אמת בפרסום? מחקרים רפואיים שהוכחו כלא נכונים
כמעט על כל מחקר שיצא אי פעם, יש שלושה אחרים שאומרים את ההפך הגמור. אז איך אנחנו, שלא למדנו רפואה וסטטיסטיקה, אמורים לדעת איזה מהם נכון ולמי אפשר להאמין? בדיוק בשביל זה חקרנו ובדקנו, הצלבנו מידע ובדקנו שוב, ועכשיו הממצאים לפניכם
מאז שאתם זוכרים את עצמכם הטיפו לכם שמאכלים דלי שומן עוזרים להגן מפני מחלות ושההשמנה מסוכנת. מכיוון שאתם אנשים אחראים ששומרים על הבריאות, השלכתם מהמטבח את כל הבורקסים, הבשרים השמנים והמעדנים עתירי השומן, ברחתם ממסעדות ג'אנק פוד ולא התקרבתם אפילו ליוגורט שמכיל יותר מ-1.5% שומן. אלא שפתאום, בעיתון של יום שישי, מופיע מאמר שסותר את כל מה שידענו עד היום. "מחקר חדש קובע: מזונות דלי שומן לא עוזרים לשמור על הבריאות", זועקת כותרת ענק.
'מאכילים' אותו הרופאים או הדוברים, ביחד עם הקרס. למרבה הצער, לרוב הכתבים ועורכי הבריאות בארץ גם אין רקע מדעי, והם אינם יודעים לקרוא מאמרים בעיניים מקצועיות. רובם גם אינם פונים לעיתונים מדעיים רציניים בעולם, שבהם המחקרים עומדים לביקורת של מומחים, כמו JAMA או New England Journal of Medicine אלא מסתפקים בתרגום מאמרים מהעיתונות הפופולרית, חלקם בלתי מוכחים מדעית.
אתם לא מספיקים לעכל את הבשורות המבלבלות, וכבר נוחתת כותרת צעקנית אחרת: "טיפול הורמונלי חלופי מגביר את הסיכון להתקפי לב ולסרטן". איך זה יכול להיות, תמהות בעיקר הנשים, הרי שנים סיפרו לנו שההורמונים דווקא מונעים מחלות לב. כמה חודשים אחרי שזרקתן את ההורמונים החלופיים לפח מתברר, שמחקר חדש יותר קובע: "ההורמונים החלופיים בריאים ללב". אז מה, לאיזו כותרת להאמין? ובכלל, מה עם הקפה שאתם שותים - מעלה את לחץ הדם או מגן מסרטן? והחשיפה לשמש - מסוכנת לעור או הכרחית לבריאות העצם? והחיסונים? ותה הצמחים? והיין, החלב, הוויטמינים?
בשנים האחרונות מתפרסמים חדשות לבקרים מחקרים שמפריכים, או מפריכים לכאורה, קביעות נחרצות, ששנים נשבעו המדענים בנכונותן. כל כך הרבה ידיעות סותרות, עד שלא פלא שאתם מושכים בכתפיים בביטול וממלמלים בציניות: "עוד מעט יגידו לנו שאסור לנשום...". אבל השאלה שבאמת מטרידה היא איך כל זה קורה? איך מתגלות סתירות מהותיות כל כך בין מחקרים שנחשבים למדעיים ואיכותיים, ושרובם מתפרסמים בעיתוני רפואה יוקרתיים?
לכישלון אבות רבים
"מדובר בכשלים שיכולים להתרחש בגלל כל אחד מהגורמים המעורבים בתהליך", אומר פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל. עם גורמים אלה מונה פרופ' רכס את הרופאים, בתי החולים ומכוני המחקר שמבצעים את המחקרים ומפרסמים אותם, חברות התרופות שמממנות רבים מהם, העיתונאים שמחפשים כותרות צהובות ודרמות, והדוברים והיחצ"נים של כולם גם יחד, שמנסים לקדם את האינטרסים של שולחיהם.
"השותף הראשון במשוואה הזאת הוא העיתונאי, שמחפש כותרת וסנסציה, ועם זאת הוא מוגבל בלוח הזמנים שלו ורוצה לצאת עם החדשה לפני המתחרה שלו. בעקבות זאת אין לו זמן לבדוק את החדשה לעומק, ולכן הוא בולע את הפתיון שבו
איך בודקים
מחקר או עבודה בעיניים?
