים בשוויון מלא לכל מיני העצים. מערך הכיבוי הנחוש של קק"ל, על רשת התצפיתנים וקבוצות הלחימה באש, עבד יום ולילה תחת מטר קטיושות לכבות שריפות הן ביער הנטוע והן בשמורות טבע, בשטחי מרעה ובמטעים.

מה אם כן בכוונת קק"ל לעשות לשיקום השטח השרוף?

ראשית, כבר לפני כשנה התקבלה על ידי דירקטוריון קק"ל, החלטה המחייבת אותנו היערנים, לטפח ולנהל את היערות כ"יער בר-קיימא". משמעות הדבר היא לשמור על משאבי היער לטובת הדורות הבאים, לטפחם תוך התבססות על תהליכי חידוש טבעי ולנהלם כך שיתמכו הן במגוון מיני צומח ובעלי חיים (בריאות אקולוגית) והן בקהילה ובחברה (שירותים חברתיים), וכך ייעשה.

שריפה ביער בירייה. האורנים "הרעים" (צילום באדיבות קק"ל)

1. מזה זמן רב, קיימת הנחייה מקצועית בקק"ל להמתין שנה לפחות ולרוב שנתיים, לאחר שריפה על מנת לאפשר חידוש טבעי של היער. כך נעשה גם הפעם בחלק ניכר מהשטחים. אנו מקווים כי הן עצי האורן יתחדשו והן עצים רחבי עלים אשר בניהול אקטיבי ונכון, ייצרו פסיפס של יער מעורב ובריא.

2. קיימת בהחלט כוונה לנטוע חלק לא גדול מהשטח. כך יתבצע במקומות בהם חשוב לנו לשנות את מיני העצים מאורנים למגוון עצים שונה, לדוגמה: עצי בוסתן במקומות ייחודיים, כתמים של עצי חורש טבעי וכדומה. כמו כן, בשטחים המיועדים לחניוני נופש, הציבור זקוק ורוצה את האורנים גבוהי הנוף ונותני הצל ולא את האלון הסבוך. שם, שוב, ניטע את האורן הוותיק והטוב.

חשוב לזכור כי המעבר של קק"ל ליער בר קיימא משמעותו שינוי באופי הנטיעה לכיוון מגוון מיני צומח אשר מחד ייצרו יער מעורב של רחבי עלים התומך במגוון מינים ביולוגי, ומאידך יתמכו בצורך לצל לנופש, בעצי בוסתן לקטיף פרי של מטיילים וכדומה (שינוי זה כבר מתבצע מזה שנים לא מעטות).

3. לטובת המגוון הביולוגי יהיו בהחלט שטחים אותם נשאיר ללא עצים כלל (גם אם לא יהיה בהם חידוש טבעי), וזאת לשם יצירת פסיפס הטרוגני של שטחים התומכים במגוון צומח ובעלי חיים. מאותה סיבה, נשאיר גם לא מעט עצים שרופים עומדים על מקומם, גם להם יש חלק ביצירת מגוון, מקום תצפית לעופות דורסים ובית לחרקים שונים.

4. ייעור בר קיימא משמעותו גם תמיכה בקהילה הסובבת את היער. לכן כבר בימים אלה, לקראת החורף הקרב, קק"ל מספקת בולי עץ להסקה לכפרי הגליל מתוך השטחים השרופים. בתקופה של משבר אנרגיה מחמיר והולך, עצי האורן מהווים, כעת ובעתיד, מקור אנרגיה מתחדש ובר קיימא.

5. השיקום מעמיד אותנו בפני אתגרים לא קלים. אחד מהם הוא סכנת הסחף, במיוחד במדרונות הלא יציבים ביער ביריה. כפי שבתקופת המלחמה התגייסו כל עובדי קק"ל ברחבי הארץ לסייע בכיבוי, גם עתה, מתגייסים מומחי שימור הקרקע מהדרום לסייע בגיבוש תכנית להגנה מסחף. גם התרומות המגיעות לשיקום והמתנדבים הרבים המבקשים לסייע, יופנו לא רק לנטיעה אלא גם לפינוי עץ שרוף, ביצוע מחקרים, ניטור ארוך טווח של החידוש הטבעי, פתיחת שבילי טיול ועוד.

בהקשר לטענות צור שיזף כי עלינו "לתת לטבע לעשות את שלו", אבקש לצטט דברים מתוך מאמר מדעי של כמה מבכירי האקולוגים בישראל שנכתב כסיכום למספר שנות מחקר לגבי השריפה הגדולה בכרמל: "יש לזכור שהטבע בארץ מושפע רבות מפעולות האדם בעבר ובהווה. הואיל וכך, אין פרושו של 'לתת לטבע לעשות את שלו' תואם בהכרח את צרכי שמירת הטבע או הפיתוח הרצויים. זכותנו, אם לא חובתנו, להגדיר את המצב הנופי-ביולוגי הרצוי של יחידת הנוף שנשרפה, ואם יש צורך, להפעיל אמצעי ממשק מתאימים (כולל נטיעות שונות אם נכון ונדרש), העשויים להטות את תהליך ההתחדשות הטבעי לכיוון זה" (פרבולוצקי, נאמן, שילר, "אקולוגיה וסביבה", מאי 1996).

אקולוגיה אנושית

הקלות הבלתי נסבלת של הפצת הדעות באינטרנט, עושה עוול לעיתים עם המילה

 הכתובה. כך קורה שאפילו סופר מוערך כצור שיזף נופל למלכודת זו ולוחץ על SEND בטרם ספר עד עשר. לברך בחדווה כזו על שריפת אלפי דונם יער אל מול עיניהם הכלות של אלו שנטעו, טיפחו והגנו עליהם, זוהי התנהגות אנושית שאינה בת קיימא.

ייתכן וכאשר אתה מתגורר בבית צמוד קרקע, עם פינה למנגל וערסל, קל להטיח ביקורת ביערות ביריה והרי נפתלי על חניוניהם ודרכי הנוף, המשמשים מפלט ומרגוע לתושבי הכרך האורבני בקריית שמונה, צפת והארץ כולה, ועתה עומדים עטויים שחור. אם לא נכבד את הזכות למגוון דעות, לא נוכל לשמור בידיים נקיות על המגוון הביולוגי, ואם נשמח על שריפת מעשה ידיהם של אלו שאינם רואים את המציאות בדיוק כמונו, סופנו שנשרוף איש את מעשי רעהו, ללא צורך בעזרה מבחוץ.

• הכותב הוא מנהל המחלקה לניהול יער ומערכות מידע גיאוגרפי, אגף הייעור, קק"ל