שתף קטע נבחר

9 מתוך 10 מעסיקים מפירים את זכויות העובדים

מבצע שיזם שר התמ"ת, אלי ישי, ואשר במסגרתו בדקו פקחי המשרד את תנאי עבודתם של 30 אלף עובדים במקומות עבודה שונים, מצא כי 92% מהמעסיקים שנבדקו הפרו את חוקי העבודה ופוגעים בזכויות העובדים. יש לברך את השר ישי על יוזמתו אך כדי שההתרעה תהיה אפקטיבית צריך להחמיר את הענישה על מפירי החוק ולא פחות מזה - לפרסם ברבים את שמם, כדי שנדע מי הם נוגשי העבדים בישראל של 2006

למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - כמו לגורמי אכיפה אחרים - אין מספיק פקחים, ולכן החברה הישראלית חשופה להתעלמות שיטתית מהנורמות המתקדמות והראויות, שמעטרות את ספרי החוקים שלנו. למרות זאת, יזם אלי ישי, סגן רה"מ ושר התמ"ת, מבצע אינטנסיבי, שבמסגרתו ירדו באחרונה לשטח 300 עובדי המשרד במסגרת 126 צוותים, שבדקו מה קורה במבצע שכותרתו "חיים בכבוד".

 

הפקחים בדקו נושאי צרכנות (סימון מוצרים, אימות משקלות וכו'), אך בעיקר את נושאי התעסוקה. אותם נושאים, שבשנים האחרונות מושלכים כתפוח אדמה לוהט ממשרד למשרד, ונדמה שאין שום גורם ממשלתי, המעוניין לטפל בהם ברצינות.

 

התוצאות מאשרות את טענותיהם החוזרות ונשנות של הארגונים החברתיים ושל כל מי שחשופים למתרחש בשוק העבודה הישראלי: זלזול כללי ושיטתי בחוקי העבודה ובזכויות אדם.

 

במשך שלושה ימים בדקו הפקחים את תנאי העבודה של 30,326 עובדים במאות אתרי בניין, מפעלי תעשייה וחקלאות ברחבי המדינה. נציגי התמ"ת אף הדריכו את העובדים בדבר הזכויות הסוציאליות, המגיעות להם כחוק. הדרכה זו חשובה ועקרונית נוכח העובדה ש-92% מהמעסיקים נמצאו מפרים את חוקי העבודה.

 

מדינת העובדים העניים

ישראל הפכה בשנים האחרונות לגן עדן של מפירי חוקי עבודה. מבין המדינות המפותחות, שישראל משתייכת אליהן, כאן נרשם השיעור הגבוה ביותר של עבדי קבלן שזכויותיהם נרמסות באופן שיטתי. במקום להוות שסתום ביטחון, המאפשר העסקה זמנית על פי צרכים משתנים באמת, הפכה גישה זו לשיטה החוקית של זילות האדם והעובד, גם (ובעיקר) בקרב משרדי הממשלה.

 

מבין המדינות המפותחות, אנו מככבים בפערי שכר ובהמצאה כחול-לבן - עובדים עניים. אלו הם אותם עובדים, שבניגוד לדעת הדמגוגים מהממשלה, כן הולכים לעבודה, כן יודעים לקחת אחריות, כן חושבים שקצבאות סעד זה משהו נלוז, אבל אינם זוכים להגנת החוק כאשר מעסיקיהם פוגעים בהם, מתוך ידיעה שלא יאונה להם כל רע, ואינם טורחים לשלם שכר מינימום, לכבד את חוק שעות העבודה והמנוחה או לדאוג לביטחון הסוציאלי הבסיסי ביותר, הנדרש על פי חוק.

 

וזה רק באשר לחוקים שכבר קיימים. כי חוק פנסיה ממלכתית עוד לא הצלחנו להעביר, כך שאפשר רק לחרוק שיניים בייאוש נוכח עתידם של צעירי החברה הישראלית, שיגיעו לגיל הפנסיה ויוכלו לצפות רק לקצבה עלובה ומבישה של הביטוח הלאומי, למרות עבודה של עשרות שנים.

