אנרגיה סולרית מהגג

הפקת אנרגיית חום מהשמש לתצרוכת ביתית מוכרת לנו בעיקר מדודי השמש המותקנים על גגות הבתים. כמו כן נעשו כבר ניסיונות להפיק אנרגיה חשמלית לתצרוכת ביתית באמצעות התקנת תאי שמש על הגג, לשם גלגול ישיר של אנרגיית קרינה של השמש לאנרגיה חשמלית. עתה אנו מתבשרים על רעפים שיפיקו גם אנרגיית חום וגם אנרגיה חשמלית לתצרוכת ביתית. רעפים אלו הם המצאתו של מעצב תעשייתי אוסטרלי בשם סבסטיאן בראט (Braat).

ברעפי הפלסטיק של בראט משולבים תאי שמש וכלי מים. בין 12% ל-18% מאנרגיית הקרינה הפוגעת ברעפים מתגלגלת לאנרגיה חשמלית באמצעות תאי השמש המותקנים בהם. שאר האנרגיה מתגלגלת לאנרגיית חום, העוברת אל המים ומחממת אותם. המים המתחממים מעבירים את אנרגיית החום שלהם, באמצעות מתקן מעביר חום, לדוד המים החמים שבשימוש הבית.

האנרגיה החשמלית המתקבלת מתאי השמש כזרם ישר מועברת אל ממיר, ההופך אותה לזרם חילופין המתאים לשימוש הבית. במהלך שעות היום מופקת אנרגיה חשמלית עודפת על זו שהבית זקוק לה. היתרה מועברת לרשת החשמל. בחישוב כללי, כאשר המשתמש בחשמל בבית צורך אנרגיה חשמלית בכמות גדולה מזו שמפיקים רעפי החשמל שלו, הוא מחויב בתשלום לחברת החשמל. כאשר מתרחש ההפך, כלומר כאשר כמות האנרגיה החשמלית שמפיקים הרעפים גדולה יותר מזו שצורך המשתמש, אזי המשתמש מקבל זיכוי מחברת החשמל.

בראט טוען שיש צורך במאתיים רעפים לערך כדי לקבל הספק מקסימלי של 1.5 קילוואט חשמל במהלך היום (ההספק משתנה במהלך היום, עקב שינוי מיקומה של השמש בשמיים). אספקת האנרגיה הכללית שמספק מתקן זה עולה על דרישות צריכת האנרגיה של בית ממוצע בן שלושה חדרי שינה באזור הפרברים (באוסטרליה כמובן).

יש להדגיש שהחישובים הנזכרים כאן מתייחסים לבית בעל גג משל עצמו, ולא לבניין מגורים משותף. יחד עם זאת, גם בנייני מגורים משותפים יוכלו לחסוך אנרגיה באמצעות רעפים כאלה. שימוש נרחב בטכנולוגיה לא-מזהמת זו יתרום להפיכת העולם שלנו ל"ירוק" יותר.