יפה שיר-רז
איך בכל זאת תדעו אם המחקר שאתם קוראים מהימן? הנה כמה כללים שיוכלו לעזור לכם לאתר את המחקרים האמינים ולנפות את אלו שלא ממש
"ה'אשם' השני הוא הרופא, כמו גם הדוברים והיחצנ"ים של הרופאים ובתי החולים, שכדי לקדם את ענייניהם ואת היוקרה האישית או הציבורית, מוציאים לעיתונים ידיעות בוסר על מחקרים, שמקצתם מופרכים לחלוטין".
שותפים נוספים שעליו מצביע פרופ' רכס הם עיתוני הרפואה המקצועיים. גם הם, כמו כל עיתון, 'מתפרנסים' מפרסומות, והמפרסמים שלהם הם חברות התרופות, שלא אחת מבצעות מניפולציות על האמת הרפואית, משום שבסופו של דבר, איש אינו מממן ניסוי שאין לו בו עניין. "התוצאה היא שגם בעיתונים האלה מתפרסמים לא אחת מחקרים, שהממצאים שלהם לא נכונים. יש המון שיטות שבעזרתן אפשר להטות תוצאות. לשם כך לא צריך לרמות במחקר רפואי ולזייף תוצאות. מספיק לתכנן אותו כך שהתוצאות שהוא יניב יהיו לטובת המשקיע.
"לבסוף, ישנם הגופים שאמורים להיות כלב השמירה של המחקרים - ה-FDA ורשויות הבריאות - אלא שגם הם, למרבה הצער, נגועים לעתים באינטרסים מסחריים. התוצאה של כל זה היא שבכל יום אנו קוראים מחקר חדש, שממצאיו אבסורדיים יותר מקודמו, עם כותרת גדולה שכל מטרתה לעורר סנסציה. אם כך, אין זה מפתיע, שהתחושה שלנו היא שהכול 'קשקוש', ושמחר יבוא 'קשקוש' חדש שיתפוס את מקומו", מסכם פרופ' רכס.
מחקר בחקירה
אחד הביטויים השכיחים כשמדובר בדיווח על ממצאיו של מחקר חדש הוא המושג "Evidence Based Medicine", שמשמעו: רפואה מבוססת הוכחות מחקריות. ביטוי זה נהפך כמעט לססמה מקודשת בעולם הרפואה המודרני. להבדיל מתחומים רבים ברפואה האלטרנטיבית, הרפואה הקונבנציונלית מתגאה בבסיס המחקרי שלה. אבל מי אמר שממצאיו של כל מחקר אכן מבוססים מדעית?
"כדי שהממצאים בתחום הרפואה ייחשבו למהימנים עליהם לענות על כמה תנאים", מסבירה הסטטיסטיקאית קטי כץ ממכון דיאגנוסטיק. "תנאים אלה חייבים להיות מפורטים בשיטת המחקר, כך שכל מי שקורא אותו יוכל להבין באיזו מידה המחקר אכן אמין ומהימן".
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא מי היא אוכלוסיית המדגם, ובאיזו מידה יש התאמה בין המאפיינים שלה ובין אלה של האוכלוסייה הכללית, שעליה הממצאים מוכללים. לדוגמה, במחקר שעוסק ביעילות של מתן הורמונים חלופיים, על המדגם לכלול נשים בגיל המעבר, שבו נוטלים אותם בדרך כלל, באופן שיהיה אפשר להכליל את הממצאים על האוכלוסייה הכללית.
לפעמים התנאי נוגע לאופן הדגימה ולמידת ההסתברות שיש לכל פרט באוכלוסייה להיכלל במדגם. כלומר אם, למשל, מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תרופה לנשים הסובלות מתסמונת גיל המעבר במדינת ישראל, הרי שלכל ישראלית הסובלת מכך צריכה להיות הסתברות שווה להשתתף במדגם.
גורם חשוב נוסף הוא גודל המדגם - ככל שהמדגם גדול יותר, כך המחקר יהיה מהימן יותר. יתרונו של הגודל הוא בגישור על פערים וסטיות בין נתוני האוכלוסייה לנתוני המדגם.
במחקר שבודק השפעה - של טיפול, תרופה, מזון וכו' - נדרשת השוואה בין שתי אוכלוסיות מחקר: קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, תוך נטרול גורמים מבדלים ביניהן והתחשבות במאפיינים כלליים, הומוגניים ככל שאפשר. אם, לדוגמה, יש הבדל מובהק בהיסטוריה הרפואית בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת, הדבר עלול להטות את הממצאים.
