להיות בר רפאלי

זמזום אלקטרוני ושער החומה בצבע פיץ' שמקיפה את הבית של ברבי נפתח. אני חוצה את המדשאה המטופחת ודופקת בדלת. בר רפאלי ואימא שלה פותחות, מכניסות אותי לבית המרווח, מצביעות עליי ומתחילות לצחקק. גאד, פדיחה. ידעתי שזה ייראה חנפני אם אלבש מכנסיים של "אירית" לפגישה, אבל לא היה לי זמן להתלבט ולא האמנתי שהן יעלו עליי. אבל מתברר שהשתיים יזהו כל בגד של המעצבת רק על סמך מישוש, כי בכל עונה בר מקבלת את כל הקולקציה, ויש לה מכנסיים כמו שאני לובשת בשלושה גוונים לפחות.

הטופ-מודל הזקופה מכינה לי קפה טעים ואנחנו יוצאות החוצה לדבר. כל משפטי ההדיפה המנומסים שהכנתי לאימא שלה ("אם אתן רוצות שבר תישמע כמו בת 21 עם תובנות של בת 50, אז אין לי בעיה שתצטרפי לריאיון, אבל לדעתי חבל"), נשארים תלויים באוויר, כי ציפי לא מגלה עניין להצטרף אלינו ומשאירה לי בלעדיות על בר.

"עליתי על שיטת שכנוע פנימית" 

שלוש שעות אחר כך, בתום שיחה איתה, נראה שהמזימה מתבהרת. מנהלי האולפנים הגדולים בהוליווד חיפשו את היצור המרהיב, המרגיע, הנעים והזהוב ביותר עלי אדמות, ושלחו אליו את אחד הכוכבים הגדולים שלהם, זה שהפגין בשנים האחרונות נטיות פרועות וחיבה להרס עצמי. "מצאנו משהו", בטח דיווחו עוזרות ההפקה הנמרצות למנהלים של ליאונרדו דיקפריו, "יש בישראל דוגמנית שגדלה בחווה שקטה עם אימא מסורה, אבא חתיך ושלושה אחים אוהבים. כמה שהיא יפה — ככה היא מאוזנת. היא סקסית, אבל לא פרובוקטיבית, ושונאת אירועים מיוחצנים. יש לה נשמה של ילדת טבע, ואחרי מפגש איתה הבנאדם מרגיש קליל, שלם ומאושר ורוצה רק להכין שקשוקה במטבח עץ, לגדל ילדים ואולי לרכוב על סוס. יש לה כל מה שהוא צריך. תשלחו את ליאו לאיזו מסיבה שהיא נמצאת בה. זה כבר יקרה".

"ילדים זה טעם החיים"

עיתונאי נחשב בהוליווד קבע לאחרונה שליאונרדו נמצא עכשיו בשלב רגוע של החיים ובשל להתמסדות. לא מן הנמנע שהוא נכנס לשלב הזה אחרי שהכיר את הג'ון לנון של עולם הדוגמנות. בשבע בערב, על המדשאה החשוכה שמקיפה את אחוזת רפאלי בהוד השרון, כשמבעד לחלון נשקפת אימא ציפי שמכינה ארוחת ערב, מהאורווה של אבא רפי נשמעות צהלות סייחים, ובר מפזמת בלדות של מייקל ג'קסון — מתחזקת התחושה שיושב מולי אחד היצורים הרומנטיים ביותר שאפגוש. ועוד שלא מתבייש בזה. אולי כי כשהחיים שלך נראים ככה, את מעיזה להגיד בקול דברים שהרבה בחורות לא ממהרות להודות בהם. למשל, שהחלום שלך הוא להתחתן צעירה ולהיות אימא.

את חושבת על החתונה שלך? את יודעת איך היא תיראה?

"ברור. הכי פשוטה שיש, בחצר שלנו או על חוף הים. מקסימום 30 אורחים, שמלה פשוטה וזר פרחים על הראש".

אין מצב ל-30 אורחים. רק האנשים שעבדת איתם בתעשייה וכמה דודים, ואת עוברת את ה-200

"חכי ותראי".

את רואה את עצמך מתחתנת בגיל צעיר?

"הלוואי. אני מאוד רוצה להיות אימא בגיל צעיר. זה ממש טעם החיים מבחינתי".

אני מקווה שאת לא אומרת את זה בפגישה הראשונה

"אני אף פעם לא מסתירה שום דבר שקשור בי. זה העניין בלהתחבר למישהו. זה לא שאני נוחתת על ההתחלה עם ההכרזה 'טוב, רק שתדע שאני הולכת להיות אימא צעירה, ושאם זה יהיה רציני בינינו, יהיו לנו ילדים'. מה שחשוב זה האהבה. אם יש אהבה, לא צריך לחשוב יותר מדי, דברים קורים. או שלא. אם לא יצא מזה משהו רציני, לפחות זכית לאהוב".

אז מתי תתחתני? איך זה ישתלב עם קריירת הדוגמנות שלך?

"אני רואה את עצמי ממשיכה לנסוע בעולם ב-4 – 5 השנים הקרובות, אבל כשאני אהיה אימא אין מצב שארצה לנסוע. גדלתי בבית כזה, שההורים שלי שולחים אותנו בבוקר לבצפר ומקבלים אותנו בצהריים. אני לא ארצה ללכת למשרד כל יום, ולא יכולה לחשוב על אומנת שתכין לילדים שלי ארוחת צהריים. אימא שלי חיכתה לנו כל צהריים ולא הייתה רק אימא. היא למדה באוניברסיטה הפתוחה, עשתה בגדים, והיום היא מנהלת אותי. גם אני בטוח אלמד בהמשך. אם יש תקופה שהייתי חוזרת אליה, זו תקופת הלימודים בתיכון".

את רוצה ארבעה ילדים, כמו שיש לאימא שלך?

"לפחות".

את בת 21. לא בא לך לגור קצת לבד בניו יורק, להיות רעה לפעמים?

"לא. גדלתי בבית מלא אהבה. אימא שלי אומרת שכולנו ילדי אהבה, וכל הזמן שמעתי שילדים זה טעם החיים".

והאמנת לזה?

"האמנתי לזה כי אחי הקטן, און, נולד כשאימא שלי הייתה בת 40 ואני הייתי בת 12. חוויתי איתה את האמהות והבנתי שזה מדהים. הייתי גדולה מספיק כדי לטפל בו. כשאני חושבת עליו בתור תינוק ורואה אותו היום, זאת הרגשה מדהימה. אני מרגישה שאני חצי אימא שלו".

ההשקעה הגדולה של אימא שלך בך לא באה על חשבון האחים שלך?

"לא. אימא שלי מספיקה הכול. אנחנו תמיד אומרים שיש לה 36 שעות ביממה. היא גם עושה את הסידורים שלי הכי בכיף, כי אני בקושי כאן, גם קניות, גם הכי זמינה לאחים שלי, גם מנהלת אותי. זה טירוף, מתקשרים מניו יורק או ממקומות אחרים מאוחר בערב, והיא צריכה להיות נחמדה לכולם ולסגור לי טיסות ומלונות, לפעמים שלוש מדינות בשבוע.

"גם אין לנו עוזרת, והבית גדול. פעם, אחרי שאח שלי נולד, ההורים שלי רצו להביא עוזרת, ולא הסכמתי. לא נעים לי לחשוב שמישהו מנקה לי את הבית. בשביל מה? אנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו. אני שוטפת את הרצפה, מנקה את המראה ומנקה אבק בחדר שלי, אח שלי שוטף את החדר שלו, אבא שוטף את הסלון והמטבח, אימא עושה כביסה. זה כל כך פשוט לשטוף כלים ולעשות כביסה, בדיוק עשר דקות".

לפחות אתם עושים משלוחים מהסופר?

"לא".

כלבלב נסיעות בתיק

מערכת היחסים שלך עם ליאונרדו היא השנייה שיש לך עם בחור שלא גדל פה. אפשר להתחבר עד הסוף למישהו שלא גדל על תוכניות הילדות שאת ראית ולא מבין את הסלנג שלך?

