ברשת הישראלית ישנם מאות רבות של קבוצות תמיכה, כמעט לכל נושא מצוקה שניתן להעלותו על הדעת. קשה לאמוד את המספר המדויק, שכן חלק מהקבוצות סגורות (לכניסה בהרשאה בלבד) ואינן מתפרסמות בפומבי, חלק "מתות" ולא מגלות כל פעילות ראויה, חלק הן בכלל לא קבוצות תמיכה (במשמעות הנכונה של המושג) אלא "קבוצות מומחה" או "קבוצות דיון" וחלקן מתנהל ברשימת אימייל (בניגוד לרובן, שמתנהל בפורומים) כך שלא ניתן לעקוב אחר אופיין והתנהלותן.
קבוצות התמיכה המקוונות, צאצאיהן של ה-newsgroups הטקסטואליות הזכורות לזקני האינטרנט, החלו להופיע ברשת באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה. מאז – בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, המחקר הפסיכולוגי והניסיון המעשי המצטבר – הוקמו והוצעו מאות אלפי קבוצות תמיכה מקוונות ברחבי העולם, רובן בארה"ב (הערכה זהירה טוענת לקיומן הפעיל של למעלה מ-100,000 קבוצות תמיכה מקוונות שם), שבהן לוקחים חלק עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם, הזקוקים לתמיכה, נפשית-רגשית בעיקרה, במגוון תחומי סבל.
משתתפים רבים בקבוצות תמיכה מקוונות מוצאים בהן משאב עזרה חשוב, לעתים עיקרי או אפילו בלעדי, למצוקותיהם. הדבר אמור במיוחד לגבי שלושה סוגי
אוכלוסיה: אלו שלא מעוניינים להיחשף אישית לאנשים אחרים, אלו שאין להם גישה או אפשרות טובה אחרת לקבלת עזרה ואלו שבעייתם נדירה (או לפחות לא שכיחה) ובעזרת האינטרנט הם פוגשים בקלות אחרים כמותם. מניסיונם של משתתפים רבים, כמו גם מממצאי המחקר המצטבר בתחום, הרי שקבוצות התמיכה המקוונות, מאפשרות הרבה יותר מפטפטת, כפי שסוברים אחדים, אלא תמיכה נפשית ממשית שאותה חווה המשתתף, בנוסף לעצות מועילות חינמיות, בעיקר בשל תחושת ה"ביחד".
לא כל פורום המציע קבוצת תמיכה ראוי לכותרת שכזו. קבוצת תמיכה מוצלחת צריכה לעמוד בכמה דרישות אך לצערי אין מי שמדריך ומפקח על כך, למורת רוחם של משתתפים מתוסכלים מצד אחד וכאלו שאיכפת להם לגבי מה שקורה בנושא זה ברשת (כמוני), מצד שני. תפקידו של מנחה קבוצת תמיכה, למשל, אינו להוות מומחה המייעץ ומכוון את המשתתפים. למעשה, פעילות כזו הינה בניגוד גמור לתפיסה המקצועית של קבוצות תמיכה, שבעיקרה מתבססת על עזרה-הדדית ועצמית של המשתתפים. תפקידו של המנחה הטוב "מצטמצם" לשמירת הסדר, הבאת חומרים רלוונטיים לנושא הקבוצה מדי פעם, עזרה בפתרון קונפליקטים, טיפול בעניינים טכניים ובעיקר – עידוד המשתתפים להעלות בעיות ולשתף את האחרים במצוקותיהם מצד אחד, ולהציע תמיכה הדדית מצד שני.
קבוצת תמיכה מקוונת מוצלחת צריכה שתהיה בה פעילות, לפחות ברמה מינימאלית. פורום שפעילותו נמוכה אינו ממלא את ייעודו במקרה זה. חשוב גם לזכור שקבוצת תמיכה אינה קבוצת טיפול (ואינה מהווה תחליף לטיפול) ואם מנחה או משתתפים בקבוצה מנסים להפוך אותה לכזו היא עלולה לגרום לנזק ולאו דווקא לתועלת.
עד לאחרונה לא הייתה דרך יעילה לכך. משתתפים הגיעו לקבוצת תמיכה בעקבות כתבה בעיתון או באתר, בעזרת אינדקס פנימי של פורטל זה או אחר או לפי המלצות אישיות שקיבלו. לא היה בעצם כל רשימה אחראית המרכזת את כל הקבוצות (העומדות בתנאים שהוזכרו לעיל) שבעזרתה יכלו אנשים לבחור קבוצה המתאימה להם.
אבל מצב זה השתנה בעקבות עבודה מצוינת שעשו שתי סטודנטיות (מירן בוניאל-נסים וטל כהן) במסגרת קורס שאני מלמד באוניברסיטת חיפה. בעבודת נמלים של חודשים רבים, הן ליקטו מידע, העריכו, סיננו וריכזו את כל קבוצות התמיכה המקוונות העבריות וקיבצו אותן לפי מספר קטגוריות נוחות – כל זאת באתר ידידותי ונאה.
משתמשים באתר יכולים לקרוא וללמוד מעט על קבוצות תמיכה מקוונות, לבקר ולהכיר קבוצות רבות, ולהיעזר בו על מנת לבחור קבוצה המתאימה לצרכיהם. ניתן גם להפנות למירן וטל שאלות, או להציע להן תוספות ותיקונים, באמצעות האימייל שכתובתו מופיעה באתר.
זוהי תרומה חברתית ממשית! כל הכבוד לסטודנטים שלא רק מבצעים את המטלות האקדמיות כחלק מדרישות הלימודים אלא גם מקדמים בכך עניינים חברתיים ומדעיים אמיתיים לגמרי!
"מרושתים": לבלוג המלא
