"ישראל לא תרשה לעצמה להסתבך בשוחד"

"אני מעריך שמאחורי הרמזים האלה על מתן שוחד מצד התעשייה הביטחונית הישראלית, עומדים גורמים שהם חלק מהמתחרים העיקריים של הייצוא הביטחוני, והם רוצים לשים לנו רגל כדי לזכות בנקודות זכות בעתיד", כך מעריך בשיחה עם ynet ד"ר נינו לוי, לשעבר מנכ"ל חברת אלת"א של התעשייה האווירית, בעקבות החקירה המתנהלת בהודו נגד שר ההגנה לשעבר ומפקד חיל הים, בחשד שחתמו על עסקת ענק עם ישראל לאחר שהושפעו ממתווכים.

ד"ר לוי, שהיה במסגרת תפקידו שותף לעסקאות ביטחוניות רבות עם מדינות ברחבי העולם, מסביר מדוע, לדעתו, אין לחברות הישראליות העובדות עם משרד הביטחון ממה לחשוש לאור החקירה: "דווקא התעשייה הביטחונית בישראל, שנמצאת תחת עין בוחנת בנושא הזה ובסביבה פוליטית לא פשוטה, חששה כמו מאש מכל מה שקשור למתן שוחד בעסקאות הללו. עצם הדיווח כבר גורם נזק לישראל ומי שעומד מאחורי זה מבין זאת היטב".

אתמול נודע כי המשטרה ההודית חוקרת את שר ההגנה לשעבר של המדינה, ג'ורג' פרננדס ואת מפקד חיל הים, סושיל קומאר, בחשד למעורבות בפרשת שוחד הקשורה לעסקת ענק לקניית טילים מישראל לפני שש שנים.

מחלקת החקירות ההודית הודיעה כי פרננדס וקומאר דחפו לביצוע העסקה למרות התנגדותם של אנשי מערכת הביטחון, משום שהושפעו על ידי מתווכים בעסקה שקיבלו שוחד על פועלם. שוויה של העסקה, שנחתמה בין הודו לתעשייה האווירית בישראל, מוערך ב-269 מיליון דולרים ועל פיה אמורה ישראל לספק להודו מלאי של טילי "ברק", שנועדו להגנה על ספינות חיל הים.

לפי החשדות, המתווכים בין ישראל להודו בעסקה קיבלו תשלום לא חוקי על פועלם, שהוא בהודו בבחינת שוחד. בתמורה לכסף, הם הפעילו את כל כוח השפעתם על הבכירים, כדי שאלו יאשרו את העסקה תוך שהם מתעלמים מהתנגדויות עמיתיהם ומעבירים מידע כוזב על כדאיות העסקה.

ד"ר לוי מציין כי לענף הייצוא הביטחוני בישראל חשיבות רבה מאין כמותה. "למעלה משמונים אחוזים מתוצרת התעשיות הביטחוניות מכוונים לייצוא, ובכסף הזה משתמשים עבור מחקר ופיתוח לצורך יצירת האמצעים הטובים ביותר למערכת הביטחון הישראלית. המדינה לא יכולה לעמוד בסכומי העתק שדורש המחקר והפיתוח ולכן הכסף צריך להגיע ממקורות אחרים וזהו הייצוא. לצערי לא כולם מבינים את החשיבות העצומה שיש לתחום".

"ישראל צריכה להוכיח את עצמה ולהיזהר מכל מוקש"

ישראל, שנמצאת תחת איומים רבים ונחשבת למדינה שמשאבים רבים בה מיועדים לשמירה על ביטחונה, נאלצת להתחרות עם מדינות רבות בכל הקשור למכירת אמצעי הלחימה, כולל כאלו שעבורן זהו עסק כלכלי לכל דבר. אותן מדינות אינן בוחלות להשתמש במנופים פוליטיים על מנת להפריע לישראל.

"אף אחד לא נותן לנו מתנות בתחום והתעשייה הביטחונית זוכה (בעסקאות) רק בגלל שהיא מצליחה להציג טכנולוגיה טובה יותר", אומר ד"ר לוי. "לא רק שישראל, עם כל המטען הפוליטי שלה, צריכה להוכיח את עצמה ולהיזהר מכל מוקש, אלא גם שמדובר במגרש שאינו נקי ואי אפשר לומר שאין בו שוחד או נקיטה בדרכים מלוכלכות".

ד"ר לוי מסביר כי בכל משא ומתן בין מדינות יש נציגים מקומיים שעשויים לפעול באמצעים שונים כדי לוודא שהעסקה תצא לפועל. "בישראל התעשייה הביטחונית אינה מלוכלכת יותר מהאחרות. אנו מכירים את כללי המשחק אבל דווקא בנושאים כאלה ישנה הקפדה יתרה, יש פיקוח של משרד הביטחון וקשה להאמין שמישהו בעסקה הזאת היה שותף למתן שוחד. זה נראה מופרך".

הוא רומז כי יתכן שאיש הקשר המקומי בעסקאות שונות עשוי, במסגרת מגעיו עם הרוכשים הפוטנציאליים, לפעול בשיטות שונות ולאו דווקא בעסקאות של מוצרי ביטחון, אולם מכאן ועד קבלת סכומי כסף שישמשו לצורך שוחד מההתעשייה הביטחונית בישראל – הדרך מאוד ארוכה.

ראשי מדינות רבות, מוסיף ד"ר לוי, מעורבים באופן שוטף בתעשיות ביטחוניות, נותנים להן גב חזק וגם מוציאים מהבוץ את התעשייה שלהם כאשר היא מסתבכת. "בישראל, ראשי המדינה עסוקים בבעיות פנים כה רבות והתעשייה הביטחונית יודעת שאסור לה לעשות טעויות. לאף אחד מראשי המדינה לא יהיה את הזמן והרצון לטפל בנושא הזה".

לסיום, הוא מדגיש כי אינו מכיר את העסקה שבגינה נפתחה החקירה בהודו, אך מציין כי להערכתו הפרשה לא תניב דבר. "כולי תקווה כי הנזק שייגרם לתעשייה הביטחונית בישראל יהיה מזערי ככל שאפשר כי החשיבות של התחום רבה מאוד".