הפחד מהשלטונות גבר על הפחד מהמוות

החשש מפני השלטונות הוא שהרג את אם התינוק בת ה-32, שמתה הבוקר (יום ב') מסרטן כאשר בנה שוכב לצידה חסר אונים לאחר למעלה מעשרים שעות ללא טיפול.

התינוק, בן חודשיים וחצי, מאושפז כעת במחלקת ילדים א' בבית החולים מאייר בקמפוס רמב"ם בחיפה. את כל מה שיודעים כעת בבית החולים ובמחלקת הרווחה של עיריית חיפה על האשה, מעבר לתולדות מחלתה, שמעו מפיו של חבר משפחה, שהגיע לבית החולים.

עדים לטרגדיה (עידו בקר)

אותו חבר סיפר לצוות הרפואי כי האם נישאה לפני מספר שנים לישראלי שהגיע לאוקראינה. היא עלתה עמו לארץ וזכתה באזרחות. כעבור כמה שנים החליט בעלה לעזוב את הארץ לגרמניה, אולם היא אהבה את ישראל וביקשה להישאר כאן. לדברי אותו מכר, השניים חזרו לאוקראינה, שם התגרשו והיא שבה ארצה, אך כאן כבר לא הייתה לה אזרחות.

האם לקתה בסרטן והיתה כה חלשה עד שכבר לא יכלה לטפל בתינוקה. במשך שעות הוא בכה, עד שאחד השכנים התעורר מקולות הבכי הממושכים והזעיק את המשטרה. כמה זמן היה התינוק שרוי במצב זה ליד אמו? ככל הנראה קרוב ל-20 שעות. רס"ר לימור פפליונק, הייתה אחת משתי השוטרות שהגיעו לדירה ביום ראשון לפנות בוקר.

"האם הייתה שרועה על המיטה, עירנית ורדומה לסירוגין", סיפרה. "שאלנו אותה מתי התינוק אכל בפעם האחרונה, והיא אמרה 'הבוקר'. זה היה בערך בחמש לפנות בוקר כך שהכוונה ככל הנראה לבוקר הקודם", סיפרה השוטרת. היא הפקידה את התינוק בידי חברתה, ויצאה לסריקות ברחבי הבית, בחיפושים אחרי מזון. "מצאתי שאריות של אבקת חלב והכנתי לו משהו לאכול. זה פשוט היה מחזה נורא, שתינוק מגיע למצב כזה, שצריך לתת לו קצת אוכל כדי שיפסיק לבכות, שיחייך קצת ויירדם".

התינוק הובהל לבית החולים כשהוא סובל מהתייבשות. מנהל מחלקת ילדים א' בבית החולים, ד"ר נעים שחאדה, סיפר: "הוא הגיע עם סימני התייבשות של כמה שעות. לאחר שהחזרנו לו נוזלים הוא הרגיש הרבה יותר טוב, ולמרבה המזל לא נגרם לו נזק קבוע. המזל הוא שמצאו אותו בזמן, כי כמה שעות לאחר מכן זה כבר עלול היה להיות מאוחר מדי. תינוקות בגיל הזה זקוקים לנוזלים, ולא יכולים לשרוד זמן רב בלעדיהם". 

בבית החולים חושדים כי כיוון שהיתה מחוסרת אזרחות לא טיפלה כראוי במחלתה. "לפני כשנה וחצי אובחן בגבה סרטן העור", נמסר מבית החולים. "היא נותחה להסרת הגידול, הייתה במעקב ובדיקות CT שעברה יצאו תקינות". לפני כשנה עברה את הבדיקה האחרונה, והרופאים המליצו לה להמשיך במעקב, אך היא לא הופיעה עוד. אולי משום שהרתה, אולי משום שתוקף כרטיס קופת החולים שלה פג, והיא לא היתה יכולה לחדשו.

