סודות העיצוב הסלולרי על פי נוקיה

מיטינן הגיע לארץ כחלק מתוכנית שבה מעצבים של נוקיה נפגשים עם סטודנטים בכל העולם ומעבירים להם סדנאות בתקשורת חזותית.‬ כאשר הבענו בפניו את תמיהתנו על כך שהיה מוכן להגיע לפה בעיצומה של המלחמה, הוא הופתע: ”נכון שאפשר היום באמצעות הטכנולוגיה לבצע פגישות וידאו מרחוק. אבל בסופו של דבר, מדובר באנשים‭.“‬

מגיבים לאט

נוקיה היא עדיין השליטה הבלתי מעורערת של עולם הסלולר, אבל בענף היא לא נתפסת כפורצת דרך בתחום העיצוב. בעוד שהמתחרה האמריקנית

 מוטורולה מגלחת עם כל דגם חדש עוד כמה מילימטרים מהעובי, והמתחרות הקוריאניות מפזרות גשם בלתי פוסק של מכשירים בכל תצורה אפשרית, שומרת נוקיה על המסורת האירופית של איפוק, סולידיות ואפילו שמרנות של ממש.

אבל על טעם אין להתווכח וגם עם ההצלחה זה לא ממש אפשרי. על פי הנתונים האחרונים של חברת המחקר גרטנר, נוקיה מובילה את השוק הסלולרי העולמי עם ‭33.6‬ אחוזים מהמכירות, לעומת מוטורולה עם ‭21.9‬ אחוזים וסמסונג עם ‭11.1‬ אחוזים. 

מיטינן מסרב להתלהב מהשיגעון המילימטרי החדש. ”בחלק מהמקרים טלפון דק הוא רק טלפון דק‭,“‬ הוא שולח עקיצה למתחרות. ”אם אתה לא מקפיד על ידידותיות, על נוחות ועל מכלול הדברים בעיצוב ובפיתוח של הסלולר, לא תשיג בהכרח טלפון מוצלח רק בגלל שהוא דק‭.“‬

מכשירי צדפה

נוקיה כבר חוו פעם אחת את הנזק שיכול לגרום טרנד עיצובי מוצלח. כאשר סמסונג החלה להשיק גלריה עשירה של מכשירי צדפה, צנח נתח השוק של נוקיה במהירות. רק לאחר ביקורת גוברת מצד המשקיעים, ובאיחור גדול, החלה החברה להשיק דגמי צדפה משלה (שגם היום מהווים מיעוט בקשת המוצרים שלה‭,(‬ ולאחר תקופה ארוכה הצליחה להחזיר לעצמה את נתח השוק שאבד במזרח.

אחד ההסברים לכך הוא, שנוקיה ידועה כמי שמבצעת מחקרי שוק מעמיקים, שמנסים לאתר את טעמם והעדפותיהם של הצרכנים לפני השקת דגם חדש. היצרנים הקוריאנים, לעומתה, מעדיפים להשיק עשרות דגמים בשנה, ואז לזנוח את הדגמים הפחות־מוצלחים ולקדם את הלהיטים. לדברי מיטינן, נוקיה, שמייצרת כל דגם במאות מיליוני יחידות, לא יכולה לשנות את הכל ביום אחד. ”אתה לא חייב להיות הראשון או החלוץ בכל דבר. עדיף להקפיד על האיכות של המכשיר‭,“‬ הוא מסביר.

לדבריו, זמן הפיתוח הממושך יחסית של החברה נובע מהרצון להוציא דגם, הכולל את שילוב התכונות שמכונה בחברה ”נוקיות“ או ‭:Nokia-ness‬ ”מדובר בשילוב של החוויה הראשונית של המשתמש עם ממשק, והתחושה הראשונית של המכשיר ביד. אם איבדת את המשתמש באחת מהחוויות הללו, הפסדת אותו‭,“‬ הוא מסביר.

שפה אחידה

בשל כך מקפידים בנוקיה ש“השפה“ שבה משתמשים המכשירים תהיה אחידה,

 ושמהרגע שמשתמש יודע להפעיל טלפון אחד של החברה - הוא יידע להפעיל גם את הדגמים העתידיים.

