שרידי בית כנסת עתיק, מן המאות 6-4 לספירה, נתגלו לגמרי במקרה ובאיחור של מאות שנים, סמוך לקיבוץ מעוז חיים.
בשנת 1974, המהלך עבודות להקמת מוצב צבאי ממערב לקיבוץ, זיהה אבשלום יעקבי - ממייסדי הקיבוץ וחובב ידיעת הארץ - קטעי פסיפס שביצבצו מהשטח והזכירו לו חנוכיה.
המנורה בעלת שבעת הקנים, היתה רק קטע מרצפת פסיפס נאה במיוחד, שהתגלתה תוך כדי חפירה ידנית זהירה שביצע אבשלום בשטח. עבודות בניית המוצב הופסקו, רשות העתיקות הגיעה לקיבוץ וכעבור מספר מחזורי חפירה נחשף בית הכנסת העתיק.
מחקר העלה שבמקום, מתחת לשרידי בית קברות בדואי שהוקמו על חורבותיו של כפר ערבי קדום, שוכן יישוב יהודי מהמאה השלישית לספירה. בית הכנסת, שהוקם בשלהי מאה זו, שימש את הקהילה היהודית במקום יותר מ-300 שנה וחרב, יחד עם שאר מבני היישוב, בשריפה גדולה שפרצה בעת הכיבוש הערבי. בתמונה: האפסיס של ביה"כ, בו היה ארון קודש, וסמוך לו נמצאה הגניזה.
על פי הכתובים שכן במקום היישוב היהודי "באלה", גם הבדואים שמרו על שם זה.
בית הכנסת נבנה במשך שלוש תקופות. בתחילה נבנה בסגנון פשוט, וכשמצבה של הקהילה היהודית במקום "השתדרג", חודש בית הכנסת - בסגנון הבזיליקה - עם אפסיס הפונה לכיוון ירושלים, רצפת פסיפס נפלאה שכללה מוטיבים כמו ציפור, ענבים ופרי צהוב (ככל הנראה אתרוג), אשר אחדים מהם מוצגים לפניכם.
הקרדיט על החשיפה הראשונה של הפסיפס מגיע למשפך מים מהמאה ה-19, תוצרת חברת "אפולו" ניו-יורק. המשפך ניתן לאבשלום כמתנה, מאחד מעובדי מפעל "שטיין" ביפו שפעל בארץ עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, ושימש אותו לעבודות החפירה. בתצלום למעלה: הסמל שעל המשפך.
- בתיאום מראש ניתן לבקר במקום ולהתרשם מקרוב מהממצאים: אבשלום, 04-6064642.
- תודה לרחל גל שצילמה את התמונות המופיעות בכתבה.
