שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע מחקר בבעלי-חיים הוא הכרחי?
    ניסויים בבעלי-חיים מסייעים להבנת עולם החי, לשמירה על בריאות האדם ולהבטחת רווחתו. בלי ניסויים בבע"ח, לא היו ברשותנו תרופות רבות המצילות חיים, אמצעי מניעה לנשים ועוד. כתבה ראשונה בסדרה

    ניסויים בבעלי-חיים תרמו בעבר, וממשיכים לתרום כיום, תרומה חיונית להבנת עולם החי, לשמירה על בריאות האדם ולהבטחת רווחתו. האדם כיצור חי הוא חלק מעולם החי ומושפע מן החוקים והכוחות הפועלים בו, לטוב ולרע. הבנת החוקים והכוחות הללו עד לפרטי-פרטיהם הכרחית לשם שמירת קיומם של בני-האדם, אספקת מזונם, הגנה עליהם מפני מחלות ומפגעים אחרים, ריפוים או הקלת סבל הנגרם להם, והבטחת איכות חייהם.

     

    עצמו-נא עיניכם ותארו לעצמכם עולם שבו חוקי התורשה, תפקוד חומצות הגרעין, פעולת ההורמונים ונזקי רעלים ורעלנים עדיין לא נתגלו. כל אלה והישגים רבים אחרים של מחקר ביולוגי "בסיסי", שבתחילה לא הבטיחו תועלת רפואית, סופם שתרמו, ויתרמו עוד בעתיד, לבריאות האדם ולהצלת חיים. ללא מידע בסיסי מסוג זה, תוחלת החיים היתה כמחצית מזו שתושבי העולם המפותח התרגלו אליה. בני-האדם ללא חיסונים היו חשופים למגפות המפילות חללים ונפגעים (כמו פוליו, "שיתוק ילדים") באלפים.

     

    תארו לעצמכם את מצב הנשים ללא אמצעי מניעה יעילים ועולם שבו אחד מתוך שישה זוגות הוא עקר, וטיפולי הפוריות הזמינים כיום עדיין אינם ידועים. כל ההישגים הללו, ורבים אחרים, שכל אחד מכם יכול להוסיף ממידע אישי, הושגו בזכות מחקר ביו-רפואי. אחד מהאמצעים החשובים במחקר הזה, אך לא היחיד, הוא ניסויים בבעלי-חיים. מתוך סך המחקר הביו-רפואי כיום, רק כשליש נעשה בבעלי-חיים, כשליש בתרביות רקמה ותאים של בעלי-חיים ובני-אדם וכשליש - מחקר קליני בבני-אדם. לכל אחת מהגישות הללו תרומה חיונית למחקר, והמומחים שוקדים, כמיטב יכולתם, על בחירת האמצעי המתאים ביותר לשם השגת המטרות בכל מקרה ומקרה.

     

    ההבנה כחלק ממציאת התרופה

    במאה ה-19, רוב המחלות האנושות היו תוצאת זיהום חיידקי או נגיפי. אולם הרופאים, באותה העת, סברו כי הן נובעות מפגעים פנימיים שמקורם בחולה. הגילוי שגורמי מחלות חיצוניים אחראים למחלות הזיהומיות תחילתו בעבודתו של לואי פסטר, כימאי צרפתי, שהבחין כי זיהום חיידקי גורם לקלקול תהליך התסיסה בהכנת יין או בירה. בהמשך גילה פסטר כי מעי תרנגולות שנפגעו מכולרה הכילו מיקרואורגניזמים, שפסטר הצליח לגדלם בתרבית ובודד מהם את גורם המחלה. הדבקת תרנגולות בריאות בחיידק מהתרביות הללו הוכיחה כי אכן בודד גורם המחלה.

