שתף קטע נבחר

"הייתם באים לבית קפה של אנשים עם פיגור?"

חודשיים לאחר שאלמונים שרפו את ההוסטל בו עמדו להתגורר מעלים חברי קבוצת תיאטרון מחולון, כולם בוגרים עם פיגור שכלי, את ההצגה "קפה הפוך בבקשה" העוסקת בחיי היומיום שלהם. "אני חושב שגם האנשים שלא מקבלים אותנו יכולים ליהנות מהחברה שלנו", אומר אחד השחקנים. נועם ורדי צפה והתרגש

  

 

דמיינו שממש מתחת לביתכם היה נפתח בית קפה שכל עובדיו, מהשף ועד הברמנית, מהמלצר ועד אחראית המשמרת - היו אנשים עם פיגור שכלי. האם נוכחותם בשכונה הייתה מפריעה לכם? ויותר מכך, האם הייתם מבקרים בבית הקפה בקביעות? עם השאלות הללו בדיוק מתמודדת ההצגה שובת הלב "קפה הפוך בבקשה", שכל שחקניה הם בוגרים עם פיגור שכלי.

 

"אנחנו כבר לא "מפגרים" אלא "אנשים עם פיגור שכלי". אנחנו כבר לא "מסכנים" אלא "מיוחדים". כן, כן, הסמנטיקה כבשה את עולמנו ושפת הפוליטיקלי קורקט קידמה אותנו למרכז הבמה", מכריזים יוצרי ההצגה. "קדמה? בואו נודה 

באמת. כמה מכם היו באים לבית קפה שמתופעל על-ידי אנשים עם פיגור שכלי? כמה מכם באו לכאן היום רק כי זו הצגה - וכמה היו מגיעים לבית קפה שכזה במציאות?".

 

ביום ראשון האחרון, מול קהל אוהב שגדש את חצר מתנ"ס "נאות שושנים" בחולון, הועלתה ההצגה לראשונה. במקום הוקם בית קפה ארעי שבו סבבו השחקנים, כולם חברי מועדון "אחים" הפועל במתנ"ס, כשהם לובשים את דמויותיהם של מלצרים, עובדים ולקוחות. במשך כשעה הם עסקו בנושאים מורכבים שנשאבו מחיי היומיום שלהם, דוגמת רתיעתם של אנשים ממגע עמם, החיים בהוסטל והקושי הכרוך בעזיבת בית ההורים, תגובות השכנים המתגוררים בסמוך להוסטלים שלא מעוניינים בקרבתם ועוד.

 

תגובות השכנים עליהם דיברו שחקני ההצגה מוכרות להם עד כאב. שכן כמה מהם היו אמורים להגר להוסטל שהוכן עבורה באחת משכונות חולון, אבל שריפתו על-ידי אלמונים בפעם השנייה בשנה האחרונה מנעה מהם את המעבר המיוחל.

 

"הניכור הסביבתי להוסטל נובע מפחדים לא הגיוניים, מחוסר ידע, ולא משיקולים רציונליים", מתקוממת ריבה מוסקל, מנכ"לית קרן "שלם" שסייעה במימון הפקת ההצגה במסגרת קמפיין הסברה שהיא מובילה. "אך סמלי הוא שדווקא ההוסטל שבו חלק מהשחקנים אמור היה לעבור לגור נשרף על-ידי שכנים שמתנגדים להקמתו".

 

"כמה מאיתנו באמת מכירים אותם?"

"קפה הפוך בבקשה" היא ההצגה השביעית שמעלה קבוצת התיאטרון, אותה מוביל חיים טל שגם חתום על בימוי וכתיבת המחזה. "בהצגות אנחנו מנסים להעביר את הדילמות שעומדות במרכז עולמו של האדם המפגר, והמסרים הכואבים והמרגשים באים לידי ביטוי בזמן המופע", הוא מעיד.

 

"המסר המרכזי של ההצגה הוא 'בואו תכירו את השונה מקרוב'. כולם מכירים אנשים עם מוגבלויות מתוכניות טלוויזיה, אירועי התרמה או תשדירי שירות", טל מוסיף. "אך כמה מאיתנו באמת מכירים באופן ישיר את אותם אנשים שהחברה דואגת כל-כך דואגת להרחיקם משגרת היומיום?".

 

"המטרה שלנו היא לשלב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בחברה ולא לשכן אותם בשולי העיר", אומר דורון צינמון, יו"ר סניף אגודת "אקי"ם" בחולון שנכח בהצגה. "באנשים האלה יש נתינה אינסופית - תיתן להם טיפה ותקבל ים. שורפי ההוסטל

 הם אנשים חשוכים ומלאי שנאה, שאינם מבינים כי נוכחות של אנשים אלה בשכונה יכולה רק להעלות את איכות החיים". "האנשים שלא מקבלים אותנו עלולים לרכוש מוצרים שאנחנו יצרנו", מוסיף רביבי יחידי, אחד משחקני ההצגה. "אם הם יכולים ליהנות מהמוצרים שלנו אולי הם יכולים גם ליהנות מחברה שלנו".

 

"נחמד לקרוא עלינו כתבה יפה בעיתון, ואפילו לראות אותנו מחייכים בתוכנית טלוויזיה. אבל מה אתם חושבים עלינו כשהמצלמות כבות וקריאות "אוי איזה חמודים!" שוככות?", שואלים יוצרי ההצגה. "אז כן, אנחנו יודעים שאנחנו "פשוט מקסימים!"... אבל האם תעסיקו אותנו במפעלים שלכם? האם תראו זאת לחיוב או לשלילה כשתיפתח ליד ביתכם עוד דירה מוגנת בשבילנו? האמת לא נמצאת במילים שנאמרות באירועים מיוחדים, אלא במעשים האמיתיים שאתם תבצעו ממחר".

 

  • לפרטים והזמנת ההצגה "קפה הפוך בבקשה" התקשרו 03-5503977

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"להכיר את השונה". שחקני "קפה הפוך בבקשה"
צילום: שי רוזנצוויג
"נתינה אינסופית". שחקני "קפה הפוך בבקשה"
צילום: שי רוזנצוויג
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים