"שחיטת תרנגולות - בניגוד לרגש היהודי"

ביום ראשון בבוקר, כמה שעות לפני שיחל צום יום הכיפורים, יקיימו יהודים רבים בארץ ובעולם את מנהג הכפרות וינופפו מעל ראשיהם תרנגולות, רגע לפני שאלו יחזירו את נשמתן לבורא. המנהג היהודי העתיק, שנועד להמיר את העונש מבורא עולם בנשמתו של העוף המת, נשמר לאורך דורות רבים אולם בשנים האחרונות קמים לו יותר ויותר מתנגדים, בהם ארגוני זכויות בעלי חיים ואף רבנים.

ראשית, כמה מלים על המנהג ומטרתו. לפי המסורת, נוטל אב המשפחה בידו תרנגול והאישה - תרנגולת. כל אחד מהם מחזיק את העוף בידו הימנית ואומר מספר פסוקים, לאחר מכן מעבירים ליד השמאלית ומסובבים את התרנגול מעל הראש שלוש פעמים ואומרים: "זו חליפתי, זו תמורתי, זו כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים וארוכים ולשלום". התרנגול שנשחט מיד אחר כך, מסמל כפרה על העוונות והחטאים שעשה האדם והולך למיתה במקומו.

עם השנים אימצו יהודים רבים "תחליף" לתרנגולות - כלי חרס אותו היו מנפצים או שטרות כסף לצדקה - אולם יש עדיין מי שאינו מרחם על העופות. הרב גלעד קריב, מהתנועה הרפורמית, טוען כי מדובר בחוסר רגישות וחמלה, תכונות האופייניות בדרך כלל לעם היהודי. "שחיטת התרנגולות זה מנהג פסול שעומד בניגוד לרגישות שהיהדות מגלה כלפי בעלי חיים", הוא מסביר. "היהדות הדגישה במרוצת הדורות שמושג התשובה, חשבון הנפש והכפרה, תלויים בראש ובראשונה במאמץ הרוחני-פנימי של האדם לתקן את דרכו. מנהג הכפרות הוא מסוג המנהגים שמעביר את משקל הכובד אל ביטויים פולחניים חיצוניים".

קריב מסביר כי שחיטת העופות לצורך קיום מצווה, כמו גם התלאות שהן עוברות בדרך, גורמים להם סבל ועינוי ללא הצדקה: "כל מי שמסתובב בשווקים רואה עד כמה אופן החזקת העופות לפני ביצוע הכפרות מסב להם סבל. זה נעשה ללא פיקוח וטרינרי וללא התחשבות בבעלי החיים האומללים".

"ילדים שנחשפים למנהג הופכים אכזריים בבגרותם"

התנגדות נוספת וחריפה להריגת התרנגולות לצורך מצווה, מגיעה מארגונים לזכויות בעלי חיים. עשרות פעילי "אנונימוס" הפגינו בצהריים בשוק הכרמל בתל אביב נגד ההתעללות האכזרית, לדבריהם, בעופות. "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש" ו"אל תוסיפו חטא על פשע" הן רק חלק מהכתובות על השלטים שהניפו. המפגינים זכו לקבלת פנים צוננת מהרוכלים, שהשליכו עליהם מים וביקשו לפזרם. מחר מתוכננת הפגנה נוספת של העמותה בירושלים.

גם ארגון "תנו לחיות לחיות" לוקח חלק במאבק, ויצא בקריאה לרב אלישיב, לרב עובדיה יוסף ולרבנים הראשיים, בבקשה "למנוע צער בעלי חיים בעת מצוות פדיון הכפרות".

"לא ייתכן שאנחנו מבקשים לנקות את עצמנו ביום כיפור באמצעות טבח בחסרי ישע", אומרת חדווה ונדרברוק, חברת ועד האגודה לצער בעלי חיים בירושלים. "הנפנוף בתרנגולות שחוטות מעל הראש הוא מנהג פגאני שצריך להיעלם מהעולם. השחיטה מרעילה והופכת את לב האדם לקשה יותר. זה אבסורד שאנשים מבקשים חיים תוך שהם לוקחים חיים של יצור חי אחר, כשאפשר לבצע פדיון כפרות באמצעות כסף".