התחושה הראשונית של הטלפונים בכף היד מתורגמת בנוקיה למשקל כבד יחסית. מתברר שמדובר בצעד מכוון. לפי נוקיה, שלא כפי שנדמה, הצרכן מעוניין שמכשיר איכותי ויקר ”ירגיש” מוצק וכבד ביד. מכשיר קל נתפס בעיני הצרכנים כזול.

את שילוב התכונות הללו ניתן לראות למשל בדגם ה־‭,8800‬ הכולל כיסויים מתכתיים וזכוכית עמידה לשריטות. לדברי מיטינן, הדגם הזה זוכה להצלחה רבה ברחבי העולם, בלי קשר למדינה שבה הוא נמכר, מה שמצביע על כך שמדובר בטעם גלובלי.

הצרכנים השמרנים

ואם כבר מדברים על טעם גלובלי, מתברר שהשוק הסלולרי, למרות גילו הצעיר, כבר יצר בקרב הצרכנים הרגלים ותפיסות כה מקובעים, שקשה לשנותן. מיטינן מקביל זאת לתעשיית הרכב. כל צרכן מצפה לקבל אוטו שייראה פחות או יותר מרובע, עם ארבעה גלגלים, שימשה קדמית גדולה וכו׳.

גם בסלולריים קיימות ציפיות דומות: לוח מקשים בגודל מסויים, מסך בגודל יחסי ללוח המקשים, וכפתורים בצדדים. יחסית לחדשנות הטכנולוגית המהירה מאוד,

 שמאפיינת את תעשיית הסלולר, הציפיות השמרניות האלה מפתיעות. להערכתו של מיטינן, את הקביעות האלה ייקח זמן לשנות, אולם לא מדובר בשינויים בלתי אפשריים.

את השינויים הקרובים הוא רואה בעיקר בכל הקשור להפיכת הטלפון למכשיר שיודע להעביר גם וידאו ותמונות. ”לקח זמן לתכונות הללו להבשיל לכדי בגרות, אך היום, עם החדירה הגוברת של רשתות דור שלישי, אני בהחלט רואה אנשים מדברים ויותר ויותר בשיחות וידאו במקום שיחות קול‭.“‬

מפתיע, יש להודות, לאור העובדה שנוקיה הפגינה עיקשות נחרצת, לאורך תקופה ארוכה, וסירבה לשלב במכשירי הדור השלישי הראשונים שלה מצלמות וידאו. הנחת העבודה שלה הייתה: איש לא זקוק לזה.

אחת הבעיות העיצוביות של היום, היא השילוב של טלוויזיה בסלולרי. החשש של נוקיה היה כי הצרכנים יתאכזבו מגודל המסך, ולא ישתמשו במכשיר. הנסיינים הראשונים של החברה הצליחו להפיג את החששות. הם דיווחו, כי גודלו של המסך יצר עבורם חוויה אינטימית בכל מקום שבו הם נמצאו.

מיטינן: ”הסלולר שמציע צפייה בטלוויזיה הוא בראש ובראשונה תהליך חברתי, לא טכנולוגי. הסביבה והנסיבות בהן הנסיינים צפו בטלוויזיה השפיעו על הצפייה שלהם והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. אם פעם היינו צריכים ללכת לבית או למשרד כדי להתקשר, הסלולרי שינה זאת. אותה מהפכה תעבור גם על הטלוויזיה‭.“‬

סמן איקס לסגירה

כאשר הטלפון הסלולרי כולל בתוכו מצלמת וידאו, מצלמת סטילס, נגן מוזיקה, יומן אישי ומקלט טלוויזיה - התפעול שלו הופך לבלתי אפשרי, אלא אם אתה רובוט מוצלח במיוחד. אז איך, אם כן, ייראה הטלפון העתידי? מתברר שהסוד הוא בממשק המשתמש.