אפילו לתנאים שבהם נאספו הנתונים למחקר יש חשיבות. כך, למשל, אנשים שחושבים שפרטיהם יפורסמו בממצאים בדוח המחקר, צפויים להשיב כפי שהם מאמינים שהחוקרים היו רוצים שהם ישיבו, מה שעלול אף הוא להטות את המחקר.
"אבל גם אם המחקר אמין לגמרי, יש גורמים נוספים בעלי השפעה", אומרת כץ. "ניסיונם של עורכי המחקר חשוב, ולא פחות מכך הבקרה המקצועית על הממצאים והעיבודים הסטטיסטיים ועל משתני המחקר והתפלגותם. יש חוקרים שעורכים את המחקר הסטטיסטי לבדם, בעוד שאחרים נעזרים בסטטיסטיקאים מדופלמים, מה שמקטין את הסיכוי להסקת מסקנות מוטעות".
אז מה עושים - הופכים ציניים יותר ויותר? מוותרים לגמרי על קריאת עיתונים ועל הניסיון ללמוד מידע חדש שיעזור לכם לשמור על הבריאות? לא בהכרח. פנינו לכמה ממומחי "מנטה" וביקשנו שיאירו את עינינו, שיעשו לנו סדר ויבהירו לנו לא רק איך התקבלו כמה מהממצאים הסותרים הבולטים שפורסמו בשנתיים האחרונות, אלא ייתנו לנו כלים מעשיים, שיאפשרו לנו לקרוא ידיעות על מחקרים מדעיים בעין ביקורתית ולהבין טוב יותר את המחקרים עצמם.
המחקר קבע: אוכל דל שומן מגן מהתקפי לב וסרטן
סושי. מגן מסרטן?
- מה חשבו: אינספור מחקרים הראו, שיש קשר הדוק בין כמות השומנים בתפריט - בעיקר השומנים הרוויים ושומני הטרנס - ובין התפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן. ככל שצריכת השומן גבוהה יותר, כך נמצא, גובר הסיכון לסבול מטרשת עורקים, מהתקפי לב, משבץ מוחי ומגידולים סרטניים בערמונית, בשד ובמעי הגס.
- המהפך: במאמר שפורסם בתחילת השנה בג'מה )AMAJ), מן היוקרתיים שבעיתוני הרפואה, נטען כי מחקר ממושך בעלות של כחצי מיליון דולר, בהשתתפות קרוב ל50- אלף נשים, לא מצא שום הבדל בשכיחות של מחלות לב, סרטן השד וסרטן המעי הגס בקרב נשים שתפריטן היה דל שומן לעומת כאלה שתפריטן היה רגיל.
- איך זה קרה: "המחקר היה לקוי משום שהוא לא התקיים לפי התוכנית", אומרת ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית ודוברת עמותת הדיאטניות הקליניות "עתיד". לדבריה, בעוד שקבוצת הביקורת התבקשה להמשיך ולשמור על רמת צריכה רגילה של שומן, כלומר שהוא יהווה כ-35% מצריכת הקלוריות היומית, קבוצת הניסוי התבקשה לצמצם את הכמות ל-20% בלבד. אלא שבדיקה של הצריכה הראתה, שקבוצת הניסוי נשברה במשך הזמן והעלתה את צריכת השומן, בעוד שדווקא הנשים בקבוצת הביקורת הפחיתו אותה. "הפערים בין הקבוצות הצטמצמו כל כך שלא נמצאו כמעט הבדלים בשכיחות התחלואה", מסבירה ד"ר שפירא, ומציינת, שבדיקה רגישה יותר של התוצאות דווקא כן הראתה ירידה במספר סיכונים, כמו פוליפים במעי, סרטן השד ועוד, בקרב הנשים שהפחיתו את אחוז השומן במזונן.
- ועכשיו: ד"ר ניבה שפירא: "כמו שתמיד ידענו, כדי להיות בריאים יותר צריך להפחית שומן ובעיקר את צריכת השומן הרווי ושומני הטרנס".