מהעירייה נמסר כי לאחר שיצרו קשר עם הוריה וסיפרו להם על מותה, ביקשו בני משפחתה כי גופתה תועבר לשם לקבורה, וכן ביקשו כי התינוק יועבר אליהם לאימוץ. "אנחנו ניאלץ לבדוק אם הם מתאימים לאמץ את התינוק לפני שנוכל להיעתר לבקשה", נמסר מהעירייה.

ברחוב מגוריהם של האם והתינוק שרו השכנים בהלם. חלקם כלל לא ידעו על מותה, חלקם לא הכירו אותה ואחרים היכו על חטא. אחת השכנות העידה כי שמעה את התינוק בוכה זמן רב, "התפלאנו שאף אחד לא ניגש אליו, אבל זה קורה, תינוקות בוכים, ולכן לא התרגשנו במיוחד".

מי שכן התרגש, וגם פעל, היה השכן המתגורר בקומה הרביעית מעברו השני של הרחוב, שלמה. בין מרפסת ביתו למרפסת ביתה של האם מפרידים פחות מעשרה מטרים. "בערך בשעה 22:00 שכבתי במרפסת, ושמעתי את התינוק בוכה. התפלאתי, כי הוא בכה הרבה זמן ואף אחד לא ניגש אליו. בכל אופן נרדמתי במרפסת והתעוררתי פעם נוספת, בערך ב-4:00 או ב-5:00. הוא עדיין בכה, וזה כבר היה מוגזם.

"תמיד הייתה בדירה אשה שהייתה ניגשת אליו, אבל הפעם אף אחד לא היה. הרמתי טלפון למשטרה, ואמרתי להם שיבואו לראות מה קורה, כי אף אחד לא ניגש לתינוק הזה במשך שעות. הם באמת הגיעו אחרי כמה דקות והצילו את התינוק. אני מאושר שהתינוק הזה ניצל, רק כואב לי שלא הצליחו להציל גם את האמא". 

חובת הדיווח חלה על כל אזרח

במשרד הרווחה אומרים כי האם לא הייתה מוכרת בלשכת הרווחה. דובר המשרד מסר כי האם שהתה בישראל באשרת תייר והוריה עושים את דרכם ארצה. "לא ידוע מי האבא והעניין בבדיקה", הוסיף.

מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, פונה לציבור והזכיר כי בכל מקרה של חשד לילד בסיכון חלה חובת דיווח. "אילולא תושיית השכנים שהתקשרו למשטרה, מי יודע אם הוא היה נותר בחיים. מקרה זה חוזר ומוכיח עד כמה חשוב שהציבור יהיה מודע לחובת הדיווח שקיימת לכל מקרה של חשש של ילד בסיכון. אין צורך לפחד שמא אתם טועים או שתוטל אשמת שווא בהורי הילד. מה שחשוב זה שהם יכולים להציל חיים".

קדמן סבור, כי העובדה כי אם התינוק הייתה ללא מעמד חוקי בישראל אינה חשובה כלל בכל הקשור לטיפול בתינוקה. "במדרג של ילדים חלשים זנוחים בישראל, ישנם ילדים שהם בתחתית הפירמידה - ילדים ללא מעמד חוקי בארץ. ההורים חוששים לפנות לרשויות והרבה פעמים לילדים האלו אין זכויות מינימליות כמו טיפול רפואי ולמעשה הם זנוחים לגורלם. אנחנו חושבים שצריך להפריד בין שאלת המעמד לבין זכותם של הילדים האלו לקבל זכויות בסיסיות המבטיחות את קיומם וביטחונם".

לדבריו, "על פי האמנה בדבר זכויות הילד שגם ישראל חתומה עליה ילדים זכאים לזכויות בסיסיות גם אם הם לא אזרחים. אין קשר בין טיפול אנושי לבין נתינת אזרחות. ילד כזה שבוכה יומיים עד ששכנים חשדו במשהו, בטח זכה לטיפול דומה במהלך חייו בגלל שאלת מעמדו".