     

    יתרה מזו, פסטר הבחין כי חיידקים אלה מאבדים במשך הזמן את היכולת לגרום למחלה, ובכך נסללה הדרך לחיסון כנגד מחלות זיהומיות. בהמשך פותחו חיסונים כנגד קרמת (דיפטריה), צפדת (טטנוס), כלבת, שעלת, שחפת, שיתוק ילדים ועוד. עבודות מחקר לפיתוח חיסונים נמשכות גם בימינו אלה. מאמץ רב מוקדש לפיתוח חיסון כנגד AIDS וכנגד מלריה. הרופאים נתקלים בזני מיקרואורגניזמים שהפכו לעמידים, או במחלות זיהומיות ה"מופיעות" ומאיימות על בריאות האדם ובעלי-החיים. פיתוח החיסונים הקיימים התבסס על ניסויים בבעלי-חיים, ואלה יידרשו גם בעתיד. גם פיתוח התרופות הידועות למחלות זיהומיות, כמו הסולפה ומיני האנטיביוטיקה, התבסס בחלקו על ניסויים בבעלי-חיים.

     

    מחקר בבעלי-חיים תרם תרומות חיוניות גם בשטחי רפואה רבים אחרים. ניתוחי מעקפים, השתלת שסתומי לב, שהפכו לשגרה, והשתלות לב – כל אלה הם תוצאה של שנות מחקר מרובות שהחלו ושוכללו בבעלי-חיים ממינים שונים. הוא הדין בדיאליזה ובהשתלות כליה המצילות חיי חולים במחלות שונות כמו אי-ספיקת כליות, דימום רב, סוכרת או הרעלה. ראוי לציין כי תרופה החיונית לדיאליזה, הֶפארין, מקורה ברקמות בעלי-חיים, ובטיחותה חייבת להיבדק בחיות ניסוי. השתלות כליה או איברים כמו לב, ריאה וכבד הציבו בפני הרפואה סיבוכים אפשריים ואתגרים שהיה הכרח למצוא להם מענה הולם. מחקרים כאלה אינם ניתנים לביצוע בתרביות תאים בלבד, וגם אילו נמצאו חולים נואשים שהיו מוכנים לשמש כ"שפני ניסוי", המחויבויות האתיות של הרופאים והחוקים במדינות התרבות היו מונעים את ביצועם. ניסויים בחתולים סייעו למציאת שיטות לתפירת כלי הדם של השתל לאלה של המושתל באופן שיעמדו בלחץ העורקי וימנעו דליפת דם. מחקר נרחב בבעלי-חיים ממינים שונים אִפשר פיתוח שיטות לדיכוי התגובה החיסונית ומניעת הדחייה של השתל.

     

    ניסויים בבעלי-חיים מהווים שלב חיוני בפיתוח כל תרופה חדשה, ובהן תרופות חדשות כמו הֶרצפטין - לסרטן השד, או אווסטין – לסרטן המעי הגס, שמספרן עולה מדי שנה בדיוני סל התרופות. שוועת החולים הנזקקים להן ובני משפחותיהם, לכלול אותן בסל התרופות, מעידה עד כמה פיתוח תרופות חדשות הוא הכרחי. אי-אפשר לדרוש תרופות מתקדמות ולהתברך בהן, אך בו-בזמן לשלול מן החוקרים את אחד הכלים החשובים ביותר לפיתוחן.

     

    בפתיחה זו הזכרנו רק מעט מן הפיתוחים הרפואיים שהתאפשרו בזכות ניסויים בבעלי-חיים. בפרקים הבאים נסקור את האתיקה של המחקר בבעלי-חיים, תוך הדגשת הגישה של ההלכה היהודית וחוקי מדינת ישראל; נתאר את תהליכי האישור והבקרה על הניסויים במדינת ישראל ונשווה אותם למקובל בארצות התרבות; נסקור את העמדות של הקבוצות המבקשות להגביל ניסויים בבעלי-חיים או לאסרם כליל, והדרכים שקבוצות אלה נוקטות להשגת מטרותיהן; ולבסוף, נענה על כמה מטיעוני קבוצות אלה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדוע מחקר בבעלי-חיים הוא הכרחי?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: העמותה נגד ניסויים בבעלי חיים
    ניסויים בבעלי חיים
    צילום: העמותה נגד ניסויים בבעלי חיים
    ביטוח רכב
    מומלצים