המחקר קבע: אומגה 3 מונעת מחלות
אומגה 3. אכן תרופת פלא? (צילום: ויזואל/פוטוס)
- מה חשבו: עד שנת 2003 הייתה תמימות דעים בקרב החוקרים בנוגע ליעילותן של חומצות השומן אומגה 3 - ולא בכדי. אלפי מחקרים הוכיחו מעל לכל ספק את ההשפעות החיוביות שלהן לא רק לבריאות הלב וכלי הדם, אלא גם לשמירה על פעילויות המוח ולמניעת דיכאון, אלצהיימר, הפרעות קשב, סרטן ועוד. כמו כן, הוכח שהן מפחיתות את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים ונוגדות תהליכי דלקת, האחראים אף הם להיווצרות הרובד הטרשתי בכלי הדם. לכן, הן משפיעות כמעט על כל מנגנון בגופנו, החל מהמוח, המערכת הקוגניטיבית ורשתית העין, וכלה בלחץ הדם, קצב הלב ועוד.
- המהפך: סקירה של 89 מחקרים שביצעו לאחרונה חוקרים בריטיים הראתה, לתדהמתם של רבים, שצריכת חומצות השומן מסוג אומגה 3 אינה עוזרת למנוע מחלות לב וכלי דם, שבץ או סרטן. לסקירה קדם מחקר אחר, בשם2Dart , שקבע, לא פחות ולא יותר, שאנשים שצרכו תוספי אומגה 3 היו בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב.
- איך זה קרה: "המשתתפים במחקר ה- 2Dart היו אך ורק גברים שכבר סבלו מתעוקת לב", מסביר ד"ר אודי בר, מומחה לתוספי תזונה, "ומכאן שממצאי המחקר אינם מראים שהאומגה 3 אינה מונעת מחלות, אלא שהיא אינה יכול לרפא מחלה קיימת. התברר גם שהמשתתפים היו כאלה שנמנעו מלאכול פירות וירקות, שידועים כבר מזמן כחיוניים למניעת מחלות לב בהיותם עשירים בנוגדי חמצון. באשר לסקירת המחקרים, הרי שרק שמונה מהם היו גדולים - כלומר כללו יותר מ-500 משתתפים - כך שקשה להשוותם למחקרי הענק, עם אלפי נבדקים, שהוכיחו שהאומגה 3 בהחלט יעילה בהגנה נגד מחלות לב, סרטן ועוד".
- ועכשיו: ד"ר אודי בר: "צריכת אומגה 3, הן מדגי מעמקים כגון סלמון, טונה והליבוט, והן מתוספי תזונה, חשובה מאוד והתועלת הבריאותית שלה אינה מוטלת בספק, אבל מובן שיש לכלול אותה כחלק מתפריט מגוון הכולל ירקות ופירות רבים".
המחקר קבע: קפה מסוכן לבריאות
קפה. דווקא מועיל (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
מה חשבו: שנים ארוכות שררה בין החוקרים הסכמה שקפה מזיק לבריאות, לא רק בשל החשד שהוא מעלה את לחץ הדם, אלא בעיקר משום שהוא נחשב גורם סיכון לסרטן. מחקר מ-1981, למשל, קבע, ששתיית קפה מגדילה פי 5.2 את הסיכון לסרטן הלבלב ושקפה אחראי ליותר ממחצית מקרי סרטן הלבלב בעולם.
המהפך: סדרה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מוכיחה שההפך הוא הנכון. כך, למשל, מתברר, שתרכובת מסוימת בקפה, מתילפירידיניום, יכולה למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס, ונוגדי חמצון רבי עוצמה המצויים בו יכולים למנוע התפתחות של סוגי סרטן נוספים, סוכרת מסוג 2 ושחמת הכבד. ואם לא די בכך, הולכת ומתחזקת הטענה, שבטווח הארוך אין קשר בין שתיית קפה ובין עלייה בלחץ הדם. החוקרים כל כך משוכנעים בתועלת הבריאותית של הקפה, עד שהם מעריכים, שבעתיד ישמשו חלק ממרכיביו כבסיס לפיתוח תרופות נוגדות סרטן.
איך זה קרה: גם כאן המחקרים שגרמו לחשדות היו אפידמיולוגיים, ופרופ' אליוט בארי, מהמחלקה למטבוליזם ותזונת האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, מעלה עוד בעיה שממנה "סובלים" מחקרים מסוג זה: "נעשתה כאן השוואה בדיעבד בין שיעורי הסרטן בקרב אוכלוסייה ששתתה קפה לאוכלוסייה שנמנעה מכך", הוא מסביר. "אלא שאי אפשר לבודד גורם זה ולקבוע שהוא גורם הסיכון. צריך לזכור ששתיית הקפה היא רק חלק מאורח החיים".