"בשנים האחרונות אני הרבה יותר בארצות הברית מאשר פה. אני מבינה את כל הבדיחות הפנימיות שם, מעורה ברכילות, מחוברת ברמה התרבותית. בניו יורק אני הולכת למוזיאונים וכאן לא מספיקה. שמעתי שג'קו זכה ב'כוכב נולד'. אין לי מושג מי זה. אני יושבת בארץ עם אנשים, מרגישה בורה ולא יודעת על מה מדברים. היה לי קשה, למשל, לריב עם החבר הקודם (דיוויד שרבט — ד.ד.ט) ולצעוק. למרות שהייתה לי אנגלית טובה מהטלוויזיה, רציתי להגיד דברים וזה לא יצא. אבל תרגלתי, ותרגול מביא לשלמות.

"אני מאוד רוצה להיות אימא בגיל צעיר. זה ממש טעם החיים מבחינתי"

"הייתי מעדיפה מישהו שיחגוג אותם חגים כמוני, אבל בסופו של דבר אתה חי את היומיום ולא את החגים. אף אחד לא בחר לאיזו דת להיוולד, ומה שבאמת חשוב זה מי אתה ואם באת ממשפחה חמה עם ערכי מוסר טובים, יותר מאשר אם אתה חוגג או לא חוגג כריסמס".

קורה שאת מרגישה שיש בינך לבין ליאונרדו פערים תרבותיים?

"יש אנשים שגדלו בחו"ל ואני לא מבינה את התרבות שלהם, אבל זה קורה לי גם בארץ. הייתי בצילומים של 'המהפך', התיישב לידי מעצב שיער שאני לא מכירה ואמר לי: 'נו, ספרי, אז את יוצאת עם ליאונרדו'. מי אתה בכלל? אנחנו מכירים? אני לא מבינה את התרבות של בנאדם כזה. כל תרבות ה'אח שלו' בעייתית לי.

"אם הייתי מתאהבת במישהו שחי בהוד השרון, זה היה עוד יותר קשה, כי אני כמעט לא פה. בנסיבות שלי כיום יותר קל לי ככה, כי אני במערכת יחסים עם מישהו שגם נוסע בעולם".

יכול להיות שבגלל שאת יוצאת עם אחד השחקנים המוכשרים בעולם זה ישתק אותך ולא תפתחי את כישרון המשחק שלך?

"לא, אין קשר. אם שמים מולי מצלמת וידיאו, אני פורחת. אני ארצה להמשיך לשחק אבל לא היום ולא בארץ. אבל זה לא החלום שלי".

מה החלום שלך?

"משפחה וילדים".

מה עם חלומות בתחום המקצועי?

"אני כבר בתהליכים של הגשמת החלום הראשון שלי בתחום העבודה. אני עובדת היום על להיות כמה שיותר מוצלחת, כדי שלא אצטרך לעבוד יותר מדי פעמים בשנה. זאת המטרה שהצבתי לעצמי מאז שהתחלתי לעבוד כדוגמנית. אם אני לא אהיה בטופ, אני לא מתכוונת לנסוע בעולם. אחרי כמה זמן זה כבר לא שווה את האנרגיה ואת הבדידות. אל מקפירסון, היידי קלום וקלאודיה שיפר הן אמהות, והן יכולות לעשות שתי עבודות בשנה ולחיות טוב. זה מקום שהייתי רוצה להגיע אליו".

אז הנסיעות בעולם לא זוהרות במיוחד?

"זה לא זוהר. כשאני מגיעה לשדה תעופה, אני מרגישה בבית. לרוב באים איתי אימא, אבא, חברה או ידיד, או שאני פוגשת את החבר שלי בחו"ל. אבל אני גם הרבה לבד. זה לא כזה נורא, אבל גם לא כזה כיף. בגלל זה קניתי כלב קטן מגזע מלטינז טוי, שהוא בדיוק בגודל שאפשר לשים בתיק בטיסות".

"אני לא נינט"

עם כל הנסיעות שלך, את לפחות עושה שופינג בחנויות מדהימות בעולם?

