השבוע פורסם
דו"ח מבקר המדינה אודות המועצה לביטחון לאומי. בדו"ח נמתחת ביקורת קשה על ראשי הממשלה מאז 1999 - ברק, שרון ואולמרט - על כי לא הסתייעו במל"ל בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לביטחון הלאומי. זאת בעוד שהאתגרים הניצבים לפתחה של ישראל מחייבים התנהלות ממלכתית, המבוססת על שיתוף פעולה בין-זרועי מתמשך בתכנון, בקבלת החלטות ובביצוע.
המלצות המבקר מתחלקות לשני תחומים. התחום האחד כולל סוגיות שאינן מושא למחלוקת פוליטית. בין השאר ניתן למנות בתחום זה את פעילות השירותים החשאיים, הייצוא הביטחוני, בניין הכוח הצבאי או מחקר ופיתוח. בתחום זה מצביע המבקר על התנהלות לקויה. אין ספק כי היועץ לביטחון לאומי צריך להשתתף בישיבות ועדת ראשי השירותים החשאיים על מנת לבצע את תפקידו נאמנה, כפי שאין ספק שהמל"ל אמורה להיות זו שמכינה את דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, מסכמת אותם ועוקבת אחר ביצועם. המלצות המבקר בתחום זה שקולות להמלצות של יועץ ארגוני חיצוני, הבא לשפר את תהליכי הניהול והביצוע של חברה. הן הגיוניות על פניהן ויש ליישמן.
התחום השני נוגע לסוגיות השנויות במחלוקת פוליטית ומפלגתית חריפה, כמו סוגיית היחסים עם הפלסטינים. בסוגיות אלו לא נראה שהמבקר מבין עד כמה לשכת ראש הממשלה היא סביבה פוליטית. מדוע שראש הממשלה ישתף ראש מל"ל, שאינו איש או אשת אמונו וסודו, בהחלטות שיקבעו את עתידו הפוליטי? חוסר היציבות הכרוני מחריף עוד יותר את "נכותה" של המל"ל, משום שהיא מנועה מעיסוק בהיבטים פוליטיים, ולאור העובדה שאין מקובל לדון בהיבטים אלה בנוכחות פקידי ציבור. אין זה מקרה שאף ראש ממשלה לא שיתף את ראש המל"ל בהחלטותיו הגורליות.
ללא שינוי במתכונת מינוי ראשי המל"ל, גם בעתיד אין לצפות לשינוי. המבקר יכול לכתוב תילי תילים של דו"חות והנחיות. האתוס המקצועי של המל"ל אינו עולה בקנה אחד עם ההוויה הפוליטית בלשכת ראש הממשלה. כל עוד ראש המל"ל אינו איש אמונו של ראש הממשלה, הדיונים האמיתיים, שבהם נצרפים השיקולים הלאומיים והמפלגתיים למקשה אחת, יתקיימו בהיעדרו.
לכן, קיימות שתי דרכים לשדרג את מערכת קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי בסוגיות פוליטיות רגישות. האפשרות האחת
היא שראש המל"ל יהיה אכן איש אמונו של ראש הממשלה. משמעות חלופה זו היא מידה של פוליטיזציה בגוף זה. האפשרות השנייה היא לעבות את לשכת ראש הממשלה באנשים מקצועיים, שמהותם היא נאמנותם הפוליטית. בגישה זו, המל"ל ימשיך לשמש גוף מקצועי נטול פניות, הכפוף לראש הממשלה ומודע לכך שתתקבלנה החלטות בהיעדרו.
כאמור, המלצות המבקר ביחס לתפקיד המל"ל בתחומים שאינם מושא לוויכוח פוליטי חשובות ביותר, ויש ליישמן. לעומת זאת, ניסיונו לרבע את המעגל ולכפות על ראש הממשלה יועץ מקצועי, שיעצב סוגיות פוליטיות רגישות, לא יצלח. בשל כך, עדיף לישראל לשמור על מקצועיות המל"ל ולעבות את לשכת ראש הממשלה במומחים הנאמנים לראש הממשלה ויכולים לשמש כיועציו, מאשר להפוך את המל"ל ללשכת ראש ממשלה מורחבת על-ידי פוליטיזציה של הרכבה.
גידי גרינשטיין, מייסד ומנכ"ל מכון "ראות", שימש בשנים 2001-1999 כמזכיר צוות המו"מ עם הפלסטינים בלשכת ראש הממשלה