חברות רבות מנסות לפתח ממשק מוצלח יותר מאשר סט של עשרה כפתורי ספרות וכמה כפתורי שליטה, שאמורים להתמודד עם עשרות הפונקציות שמציע כיום טלפון ממוצע. אחת האפשרויות היא, באופן מפתיע, הקול שלנו, או זיהוי דיבור משוכלל.

היד חשובה לדיבור

”כדי לדבר אנחנו משתמשים באחד הכלים החשובים ביותר בגוף שלנו - וזה דווקא היד‭,“‬ אומר מיטינן, ”וזה רק בשביל להחזיק את המכשיר. הצעד הבא יהיה לשחרר את המשתמש מהתלות בידיים‭.“‬ דיבוריות אלחוטיות מאפשרות כבר כיום לבצע פעולות בסיסיות כמו חיוג וקבלת שיחה, אך בעתיד נראה דיבוריות משוכללות יותר, שמאפשרות מגוון פעולות רחב.

אפשרות אחרת היא פשוט לתת לטלפון לעשות את כל העבודה במקומנו. דוגמה לכך היא מכשיר הקונספט שפיתחו יחד חברת PilotFish המתמחה בעיצוב

 המוצר וחברת Synaptics המוכרת ממסכי המגע במחשבים הניידים. המכשיר Onyx מגיב,‬ לתנועות ולמגע הגוף.

ההורים הגאים שלו מאמינים, כי למרות שמדובר עדיין באבטיפוס ראשוני, חלק מהרעיונות שיושמו במכשיר יגיעו בקרוב למכשירים שנמצאים בכיסנו. אחד הרעיונות הללו הוא מסך מגע, שמצד אחד רגיש מאוד למגע אצבעות קליל, ומצד שני מגלה קשיחות כאשר הוא קבור בכיס המכנסיים.

נכון לעכשיו ה־Onyx מסוגל להפעיל יישום מסויים בטלפון כאשר מעבירים מעליו שתי אצבעות. כאשר אנו מקרבים אותו לפנינו, והמכשיר חש את מגע הלחי, הוא יענה לשיחה נכנסת. כאשר נצייר X על המסך באמצעות האצבע — המכשיר יסגור את התפריט. בשלב הזה, עדיין לא ברור מה יעשה המכשיר כאשר ייפגש עם תנועות הידיים הישראליות.

מדברים בידיים

הביקור של מיטינן במכון הטכנולוגי של חולון הוא חלק מפרוייקט של נוקיה, ‭,Only Planet‬ שנערך עם סטודנטים במקומות שונים ברחבי העולם. נוקיה מנסה באמצעות הפרוייקט לקבל מידע על השפעות תרבותיות במקומות שונים בכדי להעשיר את צוותי העיצוב והחשיבה שלה. מבחינת הסטודנטים מדובר בהזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק בתהליכי החשיבה של חברה בינלאומית גדולה.

הקשר בין הסטודנטים החולונים למיטינן החל בשנה שעברה, בסדנה שבה נטלו חלק 26 סטודנטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בפקולטה לעיצוב. במהלך הסדנה ביקש מיטינן מהסטודנטים להתמודד עם הנושא ”סובלנות‭.“‬

התוצרים היו מפתיעים ללא ספק. הסטודנטים נדרשו להציג 16 פוסטרים בגודל של ‭,70X50‬ המבטאים את הרעיונות השונים. צוות אחד, למשל, בחר להתייחס להתגודדות הישראלית במקומות שונים, והציג מוצרים שניתן להפעיל רק באמצעות מספר אנשים בו זמנית, כמו נרגילה לשמונה אנשים או ספסל שמתיישר רק כאשר מתיישבים עליו שלושה אנשים.

צוות אחר התייחס לחפיפניקיות הישראלית והעביר את מסריו באמצעות צילום כביכול חובבני של מקומות שונים. וצוות אחר דווקא בחר להתייחס לרוח העזרה ההדדית שהתגלתה במהלך המלחמה. הם המציאו רעיון למוצר דמיוני בשם ‭Yad10‬ שמתחבר לטלפון הסלולרי. באמצעות לחיצה קצרה ניתן לקבל מוקד עזרה שיעזור לכל אחד בכל בעיה.