ועכשיו: פרופ' אליוט בארי: "נכון שהקפה הוא חומר ממריץ ובכמויות גדולות (10-8 כוסות ביום) הוא עלול לגרום לדופק מהיר ולהפרעות בקצב הלב, אבל לשתייה מתונה, כחלק מאורח חיים בריא ותזונה נבונה, אין השפעה שלילית".
המחקר קבע: סויה מגינה על הלב
סויה. טובה ללב? (צילום: גטי אימג'ס ישראל)
- מה חשבו: באוקטובר 1999 אישר ה-FDA היגד בריאותי, שלפיו אכילת 25 גרם סויה ביום "מפחיתה סיכון למחלת לב כלילית". האישור ניתן בהתבסס על סקירה של 38 מחקרים, שהראתה שצריכה יומיומית של סויה יכולה להוריד את רמות ה- LDL. מחקרים אחרים העלו את האפשרות שהסויה יכולה לתרום גם להפחתת לחץ הדם ולהעלאת ה-HDL.
- המהפך: בתחילת השנה יצאה אגודת הלב האמריקאית בהכרזה מנוגדת, שלפיה הסויה אינה עוזרת למניעת כולסטרול ולא מפחיתה את הסיכון למחלות לב. הפרסום בא בעקבות סקירה של 41 מחקרים אחרים.
- איך זה קרה: מתברר שכבר לפני שבע שנים, כשההיגד הבריאותי אושר, היו חוקרים שהרימו גבה ותהו כיצד התקבלה ההחלטה על האישור בהתחשב בהיקף הקטן של הסקירה. בחינה מדוקדקת של תוצאותיה הראתה, שכמויות הסויה שצרכו המשתתפים במחקרים אלה היו כמעט כפולות מאלה שנקבעו בהיגד הבריאותי - 46 גרם סויה ביום.
- ועכשיו: ד"ר ניבה שפירא: "סויה, כמו כל מזון אחר, אינה מזון קסמים שאפשר לבודד אותו ולהכריז שהוא זה שיועיל לבריאותנו. כדי ליהנות מיתרונות הסויה יש לצרוך אותה בתבונה, כשהיא מעובדת כמה שפחות, ובשילוב עם מגוון רחב ככל האפשר של מזונות טריים ולא מעובדים".
המחקר קבע: חיסונים גורמים לאוטיזם
חיסונים. בסוף הם לא מזיקים (צילום: ויזואל/פוטוס)
- מה חשבו: בשנת 98' פורסם בלנצט, עיתון הרפואה היוקרתי ביותר, מחקר שערך רופא אנגלי בשם ד"ר אנדרו וייקפילד, ממנו עלה, שהחיסון המשולש גורם להפרעות במערכת העיכול ולתסמיני אוטיזם. טענתו נתמכה במחקרים אפידמיולוגיים תצפיתיים, שהראו עלייה של פי חמישה בשיעור מקרי האוטיזם בעשרים השנים האחרונות.
- המהפך: שורה של מחקרים, שכל אחד מהם כלל רבבות ומאות אלפי ילדים, ושאת רובם ביצעו גופים ציבוריים כמו ה-HIN, הראתה שלמרות הטענה שהשמיעו וייקפילד וחבריו, אין הוכחות סטטיסטיות לקשר בין אוטיזם ומחלות נוספות ובין חיסון MMR, החיסון המשולש נגד חצבת-חזרת-אדמת.
- איך זה קרה: ב-2004 התנער לנצט ממחקרו של וייקפילד, זאת בעקבות תחקיר ממנו עלה שהמחקר נערך שלא בתום לב, שכן ד"ר וייקפילד קיבל תשלום מהורים שרצו לתבוע את הממשלה, כדי למצוא קשר בין החיסון ובין אוטיזם. "יש בעייתיות של מחקרים אפידמיולוגיים, המתבססים על תצפית בלבד", אומר פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים ויועץ בנושא מחלות זיהומיות. "המחקרים האלה מבלבלים בין קשר זמנים ובין קשר סיבתי - האוטיזם אמנם נגרם לאחר החיסון, אבל לא בגללו".
- ועכשיו: פרופ' שי אשכנזי: "אפשר לומר בוודאות שהחיסונים בטוחים. נכון שעלולות להיות תופעות לוואי, אולם הן חולפות, והיחס בין התועלת לסיכון הוא מהגבוהים בעולם הרפואה".
מומלצים
