טרמינל חטופי אנטבה ייהרס, במקומו יוקם מוזיאון
שדה התעופה בו הוחזקו חטופי המטוס בשנת 1976, ייהרס, ותוך שנה יוקם במקום מוזיאון לזכר ארוע החטיפה ומבצע השחרור, כך הודיע ראש עיריית אנטבה, בטקס שערכו במקום משתתפות מסע "מלכת המדבר". נילי בן דור, מניצולות מבצע יונתן: "כמו שהאתר נראה היום זה לא כל כך משנה"
רבותי, ההיסטוריה קורסת: 30 שנה אחרי מבצע אנטבה, הודיע אתמול (ב') ראש עיריית אנטבה שבאוגנדה כי הטרמינל הישן בו הוחזקו חטופי המטוס - ייהרס.
ראש העיר הודיע על כך בטקס מיוחד שנערך על ידי משתתפות מסע "מלכת המדבר" בטרמינל הישן שבו הוחזקו החטופים. עם זאת, הבטיח ראש העיר כי מגדל הפיקוח יישאר על כנו וכי תוך שנה יוקם במקום מוזיאון לזכר אירוע החטיפה ומבצע השחרור.
מבצע אנטבה, הקרוי גם מבצע יונתן, ארע ב-1976 כשכוחות צה"ל פעלו לשחרורם של 105 נוסעים יהודים וישראלים, שהוחזקו כבני ערובה בידי חוטפיהם, מחבלים פלסטינים. ב-27 ביוני יצאה טיסה של חברת "אייר פראנס" מישראל לפריס. בחניית ביניים בשדה התעופה שבאתונה, יוון עלו למטוס 56 נוסעים נוספים ביניהם מספר מחבלים מפלג קיצוני של פורשים מארגון "החזית העממית" של ג'ורג' חבש. הם השתלטו על המטוס והובילו אותו לאוגנדה. החוטפים הציבו אולטימטום ובו תבעו את שחרורם של יותר מ-50 מחבלים שפוטים, רובם בישראל.

בן דור בטקס באנטבה (צילום: איה בן עזרי)
במקביל למאמצי המו"מ שניהלה ישראל, עסקה מערכת הביטחון בתכנון מבצע חילוץ. כוח פשיטה בפיקודו של סא"ל יונתן (יוני) נתניהו (אחיו של בנימין נתניהו) שהורכב בעיקר מלוחמי סיירת מטכ"ל, השתלטו על החוטפים ופינו את החטופים אל המטוסים החונים. במקביל, פעלו בשדה כוחות נוספים אשר השמידו מטוסי מיג שחנו בשדה והשתלטו על טרמינל נוסף על מנת להבטיח את המראתם הבטוחה של המטוסים בחזרה לישראל. במהלך הפעולה נהרגו שלושה נוסעים ולוחם אחד, מפקד יחידת הפשיטה, יונתן נתניהו, שעל שמו נקרא המבצע.
המומים לשמוע על הרס האתר
כיום נראה הטרמינל כמעט הרוס. למעשה נשאר בו רק שלד הבניין שבו שהו החטופים ולצידו מגדל הפיקוח, שעליו הוצב שלט המספר את סיפור החטיפה וההצלה.
בטקס נטלה חלק נילי בן דור, אחת מניצולות מבצע אנטבה, שחזרה למקום יחד עם הנשים המשתתפות במסע. לדבריה, היא הייתה המומה לשמוע על הכוונה להרוס את האתר, אך "כמו שהוא נראה היום זה לא כל כך משנה", הוסיפה.
בטקס היא נשאה דברים כשדמעות בעיניה. היא דיברה על הכוח שהביא אותה לבנות לעצמה חיים שהיא אוהבת, משפחה אוהבת, קריירה שאותה בחרה, וארץ שיקרה לליבה. עוד אמרה כי העובדה שהמקום הוזנח כל כך, עוזרת לה להביט היום על האתר הטראומטי מבלי שהדבר יעורר בה רגשות עזים מדי.