ונדרברוק, עובדת סוציאלית במקצועה, טוענת כי לאור מצוקת הרווחה במדינה ניתן לחשוב על דרכים יעילות יותר לשימוש בכפרות: "נזקקים, שהיו מקבלים פעם את התרנגולות לאחר שחיטתן, אינם מעוניינים בעופות שחוטים אלא בעוף מוכן ומבושל, ובכל מקרה תמיד יעדיפו לקבל כסף במקום. במרבית המקרים התרנגולות השחוטות לא מועברות לתרומה אלא מושלכות לצד הדרך באכזריות".

בילדותה חוותה ונדרברוק מקרוב את מנהג הכפרות ועד היום, לדבריה, אינה מצליחה להשתחרר מהמראות והקולות. "היינו רוכשים תרנגולות עבור טקס הכפרות ימים ספורים לפני יום כיפור והן היו מטיילות בחצר הבית", היא משחזרת. "בערב יום כיפור היה מגיע שוחט ואני הייתי נכנסת לחדרי ומכסה את ראשי בשמיכה כדי לא לשמוע את הצרחות. זו חוויה קשה ואכזרית. ילדים שנחשפים למנהג הופכים אכזריים בבגרותם או נכנסים לטראומה".

כמו הרב קריב, גם ונדרברוק סבורה כי לא רק השחיטה עצמה אינה ראויה, אלא גם התנאים בהם מוחזקות התרנגולות לפני כן. "ליד ביתי בירושלים זרוקים בצידי הדרך כלובי תרנגולות, ללא מים", היא מספרת. "התרנגולות שמובלות לשחיטה מגיעות בכלובים צפופים במשאית, ללא מים, בשמש הקופחת. מחצית מהן מתות בדרך. אף אחד לא חושב על כך שהיצור המסכן הזה שמובל אל מותו צריך לחיות עד שהוא מת".

"לצערי אני מניחה שיהיה קשה מאד לבטל את המנהג הזה בקרב האוכלוסייה החרדית שגדלה והתחנכה עליו", מסכמת ונדרבוק בפסימיות, "אבל אני פונה לאנשים המסורתיים שנוהגים לערוך כפרות ביום כיפור ומבקשת מהם לחדול מכך. פוסקים גדולים ממני קבעו שיש לבטל את המנהג הזה. הרב יוסף קארו, למשל, כתב שזה אמור לחלוף מן העולם, הרמב"ן אמר דברים זהים ואפילו הרב כדורי - שהיה צמחוני - טען שאפשר לוותר על כך. הרב אבינר אמר שעדיף לעבור לפידיון כפרות של כסף וכי השחיטה לא כשרה בגלל האופן שבו נוהגים בתרנגולות".

אפשר להניח כי יש רבים שיחליטו למרות הדברים, להמשיך ולשחוט תרנגולות לשם קיום מצוות כפרות, אבל מותר לקוות כי במקרים אלו תימנע לפחות ההתעללות בהן בדרך אל הסכין. רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, מסביר כי השחיטה במתכונת היהודית היא הדרך הכי פחות מכאיבה לשחוט עוף ובקר. לדבריו" השחיטה היהודית הכשרה "חלקה לחלוטין כך שהעוף לא מרגיש כלל את הכאב". על מנהג הכפרות אומר הרב אליהו כי יש להקפיד על התנאים בהם מחזיקים את התרנגולות, "וצריך להיזהר שזה לא יהיה בצורה שמתעללת בהם".

"התורה אינה אוסרת את השימוש בבעלי חיים - אם לעבודה או למזון - אבל היא כן מורה להתחשב בהם ואוסרת את ההתעללות או ההתאכזרות אליהם", הוא מדגיש. "זו מצווה מאוד חשובה והיהדות הקדימה את העולם ב-3000 שנה ביחס שלה לבעלי חיים".