"אני מנסה שלא. אני לא צריכה לקנות הרבה בגדים, כי בכל עונה אני מקבלת את כל הקולקציה של 'אירית'. אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבגד זה רק כיסוי, ואת האנרגיות שמשקיעים בלעמוד חצי שעה מול הארון ולהתלבט — אפשר להשקיע בקריאת ספר. אבל אני לא כל כך מצליחה עם הגישה הזאת, כי אני בחורה".

מה שובר אותך?

"הלבשה תחתונה, אני מתה על חוטיני. אבל בעיקר תיקים ונעליים. יש לי תיק של 'סלין' שעלה 1,700 יורו, הגעתי לחנות חמש פעמים עד שהחלטתי לקנות אותו ואני מאוהבת בו כבר שלוש שנים. בפני 'ג'ימי צ'ו' אני פשוט לא עומדת. אבל אני מנסה לא להוציא סכומי עתק על הוט קוטור, כי ממילא אני לא יכולה ללבוש באירועים אותה שמלה פעמיים".

איכשהו לא הפכת למתלבשת מוערכת בארץ

"אני לא אוהבת להתעסק יותר מדי במראה שלי. אני לא נינט ולא צריכה למכור תדמית, אבל קורה שלא מבינים פה את הסטייל שלי. למשל, פעם לבשתי טייץ, ז'קט קצרצר, וסט ונעלי סירה שטוחות. זה היה קצת לפני שווסטים נהיו חזקים, ודורין אטיאס ירדה על הווסט וטענה שאני נראית כמו ילדה בכיתה א' בנעלי הסירה. כמובן שאחר כך ה Flats הפכו להיות הדבר הכי אהוב.

"בפעם אחרת, כשהייתי בפריז, קיבלתי הזמנה לאירוע של 'דיור' והודיעו לי שג'ון גליאנו, המעצב של החברה, רוצה להלביש אותי. הוא נתן לי שמלה פרחונית, מעליה שם קומבינזון, הצמיד לזה נעלי עקב ואת התיק הנכון — וזה נראה מדהים. צילמו אותי, ותוך זמן קצר התחילו ללכת ככה בפריז. לא הרבה זמן אחר כך הייתי בארץ, הלכתי עם האאוטפיט הזה למסיבה של גאידמק, ומה קרה? שוב דורין אטיאס ירדה עליי".

מה הדבר הכי שנוא שאת עושה כדי להישאר יפה?

"מכון כושר. אני מכריחה את עצמי לעלות על ההליכון כל יום כשאני בארץ. שונאת את זה".

מה את אוכלת?

"אני מקפידה לא לאכול בין הארוחות. למזלי אני לא רעבה בבוקר, אחרת גם אז הייתי אוכלת הרבה. אני נמנעת מפסטה, מקפידה על קמח מלא ושותה המון מים. אני אוכלת גבינות רזות, ירקות ועוף, והאהבות הגדולות שלי הן סושי וחומוס. יש לי נטייה להשמנה, והבעיה היא שאני אוהבת מתוק. תמיד כשאני מזמינה קינוח במסעדה אני אציע למישהו לחלוק איתי ואני אוכל לאט, כדי שהשני יאכל יותר".

מה לגבי מוצרי קוסמטיקה מועדפים?

"קרם גוף של 'דאב', שמפו ומרכך ירוק של 'הוואי'. אבא שלי יודע להביא לי אותם לכל מקום בעולם".

את תמיד מרגישה סקסית כשצלם מבקש ממך לשדר סקס?

"אחרי שמאפרים אותי, עושים לי עיניים מעושנות, מורחים לי שמן על הגוף ומסדרים לי את השיער, הרבה יותר קל להיכנס לאווירה".

פעם אמרת בריאיון שאת מדמיינת שאת ג'יזל כשאת מצטלמת, וזה עוזר לך

"אמרתי את זה כשהייתי קטנה, היה לי פחות ביטחון ולא הרגשתי סקסית מול צלמים. אבל אז עליתי על שיטת שכנוע פנימית: הייתי אומרת לעצמי שאני טופ מודל מדהימה, ושהצלם צריך להיות מאושר מהעובדה שהוא מצלם אותי. לאט לאט זה עבד".