שופטים ימנו ממשלת מומחים
צריך לתת לבית-המשפט העליון למנות ממשלה זמנית, ולהחזיר לשירות את גבי אשכנזי ושאר הנמרים
גם אם הביקורת התקשורתית והמחאות הציבוריות כשלו עד כה מלהביא לניקוי אורוות, חשוב שלקראת יום הכיפורים יעשה הטריאומווירט המוביל (אולמרט-פרץ-חלוץ) חשבון נפש עמוק ביותר ויציל את יתרת כבודו האבוד, דרך ויתור מרצון על הכיסאות. כן, אנו מצפים שתפתיעו אותנו.
המערכת הפוליטית מקרטעת וזקוקה לשידוד מערכות יסודי. גם אם זה נשמע אוטופי, וכרוכים בכך קשיים תחיקתיים ואחרים, מוצע לכונן בישראל ממשלת מומחים זמנית, באחת משתי האפשרויות: המסובכת פחות - להפקיד בידי ראש הממשלה את הזכות לבחור את שריו, כשהקו המנחה הוא מידת מקצועיותם ורלוונטיות ניסיונם כמומחים לתיקים שעל הפרק (קודם לאישור הכנסת, תיבדק התאמתם על-ידי הוועדה לאישור בכירים בשירות המדינה). החוק כידוע מתיר מינוי שרים שאינם ח"כים, אך המהלך יעורר מן הסתם מהומה-רבתי בקרב בכירי המפלגות. האפשרות השנייה תישמע ודאי נועזת, או אף הזויה, אך ראוי לשקול גם אותה: לקחת פסק זמן, להוציא את המערכת הפוליטית הממשלתית לחופשה ולהפקיד את מלאכת הרכבת הממשלה - ראשה ושריה - בידי בית-המשפט העליון. ממשלת המומחים תפוקח על-ידי הרשות המחוקקת והשופטת, שבסיוע מבקר המדינה והתקשורת, יוודאו שהשינוי הדרמטי לא יפגע בדמוקרטיה או יביא להשחתת מידות.
ילעיזו המקטרגים, אולי בצדק, כי הרעיון (המחייב כמובן שינוי זמני בחוק יסוד: הממשלה) מהווה במהותו פגיעה בדמוקרטיה - הוא סותר את רצון הבוחר ואף עלול להוביל לדיקטטורה של בית-המשפט העליון. משום מה, אינני מודאג מכך, וכן רואה את היתרונות הגלומים בו: יש במדינה אנשים בעלי איכויות פנטסטיות, הנרתעים מכניסה למערכת הפוליטית. הנה להם הזדמנות מצוינת לעשות זאת ולתרום לעם מכישוריהם. בעלי המקצוע שיעמדו בראש משרדי הממשלה ייהנו מאמון ציבורי ויוכלו לעסוק בבעיות האקוטיות של המדינה, משוחררים מלחצים פוליטיים. הממסד הפוליטי כולו יוכל לנצל את הזמן להתארגנות מחדש, אולי אפילו בדפוס משטר פוליטי שונה, שיהיה זה זמן אידיאלי לבוחנו. גם אם לא יחולו באופי המשטר שינויים מרחיקי לכת, תהיה זו הזדמנות לשקול את ריכוז המפלגות למספר מצומצם של מחנות פוליטיים, או לשקמן כך שתוכלנה לחזור לקמפיין הפוליטי הבא נקיות יותר ובמשנה מרץ.
רב-אלוף אשכנזי
אכן, הנהגת המדינה זקוקה ל"פילינג עמוק", מלמטה למעלה. אך כדי שהצבא יוכל להשתקם, פיזית ומנטלית, כדי שניתן יהיה להחזיר את מלוא אמון העם בו ולהשיב מידה ראויה של הרתעה ביטחונית פגועה - גם צמרת הפיקוד, זו הנגועה במישרין בכישלון תכנון הלחימה וניהולה, חייבת ללכת הביתה. אך זהירות רבה נדרשת, ואין להשליך את התינוק עם המים: את עומק, היקף ורכיבי הקליפה אותה יש להסיר, צריך להותיר בידי הרמטכ"ל (כמעשה מסכם של תפקידו), על בסיס שיפוטו את שהתרחש ערב ובמהלך המלחמה ועל בסיס מסקנות ועדות הבדיקה הפועלות בתוך צה"ל וכן ועדת וינוגרד, אם תתייחס לכך.
יתרונה של שכבת הפיקוד הבאה - ואפילו לא תהנה מכישרון יתר לעומת זו הנוכחית ותחסר גם את ניסיונה - יהיה בהיותה נקיית כפיים ומשוחררת ממועקות עבר. חשוב מאוד לחזק את צמרת הצבא ב"נמרים" - אלופים לצד וטראנים בכירים אחרים, שפרשו זה מכבר ויהיו נכונים לחזור ולהתנדב לעבודה בצה"ל ולו גם לתקופה קצרה, כבעלי התפקידים בפועל או כמסייעים להם. כך, מקומו של האלוף אשכנזי כמנכ"ל משרד הביטחון חשוב, אך חיוני יותר להחזירו למדים ולהעמידו בראש הצבא בשנים הקרובות (בדומה להצבתו מחדש של יוסף הרמלין כראש השב"כ לאחר פרשת קו 300, וזאת תריסר שנים לאחר פרישתו).
ועוד הערה לסיום. מאחר וממילא קטן בעת הנוכחית הסיכוי להגיע להסדר פורץ דרך עם הערבים בכלל והפלסטינים בפרט, תהיה זו תקופה נאותה להתכנסות אחרת - פנימה; לעסוק בעיקר בעצמנו, אלא אם ממש נאותגר מבחוץ. תליית שלט "חופשה לרגל שיפוצים" תהיה גם הזדמנות מצוינת לפלסטינים לקחת את עצמם בידיים, ובסיוע זר - להתייצב ביטחונית ולבנות מחדש את מוסדות השלטון, לקראת חזרה אל שולחן הדיונים מול הממשלה (הפוליטית) הבאה של ישראל.
תת-אלוף (בדימוס) ד"ר יוסי בן ארי שימש בתפקידים בכירים בקהילת המודיעין והיה מדריך ראשי במכללה לביטחון לאומי
