העובדים הזרים בארץ: טיפול רפואי - לאמיצים בלבד

התושבים הזרים העובדים בישראל ללא אישור, נתקלים לא פעם בקשיים בקבלת טיפול רפואי רק משום שהם פוחדים להגיע לבית החולים מחשש שייעצרו. אתמול (ב') שילמה על כך בחייה חולת סרטן בת 32, שהגיעה לארץ מאוקראינה, לאחר שלא התמידה בטיפולים הרפואיים בבית החולים רמב"ם בחיפה בגלל אותו חשש. המקרה הטרגי בו בכה תינוקהּ של האישה שגססה במשך למעלה מ-20 שעות בביתה רעב וחסר אונים, העלה שוב את הבעיה בה נתקלים העובדים הזרים על סדר היום. 

ישנם קשיים רבים בהם נתקלים העובדים הזרים בקבלת טיפול רפואי. המרכזי שבהם הוא בעיית המידע, שכן רבים מהם אינם יודעים למי לפנות ומה עליהם לעשות כדי לזכות לטיפול רפואי נאות. כמו כן, בשל מעמדם בארץ הם נדרשים פעמים רבות לשלם סכומי כסף גבוהים כדי לקבל טיפול.

בכיר במשרד הבריאות הסביר: "החוק בישראל קובע שאדם שזקוק לעזרה ראשונה או לטיפול מציל חיים יכול לקבל אותו ללא תנאי, אולם אדם שזקוק לטיפול ממושך יותר, לרבות כימותרפיה והקרנות, אינו יכול לקבלו אם אין לו ביטוח או הסדר כספי".

חוזר של מנהל הרפואה ונייר עמדה של ההסתדרות הרפואית מנחים את מנהלי בתי החולים ומנהלי חדרי המיון שלא לדווח למשטרה או לגורמי האכיפה על הגעתם של עובדים זרים או שוהים בלתי חוקיים לבתי החולים, כדי לא למנוע מאנשים לקבל טיפול רפואי. כך שלאזרחית הזרה לא הייתה סיבה לחשוש להגיע לבית החולים.

עם זאת, לא בכל מקרה היא הייתה זכאית לקבל טיפול. לדברי הבכיר: "זה נשמע נורא ואיום שבישראל אנשים מתים מחוסר טיפול, אבל אין מה לעשות במקרה הזה. אין מדינה בעולם שנותנת טיפול רפואי ללא תשלום, וברגע שנותנים טיפול מעבר לעזרה ראשונה המדינה הופכת לאבן שואבת למהגרים מכל העולם".

שבתאי גולד, דובר ארגון "רופאים לזכויות אדם", עמותה שמטפלת בשירותי רפואה לעובדים הזרים, אמר כי בישראל יש הבדל בין העובדים החוקיים לאלו שאינם חוקיים. "בעוד העובדים הזרים המצוידים באשרה מקבלים בדרך כלל ביטוח רפואי מהמעסיק, אלו נטולי האשרה יכולים לרכוש ביטוח תיירים, אולם מדובר בביטוח יקר".

מנהל פרויקט מהגרי עבודה ופליטים בארגון "רופאים לזכויות אדם", רן כהן, אומר כי העובדים הזרים, שאינם בעלי אישור, לא צריכים לחשוש מלהגיע לבתי החולים, שם המשטרה לא יכולה לעצור אותם. "בישראל יש חוק בשם 'חוק זכויות החולה', החוק מחייב את בתי החולים לטפל בכל מי שזקוק לטיפול חירום. אולם לפעמים מגיע עובד לא חוקי הזקוק לטיפול חירום ולא מקבלים אותו, אלא אומרים לו כי הוא מחויב לשלם אגרת מיון בסך 807 שקלים".

אין כסף לטיפולים

וכאן נוצרת בעיה נוספת, מכיוון שרוב העובדים הבלתי חוקיים מתקשים לגייס סכום כזה. "אין להם כסף והם פוחדים לחתום על מסמכים כי הם לא תמיד מבינים על מה הם חותמים. הם לפעמים פוחדים שיעצרו אותם", אמר כהן.

בשל הקושי לממן את הטיפול, טוען כהן, עובדים בלתי חוקיים רבים מפסיקים את הטיפול במחלות קשות, כמו סרטן. "אנחנו פוגשים הרבה עובדים זרים שמוציאים את כל כספם על טיפולים בבתי חולים על הקרנות, טיפולים כימותרפיים וכדומה, סכומים שכל ישראלי ממוצע היה מתקשה לעמוד בהם. לפעמים קורה שבאמצע הטיפול הם נמצאים במצב שהם לא יכולים לשלם. חלקם בוחרים להפסיק את הטיפול או שהם מגיעים אליו לעיתים יותר רחוקות, כדי לחסוך כסף. יש גם מקרים של אנשים שלוקחים תרופה אחת כל כמה ימים, למרות שהם צריכים לקחת אותה פעם ביום". רק כדי להמחיש את גודל הבעיה בשמונה השנים האחרונות טיפלו "רופאים לזכויות אדם" ב-16 אלף פניות.

ניסים פז, המכונה במבילי, שעומד בראש ארגון העוסק בזכויות עובדים זרים, סיפר שחלק מהעובדים הזרים לא יודע לאן לפנות. "יש להם בעיית שפה ובעיית מידע, אין מי שיכוון אותם בכלל. אני לא מכיר פרסום בשום מקום לעזרה רפואית לעובדים זרים. בשום מקום בארץ אין מקום שאפשר לגשת אליו ולומר 'אני זקוק לעזרה', זה נשמע איום ונורא, אבל זו האמת. אנחנו מקבלים לפעמים קריאות בלילה של אנשים עם כאבים נוראיים, שלא יודעים למי לפנות, אנחנו תמיד מפנים אותם לחדר מיון כי שם חייבים להעניק להם טיפול רפואי ראשוני".

לדברי פז, חלק מהעובדים הזרים פונים לרופאים פרטיים הלוקחים מהם כסף רב. חלקם פונים לטיפול פרטי במזרח ירושלים, שם העלות נמוכה בצורה משמעותית.