תחת השמיים, לא רק בסוכות
עם ישראל עוזב את הבית לשבוע, אבל 3,000 בני-אדם ישנים מידי לילה ללא קורת גג. איך הם שורדים ומי הכתובת, אם בכלל?
"לפני שנתיים סילקו אותי מדירתי ונאלצתי לגור ברחוב עם שני ילדי במשך חודש. אני אב חד-הורי שלקח משכנתא ולא הצליח לעמוד בה - לקחתי הלוואה בסך של 460 אלף שקל, והיום אני חייב לבנק 500 אלף שקל, אחרי שכונס נכסים מכר לי את הבית. הבית הלך, והחוב נשאר. כל יום מתקשרים אלי ושולחים לי מכתבים מהבנק".
יואב סיום מקריית-אתא הצליח לצאת מהרחוב ולחזור לגור בבית עם שני ילדיו. האיש, שנעזר בשירותיה של עמותת סיוע כדי למצוא דיור, נמנה כיום עם מתנדביה. אבל לעומתו, מזלם של רבים אחרים לא שפר.
מצוות חג הסוכות היא "לעשות את סוכתך קבע ואת דירתך ארעי", אבל ישנם כאלו שעבורם שלגור מחוץ לבית זו מציאות יום-יומית. בישראל חיים כיום כ-3,000 מחוסרי דיור המוכרים לרשויות הרווחה - רובם עולים עריריים מחבר העמים, והאחרים אנשים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לממן דירה, או שמעדיפים לא לגור בין ארבעה קירות.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי 70 אחוז מכלל דרי הרחוב בארץ הם עולים, אלכוהוליסט שישנים ברחובות הערים הגדולות. כאמור, 30 האחוז הנותרים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אנשים שמבחינה נפשית אינם מסוגלים לגור בבתים ומעדיפים לבלות את חייהם ללא קירות ותקרות ש"מעיקים עליהם", ואנשים שעקב מצבם הכלכלי הקשה נאלצים לגור ברחוב. בישראל מפונות מידי שנה כאלפיים משפחות מדירותיהן בשל חוסר יכולתן לעמוד בתשלומי המשכנתא - בדרך כללי בעקבות פיטורים, מחלה או הפחתה בקצבאות הביטוח הלאומי.
הבשורה המשמחת היא שעל פי הנתונים, אין הרבה אזרחים שגרים ברחובות בשל קשיים כלכליים. הבשורה הפחות משמחת היא שהמציאות עומדת להשתנות, בעיקר בגלל הקיצוצים שעורכת הממשלה בשירותים החברתיים. מצב זה הוביל את עמותת "ידיד" להכין הצעת חוק בנושא, שתוגש עם פתיחת מושב החורף בשבוע הבא.
מזכ"ל העמותה, רן מלמד: "אם הממשלה תמשיך בקיצוצים, ובהם גם בסיוע בשכר דירה ובדיור הציבורי, אנחנו נראה יותר ויותר משפחות שנזרקות לרחוב. זה לא יהיה כמו היום בשל חוסר יכולתן לעמוד בתשלומי המשכנתא, אלא בגלל שהם לא יוכלו לעמוד בשכר דירה ריאלי. כך נחזור לשנות ה-50 עם גטאות ושיכונים במצב תחזוקתי גרוע, שבהן מתפתחים פשע, אלימות ומצוקה. זה החשש הגדול שלנו".
הצעת החוק של עמותת ידיד קובעת שכל רשות מקומית תקצה החברה המשכנת, כדוגמת עמיגור ועמידר, מספר מצומצם של דירות שיוגדרו מראש כדירות מעבר לאנשים שמוצאים עצמם ללא קורת גג. זו תהיה דירת מעבר לפרק זמן שבין שלושה לשישה חודשים בה יגורו המשפחות, עד שיתארגנו מחדש ויעמדו על הרגליים.
ההוצאה לפועל מעקלת את המשכורת
יואב סיום, שנעזר בשירותי העמותה בעבר, מספר שהיום הוא גר בדירה שכורה, אך הוא אינו יודע האם בעוד חודשיים יישנו ילדיו בחדר חמים שיגן עליהם מפני הגשם, או שהם יחזרו לרחוב. "אחרי חודש שגרתי ברחוב עזרו לי חברים ושכרתי בית לחודשיים", הוא נזכר. "אחר כך משרד הרווחה עזר לי בשכירות לשלושה חודשים, ומשם עזרו לי בעמותת ידיד שקישרו אותי למשרד השיכון שנותן לי 500 שקל לשכר דירה, למשך שנה. נותרו לי עוד חודשיים ואחר כך אלוהים גדול. אני חי מהבטחת הכנסה בסך 2,500 שקל, שמתוכם 1,500 שקל הולכים לשכירות. אני לא עובד כי הוצאה לפועל מעקלת לי את המשכורת - המצב שלי ממש קשה. יש לי שני ילדים בני 6 ו-10 שאני כל משפחתם".
על אף מצוקתו, מוצא סיום זמן לעזור לאנשים שנקלעו למצב דומה. "בעמותת ידיד עזרו לי המון, הם היו הפסיכולוג והפסיכיאטר שלי, יעצו ותמכו בי. עכשיו אני מתנדב שם. ראיתי שיש הרבה אנשים במצב שלי וכבר שנה שאני מתנדב ומסייע להם. לדוגמה, ישנן שתי משפחות מהקהילה האתיופית שנפלו בפח של נוכלים, וכעת נמצאים חסרי כל. אני לוקח אותם לעמותה, לבנקים, מסביר להם, תומך בהם, מדריך אותם. אני הפה שלהם. אלו רק שתי משפחות אבל יש עוד הרבה כמותן".
