"תהיה במזרח ירושלים אינתיפאדה חברתית"

חברי הקואליציה למען החינוך במזרח ירושלים, התכנסו היום (ג'), שבועיים לאחר פתיחת שנת הלימודים, כדי לדון במצב הקשה של מערכת החינוך במזרח העיר. בכנס ניסו המשתתפים, נציגי עמותת עיר-עמים, חבר מועצת עיריית ירושלים, פפה אללו, חברי האגודה לזכויות האזרח ואיחוד ועד ההורים במזרח ירושלים, לקדם יוזמות חדשות העשויות לשנות את המצב העגום של מערכת החינוך באזור. 

הבעיה במערכת החינוך במזרח ירושלים ידועה. גם שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה לפני כשבועיים בטקס חנוכת בית ספר חדש בשכונת צור באהר, כי במזרח העיר בלבד חסרות כ-1,300 לימוד.  עקב המחסור החמור בכיתות לימוד, מסרבים בבתי הספר העירוניים לרשום תלמידים ללימודים, מכיוון שאין מקום להכיל את כל אלו המעוניינים להירשם. כתוצאה מכך, תלמידים רבים נאלצים להירשם לבתי ספר פרטיים של הוואקף, הרשות הפלסטינית או האו"ם ולשלם על הלימודים, למרות קיומו של חוק חינוך חובה.

בכינוס הציגו המשתתפים יוזמה חדשה, הכוללת הצעה להקמת מועצה ציבורית, שבראשה תעמוד שרת החינוך, יולי תמיר. המועצה אמורה לכלול את כל הגופים הרלוונטיים לפתרון הבעיה. לדברי מנכ"ל עיר-עמים, עמוס גיל, רק הפיכת הנושא לפרוייקט בסדר גודל לאומי תפתור את הבעיה ורק כך הבעיה באמת תטופל. אולם לדברי גיל, "למרות פניות חוזרות ונשנות, לשרת החינוך ולעוזריה, לא התקבלה שום תשובה בקשר להצעה שלנו, למרות שאנחנו יודעים שהיא מודעת למצוקה הקשה".

בעמותת עיר-עמים טוענים כי עקב המחסור בכיתות ואי רישומם של תלמידים רבים לבתי הספר, קיים פער של כ-14 אלף בין כלל התלמידים בגילאי בית ספר המתגוררים במזרח העיר, לבין מספרם של אלה הרשומים בעירייה כלומדים במסגרת חינוך כלשהי.

חבר מועצת עיריית ירושלים, פפה אללו, אמר במהלך הכנס כי "יש כוחות שמבינים שבעיית החינוך חייבת להיפתר. כיום, עיריית ירושלים זורקת את הכדור למשרד החינוך שזורק את הכדור למשרד האוצר והבעיה לא נפתרת. אם לא יפתרו את הבעיה", הזהיר אללו, "תהיה כאן בעיר אינתיפאדה חברתית".

בכינוס אמרה טלי ניר, מהאגודה לזכויות האזרח, שהיא לא מכירה מקום בישראל שיש בו כל כך הרבה בעיות במערכת החינוך כמו במזרח ירושלים. "כל ילד זכאי לחינוך, אבל הדבר לא כל כך ברורה במזרח ירושלים. יש לנו שמות של 140 ילדים שעדיין מחכים בבית כי אין להם מקום ללמוד ויש עוד אלפי ילדים שאנחנו אפילו לא יודעים עליהם ואף אחד לא הולך בודק מה קורה איתם. זהו מצב לא חוקי", אמרה ניר. עוד הוסיפה שהאגודה לזכויות האזרח קוראת להורים ממזרח העיר, שנאלצו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, לפנות אל האגודה כדי שזו תוכל לסייע להחזרת התשלום על הלימודים על ידי העירייה.

הילדים לא הולכים לבית ספר

יו"ר איחוד ועד ההורים במזרח העיר, עבד-אל כרים לאפי אמר ל-ynet: "אנחנו חיים תחת הכיבוש. החוק מחייב לתת חינוך לכל מי שחי במדינה וזכותנו שיהיה חינוך לכל ילד". לאפי משתמש בפתגם ערבי כדי להסביר את כוונתו: "אויב חכם יותר טוב מידיד טיפש". "אם המדינה רואה בנו כאויבים", מסביר לאפי, "צריך להיות חכמים כדי שנוכל להמשיך ולחיות יחד".

מסתבר שהבעיה מוכרת כבר מספר שנים. שלוש עתירות בנושא החינוך הציבורי במזרח ירושלים הוגשו לבג"ץ מאז שנת 2000. באוגוסט 2001 קבע בג"ץ כי על עיריית ירושלים ומשרד החינוך להקצות תוך ארבע שנים כספים לבנייתן של 245 כיתות לימוד נוספות, אך מאז, נטען בכנס, נבנו בסך הכול 48 כיתות לימוד חדשות.

בוועד ההורים במזרח העיר מדווחים על צפיפות גדולה בכיתות. ההורים מתריעים כי מאות תלמידים נותרים מחוץ למסגרת לימודים. לדבריהם, ישנם תלמידים הנאלצים לעבור דרך ארוכה לבתי הספר, לעיתים דרך מחסומים של הצבא. בנוסף קיימים מקרים בהם הורים נאלצים לרשום את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, הכרוכים בתשלום. כמו כן לומדים חלק מהתלמידים בכיתות שאינן עומדות בתקנים של משרד החינוך - כאשר מדובר בדירות ובבתי מגורים.

עיריית ירושלים: אנחנו בונים כיתות

"יש לציין כי בשנים האחרונות חל גידול חד במספר התושבים הערביים בירושלים, על רקע תמורות פוליטיות וביטחוניות והקמת גדר עוטף ירושלים, גידול שמביא באופן טבעי גם לעלייה במספר התלמידים. לקראת שנת הלימודים ניתן מענה לקליטת כל הילדים הזכאים ללימודים בכיתות גן ובכיתות א', על פי הנחיית בג"ץ. ילדים שלא נמצא עבורם מקום באזור מגוריהם מוסעים לבתי ספר בשכונות סמוכות. עיריית ירושלים דואגת לאספקת מבני חינוך זמניים על פי הצורך, אם באמצעות שכירת מבנים ועם באמצעות הצבת מבנים ניידים. כמו כן מתקיימת משמרת שנייה בבתי ספר".