משהו זז במאבק בשחיתות
הנגבי לדין, עמרי שרון לכלא, מרכז הליכוד יוֹק ומבקר מדינה עם שיניים - בשורות טובות בדרך לניקוי האורוות
החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ערב ראש השנה, להעמיד לדין את ח"כ צחי הנגבי בעבירות מרמה והפרת אמונים, שוחד בחירות ועדות ושבועת שקר, היא גולת הכותרת לשנויים חיוביים שחלו בשנה החולפת במלחמה בשחיתות. ואלה האירועים הראויים לציון:
צחי הנגבי עומד לדין על עשרות מינויים פוליטיים, שעשה בעת כהונתו כשר לאיכות הסביבה. המינויים נחשפו על-ידי מבקר המדינה בדו"ח מיוחד שפרסם באוגוסט 2004, אשר תיאר, מקרה מקרה, כיצד פעל השר למינויים של חברי מרכז הליכוד או בני משפחותיהם במשרד לאיכות הסביבה, וכיצד נוצרו במשרד "משרות" רק כדי לספק תעסוקה לאנשי מפלגה, אשר חלק מהם קיבלו תמורה מבלי שעשו כמעט דבר. בסיכום הדו"ח כתב המבקר כי במעשים "הייתה רמיסה ברגל גסה של החוק ושל כללי המינהל התקין, פוליטיזציה של השירות הציבורי ושימוש במשאבי הציבור לקידום עניינים פוליטיים אישיים".
כבר אז היה ברור שהנגבי יועמד לדין על עבירת שוחד בחירות, שכן לכאורה, הייתה תמורה למינויים אלה של חברי מרכז הליכוד, שהיה אז הגוף הבוחר את חברי-הכנסת וקובע את דירוגם ברשימת המפלגה. עברו שנתיים, ודו"ח המבקר הניב את כתב האישום החמור. תגובת השר לשעבר פתטית: "כך עשו שרים אחרים במשך שנים". אם יתמיד בקו הגנה זה, ימצא עצמו מורשע ומודח, כפי שראוי, מן החיים הפוליטיים.
בחודש שעבר נחקר גם ח"כ ישראל כץ במשטרה, על פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה, בעניין המינויים הפוליטיים, שנעשו במשרד החקלאות בעת שכיהן כשר - וגם זאת על סמך דו"ח המבקר לשנת 2004. קיים סיכוי סביר למדי שגם כץ יועמד לדין.
המינויים הפוליטיים הם רעה חולה. הם פוגעים בכל הרעיון של שירות מדינה מקצועי ובלתי תלוי, והם גילוי מודרני של אחת משיטות השוחד. לא כסף ממש עובר בין ידיהם של נותן השוחד ומקבלו, אלא משרות וקניית שירותים, ללא מכרז, ששווים משמעותי ביותר. שערו בנפשכם כמה כסף שווה זכייה בהספקת שירותים למשרד ממשלתי או לעירייה וכמה כסף שווה, לאורך שנים, משרה בשירות הציבורי, כולל ההטבות והפנסיות. ומה הייתה התמורה? הצבעה, במרכז הליכוד, לטובת בחירתו של השר היושב על קופת המשרות והכסף של המדינה.
עד כמה הייתה שיטה זו אטרקטיבית אפשר ללמוד גם מן ההצעה שהציע לפתע אהוד ברק, ערב כישלון בריצה לראשות מפלגת העבודה, לפיה היו"ר ייבחר לא בפריימריז אלא על-ידי ועידת המפלגה. בינתיים, לא רק שעמדתו לא התקבלה במפלגתו, אלא שגם הליכוד ביטל את סמכות המרכז לבחור את מועמדיו לכנסת.
"הסרת מחלפות" מרכז הליכוד. על פי הצעתו של בנימין נתניהו החליט המרכז, לפני הבחירות האחרונות, לוותר על סמכותו לבחור את מועמדי הליכוד לכנסת ולהעביר את הבחירה לכלל חברי המפלגה. בכך בוטל אחד ממקורות השחיתות הגדולים במדינה. כל עוד בחר מרכז הליכוד, שהיה במשך שנים רבות מפלגת שלטון, את המועמדים, היה כל מועמד פוטנציאלי מוכן לעשות הכל כדי לקנות את ליבם והצבעתם של חברי המרכז: הבטחות למשרות ממשלתיות וציבוריות, הבטחות סמויות לזכייה במכרזים להספקת טובין ושירותים ולטובות הנאה אחרות אחרות.
הטריק של גדעון סער
הגדילו לעשות חברי-הכנסת הצעירים גדעון סער וגלעד ארדן, שהניחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שכל כוונתן לאפשר מינויים פוליטיים, כמעט ללא הגבלה, במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות. ההנמקות להצעות אלו דיברו על זכותם של שרים למנות נאמנים כדי לבצע את מדיניותם, כאילו ניתן להצביע ולו על מקרה אחד שעובד מדינה סירב לבצע את הוראתו של השר הממונה עליו. למעשה, היה זה מהלך שנועד להראות לחברי מרכז הליכוד שיש מי שדואג להם ולקרוביהם. ובאמת, חברי המרכז הבינו היטב את ההצעות והעמידו את סער וארדן בראש רשימת הליכוד לכנסת. עתה, כאמור, נגזרו מחלפות המרכז, ויש לקוות כי נתניהו לא יאפשר חזרה לשיטה הנלוזה.
סילוקו של עמרי שרון מהפוליטיקה. הרשעתו בעבירה על חוק המפלגות, שעונש מאסר בצידה, וכן הסתלקותו של אביו מן הבמה הפוליטית, הביאו לפרישה מעשית של עמרי שרון מן הפוליטיקה. בכך ירד מן הבמה הפוליטית אחד מגדולי משחיתיה. לא נראה שאיש זה נטל משהו לכיסו, אך הוא הצליח, כדי לגייס תמיכה פוליטית באביו, להנהיג שיטה שיורדת ליצרים הנמוכים ביותר של האנשים בסביבה הפוליטית: לא ניסיון לשכנע אנשים בדרך מסוימת, לא דיון אידיאולוגי, אלא "קניית" אנשים באמצעות מתן הטבות ומשרות ברמות שונות - במשרדי הממשלה, בעיריות, במועצות הדתיות ובחברות הממשלתיות. עתה נפטרנו מעונשו של זה.
מבקר מדינה נחוש. בחירתו של השופט מיכה לינדנשטראוס היא אירוע משמעותי במאבק בשחיתות הציבורית. גם קודמיו פעלו באופן מקצועי, וראינו לעיל כי הדו"ח של המבקר הקודם הוא שהביא, בסופו של דבר, להעמדתו לדין של צחי הנגבי. אך המבקרים הקודמים דיברו באמצעות הדו"חות שלהם בלבד, ואילו המבקר הזה לא מתבייש ללכת עם ממצאיו אל התקשורת, כדי לתת הד רחב ומתמשך לביקורתו. יתר על כן, הוא החליט לבצע ביקורת תוך כדי האירועים וסמוך אליהם, וכן לפרסם יותר דו"חות וחוות דעת עתיים ולא להמתין לדו"ח השנתי. כדי להשתיקו מעט, כבר מתחילים להשחירו כרודף פרסום וכמי שידו קלה על ההדק, אך לא נראה שהפחדות אלה ירתיעוהו.
כל אלה נותנים תקווה להנהגת תרבות פוליטית נאותה יותר, שכל-כך נחוצה למדינת ישראל.
הכותב הוא עורך-דין ולשעבר מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון