לעזאזל הסקס, העיקר להרוויח כמה שנים?

עד כמה אכן יש קשר בין מוות, אהבה וסקס. סוכנות רויטרס פרסמה לפני שבוע ידיעה על תוצאות סקר, ששאל את הבריטים אם הם היו מוכנים לוותר על סקס כדי לחיות עד גיל 100. על פי הסקר, 48 אחוז מהנשים ו-31 אחוז מהגברים בחרו בחיים ארוכים יותר. ומה לגבי הקשר בין חיים ארוכים וחברים ומשפחה? 94 אחוז לא מסכימים לוותר על חברים ומשפחה למען חיים ארוכים יותר. אולי מוכנים לוותר על תענוגות החיים, אבל לא על אהבה וסביבה תומכת.

אבל למה בכלל לשאול שאלות כאלו? הסקר נערך מטעם חברת ביטוח בריאות פרטית, BUPA, במסגרת דיון ציבורי המתנהל בבריטניה לגבי המשמעויות של אוכלוסיה מזדקנת. לא כל כך ברור מה זה שייך, אבל אין ספק שעם ממצאים כאלה, אפשר לזכות בכותרות.

אנחנו והתולעים?

יש בסיס מדעי לקשר בין סקס לחיים ארוכים. כך, למשל, במחקר מלפני כשבע שנים נמצא שעל ידי אידוי של תאים מסוימים בגוף של הנמטודה, תולעת עגולה, ניתן להאריך את חייה ב-60 אחוז, אלא שאותם תאים הם גם המקור של ביצים ותאי זרע. במילים פשוטות - מערכת בריאה של רבייה מקצרת את החיים. המחקר נערך אמנם על תולעת, אבל החוקרים דיברו על יישומים אפשריים בקרב בני המין האנושי.

בינתיים, המחקרים על בני אדם מצביעים דווקא על יחס הפוך. כך, למשל, אנשים שמקיימים יחסי מין (עם בני או בנות זוג קבועים) לפחות שלוש פעמים בשבוע, נראים צעירים יותר בצורה משמעותית. ההנאה והשמחה מהסקס, אומר אחד המומחים, יוצרות בגוף כימיקלים בריאים. בהתאם לכך, נוכל להסתכל לאנשים בפנים ולנסות לשער מהם יחסי המין שלהם. מחקר אחר מצא שגברים בני 20 עד 50 שאוננו מידי יום, הפחיתו את רמת הסיכון שלהם לחלות בסרטן הערמונית.

זה גם הכיוון הלוגי המתבקש מתורת האבולוציה. אם תאי ההפריה חשובים לאבולוציה, יש להניח שהאבולוציה דואגת לחבר בין סקס ואהבה לבין חיים ארוכים.

והנה, איוון קריפ מספר לנו סיפור שדווקא אהבה בדרגה הגבוהה ביותר וסקס שלא היה ולא יהיה כמוהו הם מתכון בדוק לקיצור החיים. קריפ הוא לא היחיד. אהבה בוערת היא נושא טראגי של יוצרים רבים וטובים. "חיים באושר עד יום מותם" נדחק אצלנו בדרך כלל אל הקיטש, הבנאליות והנאיביות. זה החלק בחיים של הוליווד הטובה והישנה. גם קאסטיליונה, עליו כתבתי בשבוע שעבר, מזהיר אותנו מפני אהבה שכוללת אהבה גופנית. מבחינתו של קאסטיליונה, כל אהבה שמגיעה לסקס נדונה מראש לאותן צרות שמפרט קריפ בסיפורו. אבל למה? מה קורה פה? למה רגש כל כך טוב ומיטיב משנה פתאום את עורו?

יש לנו, לבני האדם, בעיה של טיימינג עם הטבע. הטבע בנוי על שינויים תכופים, בדיוק מה שלא דרוש לנו לאהבה בדרגת עוצמה של 99 מתוך 100. בכל יום אנחנו אחרים על פי הטבע, בעוד שהשאיפה של זוג אוהבים היא לא להשתנות בכלל. כמו שהתודעה שלנו יכולה להישאר צעירה גם כשאנחנו מזדקנים, כך האהבה יוצרת לנו תודעה שמתעלמת מהשינויים הטבעיים שלנו.

אהבה בוערת שואפת לא לשנות אותנו

יש לנו עם הטבע הרבה בעיות של עיתוי, ואהבה היא אולי בעיית העיתוי הגדולה ביותר. יש כאן לוח זמנים קישח ועיקש של השתנות, לעומת לוח זמנים חסר פשרות של שאיפה להקפאת הרגע. יותר מדי תכונות עקשניות ובלתי מתפשרות יש לנו בסיפור הזה. טבע הוא תמיד טבע. הוא משנה אותנו על אפנו וחמתנו. ואהבה בוערת היא תמיד אהבה בוערת. היא שואפת לא לשנות אותנו, על אפו וחמתו של הטבע. אנחנו מרגישים נצח, בעוד שהטבע עושה לנו רגעים קצרים, והסתירה הזו יכולה לקצר לנו את החיים.

אפשר לסכם. רוצים להאריך חיים? בלי אהבות בוערות, בלי סקס שלא מהעולם הזה. הרבה אהבה, הרבה סקס, אבל עם בת או בן זוג קבועים (מחקרים מלמדים שריבוי פרטנרים מקצר חיים), בלי הסתערות בלתי נתפסת זה על זו, בלי יותר מדי שאיפות שעושות עיתוי גרוע עם הטבע.

על מה אתם הייתם מוכנים לוותר? הצביעו בשאלון המצורף.

• אבינועם בן זאב הוא פילוסוף וסופר. בין השאר, מתמחה בנושא דילמות, רגשות ודעות קדומות. ניתן לשלוח אימייל עבור אבינועם, אך לצערנו אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.