אחים חשבו שנספו בשואה - ונפגשו אחרי 65 שנה
הִילדה שליק (75) חשבה שאחיה, סיימון גלסברג (83), נספה בשואה, כיוון שלא הצליחה לאתר אותו בעשרות השנים האחרונות. הוא עצמו הגיע ארצה לחפש אותה בעבר, אך לא צלח. בעזרת מאגר השמות הממוחשב של יד ושם גילו נכדיהם את האמת - חלק מהמשפחה חיה בישראל, וחלקם חיים בקנדה. המפגש המרגש יצא אל הפועל סוף סוף
אחרי 65 שנה, בהן חשב כל אחד מהם שאחיו נספה בשואה, ולאחר שחיפשו זה את זה בארץ ובחו"ל, נפגשו היום (ב')הִילדה שליק (75) ואחיה סיימון גלסברג (83). באמצעות אתר האינטרנט של יד ושם, גילו נכדיהם של השניים כי בני המשפחה שרדו את השואה, למרות שטעו לחשוב אחרת.
"אני שמחה היום. כל השנים שעברו לא האמנתי שהמשפחה שלי שרדה. גם כשהנכדים שלי סיפרו לי שהם ניצלו, לא האמנתי. היום אני מאושרת", אמרה הִילדה.
אחיהם הגדול של השניים, קרול ווינר, חשב כי הִילדה נספתה בשואה ולכן פרסם "דף עד" באתר האינטרנט של יד ושם בשנת 1999. לפני כחודש וחצי מצאו נכדיה את הדף שכתב האח. הוא עצמו הלך לעולמו באותה שנה, עוד בטרם נודע לו שבזכותו מצאו אותה אחיו בישראל.
כמו משפחות יהודיות רבות אחרות, סיפורה של המשפחה קיבל תפנית חדה ב-1941, עם פלישת הנאצים לצפון בוקובינה. משפחת גלסברג שחייתה בצ'רנוביץ שברומניה התפצלה: הִילדה ברחה יחד עם אחותה הגדולה ברטה, ושני אחייניה, לעורף ברית המועצות, כששאר בני המשפחה נותרו ברומניה.
האחים הנרגשים ביד ושם (צילום: אוריאל הרשקו)
כל חייה טעתה הִילדה לחשוב כי בני משפחתה שנותרו ברומניה נספו בשואה. היא נישאה לאליה יצחוק שליק, ונולדו להם בן ובת. רק ב-1998 עלתה הילדה לישראל בעקבות משפחתו של בנה, שהגיעה ארצה כבר ב-1991.
בשיחה משפחתית לפני מספר חודשים הבינו נכדיה של הִילדה, בני ודוד שליק, ששם משפחתה הקודם של סבתם הוא גלסברג. בעקבות המידע החדש ביצעו חיפוש במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם על מנת למצוא יותר פרטים על משפחת סבתם. כך גילו את "דף העד" שכתב אחיה.
הסברנו לה מה זה חיפוש קרובים
דוד שליץ סיפר: "המשכתי את החיפושים דרך אתר האינטרנט של שירותי הקבורה במונטריאול ודרך פורומים וארגונים של יוצאי צ'רנוביץ בעולם. בסוף הגעתי לבנו של קרול שסיפר לי שכל משפחתה של סבתי ניצלה וששני אחיה גרים בקנדה. תוך חודש וחצי ארגנו מפגש. סיימון אפילו יישאר לבלות איתנו את ראש השנה".
לדבריו, "ברגע שהבנו מה קורה, התחלנו לספר לסבתא לאט לאט שיש דבר כזה שנקרא חיפוש קרובים ושאפשר למצוא את בני משפחתה. היא אמרה שלא יתכן שמישהו מהם חי, כי היא כבר חיפשה אותם לפני שנים רבות. אחרי מספר ימים סיפרנו לה ששני אחיה נמצאים בקנדה".
במפגש המשפחתי התברר, כי שני הוריה של הִילדה חיו עד גיל 98 ו-92 ונפטרו בשנות ה-80 במונטריאול. אחיה, קרול ווינר, נפטר במונטריאול ב-1999. אח נוסף, אדי גלסברג, נפטר לפני כשנתיים במונטריאול. אחיה מארק גלסברג חי היום בקנדה, אך מצבו הבריאותי קשה. הִילדה כבר הביעה רצון לנסוע לבקרו. בנו של מארק חי עם משפחתו בישראל. אחות נוספת נפטרה ב-1970, ולמרבה הצער גורלה של עוד אחות, פפי, לא נודע עד היום.
מארק וסיימון עלו לישראל אחרי השואה ואף השתתפו במלחמת השחרור. בשנות ה-50 הם היגרו לקנדה, בעקבות אחיהם הגדול קרול ווינר. "ביום הראשון בו יכולנו להגיע לישראל עלינו על ספינה רעועה והגענו לפה", שיחזר סיימון בעיניים דומעות. "באתי לחפש את האחיות שלי. אמרו לנו שכולם מגיעים לישראל. אבל לא מצאתי אותה אז".
יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו קורא למשפחות שיתכנסו בערב ראש השנה סביב שולחן החג, לבדוק אם בני המשפחה שנרצחו בשואה הונצחו במאגר השמות של יד ושם, ולמלא "דפי עד" על קורבנות ששמותיהם עדיין לא נמצאים במאגר.
מאגר זה הועלה לאוויר בנובמבר 2004, ובו כ-3.1 מיליון שמות קורבנות שמקורם באותם "דפי עד", ברשימות ארכיוניות ובפרויקטים מקומיים בעולם שבהם נאספו שמות הנרצחים בשואה. באתר ביקרו עד היום מעל 10 מיליון מבקרים מיותר מ-200 מדינות.
לפנייה לכתב/ת 
