ל"כחולים" היו מפות עדכניות - לחי"ר ישנות

בעוד ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט וינוגרד מתחילה את פעולתה, ובכנסת מדברים על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית תחתיה, בצמרת צה"ל מתחילים בהליך של הפקת לקחים - ופה ושם מכים על חטא.

"אילו הייתה אינפורמציה ממוקדת יותר על הפריסה של חיזבאללה בדרום לבנון, אם היינו יודעים מיקום, מינון ועומק, ניתן היה לטפל בזה בטכניקות אחרות, באופן ממוקד יותר", כך הודה היום (ב') קצין בכיר בחיל-האוויר. 

הקצין התייחס לסוגיה בעייתית של חוסר תיאום לעתים בין כוחות האוויר לקרקע, בגלל פערים בין העזרים המודיעיניים שהיו לכוחות. הוא ציין כי בעוד לכוחות האוויר היו תצלומי אוויר עדכניים לשנת 2006, בקרקע השתמשו בעזרים שעדכניים לשנת 2000, קרי: לפני הקמת המוצבים של חיזבאללה בגבול הצפון. "אני לא מאשים איש, אבל אין ספק שזה מהווה בעיה".

קצין בכיר אחר במטכ"ל אמר היום כי כעת, לאחר המלחמה, ניתן להבחין בבעיה בתוך צה"ל בתחום היחסים הבין-אישיים. "צריך לזכור שאנחנו אלה שפתחנו את צה"ל לתקשורת וצריך לזכור גם את מה שקורה בתוך צה"ל. צריך לדעת לטפל בבעיות ומהר, כדי שזה לא ישפיע על המאמץ המבצעי ועל היכולת להשיג את המטרות". עוד אמר הקצין הבכיר כי אירועי המלחמה מחדדים את הצורך בגוף בישראל שיתכלל את כל נושא החירום. "נושא החירום צריך להיות מאורגן, חייבת להיות רשות אחת לחירום שתרכז את כל העבודה. חירום זה מקצוע וכך צריך להתייחס לזה".

מזל"ט בדרך לתל-אביב

בסך-הכל, ציין הבכיר בחיל-האוויר בשיחה עם כתבים, בוצעו במהלך המלחמה ארבעה ניסיונות לשגר מזל"טים לעבר העורף הישראלי. שניים מהם התרסקו ושניים יורטו. אחד המזל"טים, שנשא חומר נפץ במשקל רב, עלול היה להגיע לגוש דן ולהתפוצץ באתר רגיש.

הקצין הבכיר התייחס גם לנושא חילוץ הפצועים במהלך המלחמה. על פי הנתונים, ביצע חיל-האוויר 110 גיחות חילוץ, 59 מהן מעבר לגבול. בסך-הכל חולצו 350 חיילים. במיוחד ציין הקצין שני מבצעי חילוץ תחת אש כבדה - זה של הקומנדו הימי בצור, וזה של סיירת מטכ"ל בבעלבק.

במהלך המלחמה העביר חיל-האוויר 360 טונות של ציוד, רובו באמצעות קרנפים (מטוסי הרקולס). 17 מיליון כרוזים הופצו ברחבי לבנון, במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית והאזהרות שהועברו לתושבים.