שתף קטע נבחר

מבט בוחן במעמקים

באמצעות מצלמה המשייטת בעומק הים, בודקים החוקרים את קרקעית האוקיינוס כך שניתן להבחין בלבה, משקעים ויצורים חיים מרתקים. פרק שני ביומן המחקר הימי של יומנו של האוקיינוגרף חביאר אסקרטין

לאחר שהצוללת הצהובה הולכת לישון, בתום יום עבודה עמוס במצולות החשוכים של האוקיינוס ובזמן שמצבריה נטענים לקראת הצלילה הבאה, מתחילה עבודת הלילה עליה אמון הצוות שלי.

 

אני שייך לצוות הנמצא על גבי הספינה, ותפקידו לגרור מצלמה הנמצאת בעומק המים. חברי הצוות שאיתי הם אדם סול ממכון המחקר האוקינוגרפי 'וודס הול' (Woods Hole) בארה"ב, ואנטואן בזוס, צרפתי העובד בארה"ב באוניברסיטת הרווארד. הספינה עומדת לרשותנו במשך 12 שעות, החל משבע בערב ועד לשבע בבוקר במהלכם אנו מקדישים את מרב הזמן למחקר מדעי.

 

אנו מופקדים על מערכת מצלמה הנקראת 'טווקאם' (Towcam). מצלמה זו מותקנת בקצה כבל הנגרר מהספינה ומטה. המצלמה משייטת בעומק הים בגובה של 5 מטר מעל הקרקעית. במהלך תנועתה האיטית של הספינה מתקדמת גם המצלמה ומצלמת את קרקעית האוקיינוס, כך שניתן להבחין בלבה, במשקעים, ביצורים חיים, בספוגיות, בשברים, בבקעים ושוב בלבה.

 

אנו חוקרים את המקומות בהם נפרדים הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ, שם מתהווה קרום חדש הנוצר על-ידי לבה הבוקעת מן המעמקים. לבה רותחת זו מספקת חום לבעלי חיים שונים ומאפשרת להם לשרוד במקום זה שאילולא מקור חום היה הופך למדבר קר וריק ללא חיים.

 

הרבה יותר מסתם מצלמה

 

המערכת שבקצה הכבל היא הרבה יותר מסתם מצלמה. אנו צריכים להעלות ולהוריד אותה כך שהיא לא תתנפץ אל ההרים שבקרקעית וגם כדי לשמור עליה קרוב לקרקעית כאשר היא מורדת למטה. לשם כך אנו משתמשים במד-גובה, שמציין עבורנו את הגובה ביחס לקרקעית האוקיינוס. המטרה שלנו היא להגיע למרחק של 5 מטרים מהקרקעית – פחות משתי קומות, כך שפנסי המצלמה יוכלו להאיר אותה והתמונות שנקבל יהיו ברורות.

צילום: IFREMER/CNRS
דג מעמקים שוחה מעל משטח הלבה בקרקעית הים, בעומק של 2200 מטרים (צילום: IFREMER/CNRS)

 

בנוסף אנו אוספים גם דוגמאות סלעים, בכדי שנוכל לחקור מאוחר יותר את ההרכב הכימי שלהן. לשם כך קיים על המערכת מתקן נוסף המורכב משמונה כדורי ברזל שאנו מטילים על הלבה. הכדורים, אותם אנו מכסים בשעווה, מבקעים את הקרום כך שבקעי הסלע נדבקים לכדורי הברזל הנאספים בסוף הלילה. כמו כן, קיים במערכת התת-מימית מד חום בעזרתו אנו עוקבים אחר שינויי טמפרטורה הנגרמים ממים חמים הבאים מבקעים בקרום, וגם מכשיר שנקרא טורבידימטר- באמצעותו מזהים תנועת חלקיקים במים. בעזרת שני המכשירים אנחנו מצליחים לזהות מתכות ובקטריות המצויים בתוך זרם המים ועל ידי כך לגלות את מקורות החום שבקרום.

 

במערכת קיים גם מגנטומטר אשר באמצעותו אנו מודדים את השדה המגנטי, היות והלבה טעונה בברזל, אנו יכולים ללמוד כיצד היא הגיעה והתמקמה שם, וכן בת כמה קרקעית האוקיינוס.

 

אנו שוהים בקרקעית כשש שעות, וכמו במשחק וידאו עלינו לשמור על הגובה מהקרקעית, להימנע ממכשולים, ולקלוע לשמונה המטרות שציינתי לצורך דגימות...אין ספק שזה מעייף. כשלמצלמה נגמרות התמונות, היא עולה במשך שעה עד שהיא מגיעה לפני המים. אז אנחנו מעלים אותה לסיפון, שוטפים אותה במים מתוקים (מי הים מכילים מלח הגורם לחלודה, אף יותר ממים מתוקים), מוציאים את הדוגמיות, את המצלמה, מעלים את התמונות למחשב וטוענים את הסוללות. במשך היום, צוות גרירת המצלמה ישן, אוגר כוחות לקראת עוד לילה בזמן שהצוללת הצהובה, לאחר שנחה וצברה אנרגיה, מתחילה יום חדש.

 

לילה שקט

 

משמרות לילה הן שקטות – כולם ישנים והספינה דוממת. בלילות בהירים השתקפות הירח המלא יוצרת נהר קסום של אור בהיר, על פני האוקיינוס.

 

בסוף הלילה, לאחר 12 שעות רצופות של עבודה מאומצת, כולנו מצפים לצנוח למיטה בעוד ששאר אנשי הספינה מתעוררים משנתם. היום יום ראשון בבוקר, לכן נזכה למאפים טעימים שנאפים בסוף-השבוע (הריחות מתפשטים בכל הספינה) ואז מובטחת לנו שינה מתוקה עד שעות הצהריים לקראת ההכנות לתחילתה של משמרת הלילה הבאה.

 

בפעם הבאה אספר לכם על הימאים ועל התנהלות הספינה במהלך היום.

 

להתראות

חביאר אסקרטין

 

תרגמה: סמדר בוסתן. עריכה מדעית: מיכל רז-בהט. צילומים: Campagne GraviLuck CNRS-Ifremer 2006 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הצוללת הצהובה מורדת אל תוך הים
הצוללת הצהובה מורדת אל תוך הים
צילום: adam soule, IFREMER/CNRS
ד"ר חביאר אסקרטין
ד"ר חביאר אסקרטין
צילום: IFREMER/CNRS
מומלצים