 

פקחי התמ"ת גם לא בדקו מה קורה בנושא זכות העובדים להתאגד ולקיים מו"מ קיבוצי - נושא שמעורר צחוק מר בקרב העוסקים בתחום. שמענו כבר לא מעט עדויות על רדיפת פועלי ניקיון או מאבטחים, שניסו להתארגן למו"מ מסודר עם נוגשיהם, למרות שזכות זו מעוגנת בחוק.

 

עקרונות האחריות החברתית ותקנים המתגבשים במסגרות לאומיות ובינלאומיות מציבים במרכז תשומת הלב את הסוגיות הקשורות לזכויות העובדים וסביבת העבודה. כמו כל עקרונות האחריות החברתית, גם בנושא זה נקודת המוצא היא עמידה בחוקים. מי שאינו עומד בחוקי העבודה, לא ניתן לצפות ממנו שיפעל באופן וולונטרי לטיפוחה של חברה טובה יותר. גם אם כיסו פתוח לצדקה מתוקשרת היטב.

 

מעבר לסף העמידה בחוקים נמצא התחום הרחב שמכונה בעגת האחריות החברתית "מעבר לציות". כאן מדברים לא רק על שכר מינימום, אלא על תשלום שכר הוגן; על גישה נאורה התומכת במשפחה, הטורחת לאזן באופן נאות בין שעות עבודה לבין שעות הפנאי; על שוויון זכויות וניפוץ תקרת הזכוכית בכל הקשור לסוגיות מגדר; על כיבוד זכות העובד להגדיר את משפחתו ומתן זכויות שוות לבני זוג מאותו מין; על גיוון תעסוקתי, שמעודד העסקת עובדים מכל מגזרי האוכלוסייה, כולל בני מיעוטים ואנשים עם מוגבלות ועוד.

 

כאשר 92% מהמעסיקים, שנבדקים באופן מקרי במבצע חד-פעמי, מתגלים כמפרי חוק, ברור שאין שום צורך לחפש אצלם את המרכיבים המתקדמים ש"מעבר לציות".

 

להבא - גם שמות

יש לברך על היוזמה של השר אלי ישי לקיים את מבצע "חיים בכבוד" ועל החלטתו לחזור על מבצע זה מדי שלושה חודשים. כפי שמציינת ההודעה שפרסם המשרד, מבצעים כאלו לא רק יחשפו את מפרי החוק, אלא גם יאפשרו ליידע את העובדים מהן זכויותיהם החוקיות - מידע, שאינו נגיש לכל אחד ואחת.

 

נכון, שאתרי האינטרנט מלאים במידע ולא מעט גופים חברתיים משקיעים מאמצים רבים כדי לעדכן את המידע המקוון, אבל לא כל העובדים במדינת ישראל נעזרים באינטרנט, כדי ללמוד על זכויותיהם. עובדים אלו גם אינם נהנים מהגנה של ועדים, ולכן יש חשיבות עליונה ליוזמת התמ"ת להגיע אליהם באופן פיזי, וליידע אותם בדבר זכויותיהם. את השיחה בין פקחי התמ"ת לבין העובדים אפילו המעסיק הקשוח ביותר לא יוכל למנוע.

 

עם זאת, יש מקום לדרוש מהתמ"ת לעשות צעד נוסף קדימה ולאמץ עקרונות של שקיפות ודיווח מלא. הודעת התמ"ת בדבר המבצע אינה כוללת את הפירוט המתבקש של שמות הגופים העבריינים ושל הפרות החוק שנמצאו אצלם, תוך שיוכן לסעיפי החוק השונים.

 

כפי שנאמר במדור זה לא פעם, אור השמש מטהר. כשהמעסיקים יבינו, שהם צפויים לא רק לקנסות (לא מספיק גדולים) על עבירות חוקי העבודה שהם מקיימים, אלא גם לביזוי ציבורי ואולי אפילו למסקנות צרכניות אופרטיביות, הם יחשבו פעמיים, עד כמה משתלם להם להחליש עוד יותר את העובדים החלשים.

 

תמי זילברג היא חברה בצוות ISO לגיבוש התקן הבינ"ל לאחריות חברתית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים