ללכת על הגבול: תצפיות על שדות הקרב

את השמות האלה כנראה כבר לא נשכח: בינת ג'ביל, מרון א-ראס, עייטה א-שעב, מיס א-ג'בל, כנא. ועוד ועוד. אבל עכשיו, אחרי שנדמו הדי התותחים, אפשר גם לראות במה בדיוק מדובר: עד כמה רחוקים היישובים הלבנוניים האלה מגבול ישראל? מהיכן נורו הקטיושות? איפה בדיוק נחטפו החיילים הפעם, ואיפה זה קרה בפעם הקודמת? אין כמו סיור גבול מלומד כדי להעשיר את ויכוחי הסלון ואת הידע האישי על מה שקורה מעבר ל”גדר הטובה‭.”‬

סימני הפיח של הרכבים החטופים. מצמרר (צילומים: יגאל צור)

קובי מרום, אלוף-משנה במילואים שפיקד על הגזרה המזרחית בשנות

ה- 90, תיכנן את המסלול ובחר את נקודות התצפית הטובות ביותר. זהו בעיקר סיור של תצפיות והתבוננות, וכל מי שרוצה לעשות אותו באופן עצמאי חייב להצטייד במפות סימון שבילים מס׳ 1 ‬("חרמון, גולן ואצבע הגליל") ו-2 ("‬גליל עליון"), המכסות את האזורים האלה. המפות אומנם אינן מפרטות הרבה על מה שמתרחש מעבר לגבול, אבל משהו ממה שתראו בצד השני שלו תמצאו בשורות הבאות.

ועוד הערה אחת: ביטחון ואחריות הם המפתח באזור כביש הצפון. שלט “אין כניסה, גבול לפניך” או גדר - לא הוצבו שם לקישוט. אסור להתעלם מהם. רוב הנסיעה מתאימה לרכב משפחתי. בשתי תצפיות בלבד מומלץ ללכת מרחק קצר ברגל.

תצפית: מצודת נמרוד

נתחיל במזרח, בתצפית לעבר רכס הר דב וחוות שבעא. נקודת התצפית היא בחנייה המערבית של מצודת נמרוד והכניסה בתשלום. מומלץ להגיע מוקדם ככל האפשר, עדיף בזריחה, כאשר השמש נמצאת בגב הצופה, או בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

חוות שבעא הן למעשה רכס הר דב המשתרע בין הכפר שבעא בצפון, החרמון ממערב, הבניאס ותל דן. שם האזור נולד בשנות ה-70 של המאה שעברה, כאשר היה בשליטה סורית, אולם כפריים לבנונים נהגו לרעות בו עדרים וגם לעבד קרקעות. על חלק מהשטח יש תביעה לבנונית במסגרת ההסדר שאחרי המלחמה.

אפשר לראות את הרכסים הדרומיים של הר דב. נקודת החטיפה של שלושת חיילי צה”ל באוקטובר 2000 הייתה 4 ק”מ צפונה, בערוץ נחל שיאון, מול הכפר שבעא. מנקודת התצפית ניתן להבחין במוצבי צה”ל שנבנו על הפסגות השונות.

הכפר הלבן משהו בעמק שמשמאל לרכס הוא רג'ר. המצוק המרשים באופק שנראה כמו שולחן חתוך הוא הבופור, שנחקק בתודעה והפך להיות אחד הסמלים המובהקים של השהות בלבנון, כולל ביקורו במקום של ראש הממשלה מנחם בגין. היום יש בו מוזיאון של חיזבאללה שמנציח את מורשת הקרב שלהם.

מימין לבופור נראה הכפר קליעה, ומשמאל הכפר עדייסה.

תצפית: מרפסת מסעדת "שרולה"

מסעדת “שרולה“ החדשה נמצאת ליד מפל סער ומהווה תצפית מצוינת על הכפר רג'ר, הבולט למרחוק בבתיו הלבנים. זהו כפר של עלאווים (הזרם הדתי שאליו משתייכת גם משפחת אסד הסורית), שאחרי מלחמת ששת הימים נותרו ללא מדינה. בלית ברירה פנו לצה”ל וביקשו להיכלל בשטח רמת הגולן, סופחו לישראל ואף קיבלו אזרחות.

בימי רצועת הביטחון התפשט הכפר צפונה לתוך שטח לבנון ואחרי הנסיגה ב-2000 נותר חצוי. חיילי צה”ל ולוחמי חיזבאללה ניצבו מטרים ספורים זה מול זה. הפירצה הזאת בגבול גם קרצה לסוחרי סמים. בניגוד למצב טרום המלחמה, הכפר היום סגור לכניסת אזרחים ורק תושביו יכולים לבוא ולצאת.

מעל ומעבר לנחל שניר (החצבני) אפשר לראות את הכפר אל-וואזאני, הזכור בעיקר סביב המחלוקת על שאיבת המים, ומעליו נראה רכס חמאמיס.

תצפית: מטולה

נקודת התצפית במטולה נמצאת בחלקו המזרחי של הר צפייה, בגובה 600 מטרים. השילוט איננו מתוחזק וקשה לקרוא את הכיתוב לגבי חלק מהנקודות שנראות מהמקום.

חוץ ממטולה הירוקה ואדומת הגגות רואים במזרח את הר דב, כולל הכפר שובעא,

 בערך באמצע הרכס. את הכפר שבעא דווקא לא רואים מכאן. ביום של ראות טובה מזדקרות פסגות החרמון, כולל החרמון הסורי. הרכס הקרוב המתרומם מזרחית למטולה הוא רכס חמאמיס, שקל לזהותו לפי הסוללה הבהירה. משמאלו נמצאת העיירה אלחיאם, שהמבצר שלה היה כלא ששימש את צה”ל וצד”ל. למטה נפרש עמק עיון עם מסלול הנחיתה הבריטי-צרפתי.

בהמשך התצפית מערבה נראים הרי לבנון, העיירה קליעה (קל לזהותה לפי המחצבה הגדולה משמאל לה) ועל הרכס במרכז העיירה מרג׳ עיון.

תצפית: משגב עם

כביש 886 עולה למשגב עם. בדרך שרידים של נזקי הקטיושות, אבל החצבים כבר פורחים במלוא עוזם. הכניסה לקיבוץ סגורה ואפשר רק לעמוד ליד שער הברזל בשיירה ולחכות לרכב קיבוץ שנכנס או יוצא. אפשר גם לנסות לקרוא לבצלאל לב-טוב, רכז הביטחון ובעל אוסף המאובנים המדהים ביותר במזרח התיכון ‭11 -‬ אלף מאובנים של קיפודי ים (הטלפון בגלריה: 6953125 - 04).

מבט ממצפה דדו

זהו בהחלט אחד מהמצפים היפים ביותר בכל המסלול. רואים מכאן לטווח שקשה להאמין. זאת גם נקודת התצפית היחידה שתוחמת 270 מעלות לתוך שטח לבנון וגם היחידה שמספקת מפת זיהוי מקומות טובה. במזרח: מורדות חוות שבעא, רכס אל-חיאם, בקעת עיון והרכס הנוצרי עם קליעה ומרג' עיון.

הכפר עדייסה מלטף את משגב עם. צמוד אליו הכפר קילה, שנושק ל“גדר הטובה‭.“‬ הגבעה ממול, הקירחת, היא נבי אל-עוודי, הידועה לכוחותינו כנ”ג ‭.766‬ העיירה מעל עדייסה היא טייבה, ועל הרכס היה אחד המוצבים המרכזיים של צה”ל לפני הנסיגה. הדרך שיורדת מהמוצב הייתה ידועה כציר מטענים ולא אחת קפצו על הכוחות מתאבדי חיזבאללה.

העיר הרחוקה מעבר לליטאני היא נבטייה. הרכס המרוח במערב הוא זה שמתחתיו נמצא ערוץ הסאלוקי, ערוץ עמוק ובולט למרחוק שנשפך לליטאני ובו ספג צה”ל פגיעה קשה בקרבות האחרונים. 14 הטנקים שנפגעו יצאו מטייבה מערבה, חצו את הסאלוקי ונתקלו בהתנגדות במקום הרגיש ביותר - המעבר.

הרכס שמעבר לסאלוקי הוא זה שממנו נורו רוב הקטיושות קצרות הטווח לגליל. המגדל הגבוה שנראה במערב הוא כפר כנא, שזכור בגלל הפצצת חיל האוויר. ביום בהיר אפשר לראות מכאן אפילו את הים.

מכאן מערבה מתחילה הרצועה השיעית. הכפרים ממערב למשגב עם נתונים לשליטה מוחלטת של חיזבאללה בכל תחומי החיים.

מצפור: חוסיין עמאר

נוסעים מקיבוץ מנרה 3 ק”מ על כביש 886 לכיוון מערב ומגיעים למצפה הקרוי על שמו של חוסיין עמאר, מג”ד גולני שנהרג בהיתקלות בפברואר ‭.1996‬ המצפה ידוע גם בשם “מצפה פאר“ וגם בשם “מנחת קרלוצ'י‭,“‬ על שמו של שר הגנה אמריקאי שנחת כאן פעם לכמה דקות.

העלייה היא דרך לרכבי שטח, אבל אין בעיה גם לעלות ברגל. המצפור עצמו מכוער, וחבל שכך, אבל הוא מזמן תצפית מדהימה אל מיס א-ג'בל, במרחק של כקילומטר. זהו כפר שיעי שבו היו קרבות מאומצים של חטיבת גולני.

תצפית: מול קיבוץ ברעם

התצפית על שם אל”מ איציק רחימוב, שנפל בלבנון ב-‭,1990‬ נמצאת מול הכניסה לקיבוץ ברעם, על כביש הגבול הישן. היא אינה מוכרת למטיילים רבים וההפסד כולו שלהם. 

יש גבול, אבל עד כמה רחוקים היישובים הלבנוניים האלה מגבול ישראל?

הליכה קצרה מובילה לנקודת התצפית הטובה ביותר, מתחת לאנדרטה בקצה עמדת הטנקים. הדבר הקרוב ביותר הוא מאגר מים לבנוני, ומעליו, במרחק קילומטר על הרכס הקרוב, נמצא הכפר ירון. מימין לו, על הגבעה ממול (מול אביבים) נמצא הכפר מרון א-ראס, שבו התנהלו קרבות קשים מאוד לאורך כל תקופת המלחמה האחרונה.

תצפית: הר אדיר

ממשיכים על כביש הצפון החדש, חוזרים לישן בצומת חירם (ליד קיבוץ סאסא) ועולים להר אדיר. פונים שמאלה בדרך העפר הראשונה (רכבים פרטיים משאירים בצד הכביש) ועולים לתצפית מדהימה, כמעט בגובה 900 מטרים.

מפת הקרבות של דרום לבנון נפרשת על הר אדיר כמו שעון: בשעה 2 מרון א-ראס, בשעה 1 בינת ג'ביל, ב-12 עין אבל ובהמשך הרכס שלו הכפר דבל, שם היה קרב קשה עם נפגעים. בשעה 11 הכפר רמאייש ובשעה 10 (מול בירנית) עייטה א-שעב, כפר גדול שבו היה קרב קשה של צנחנים עם הרבה נפגעים.

נקודת החטיפה - כאן התחיל הכל

הנקודה שבה נחטפו ללבנון אהוד גולדווסר ואלדד רגב נמצאת במפות מתחת להר מגור, על כביש הצפון הישן. לפני פירוט הדרך, יש לזכור: חל איסור צה“לי להיכנס לשבילים המובילים לגדר המערכת בהם התנועה אסורה על פי שילוט.

כדי להגיע לנקודה יוצאים מערבה מסאסא, עוברים ממזרח ליישוב מתת ומדרום לבירנית ונטועה. ממשיכים בכביש ‭,8993‬ אבל פונים שמאלה (דרומה) לפני אבן מנחם וממשיכים מערבה לכיוון שומרה. כקילומטר אחרי אבן מנחם פונים ימינה (צפונה) לפני הפנייה לשומרה ונוסעים עד צומת שבו פונים ימינה. ממשיכים עם הכביש המפותל, חולפים על פני הפנייה שמאלה לשתולה, וממשיכים עד לפנייה הבאה שמאלה לכיוון מצד רהב. אחרי כקילומטר הכביש נצמד לגדר המערכת. ממשיכים איתו צפונה.

עכשיו סופרים עיקולים חדים: הראשון הוא הר מגור, השלישי הוא המקום שבו אירעה החטיפה. המיקום נבחר על ידי חיזבאללה כי הכביש מתפתל כאן בעקומה חדה ולא ניתן לראות אותו ממקומות אחרים, אין קליטת קשר וממש מהפיתול מובילה דרך עפר טובה וקצרה אל עייטה א-שעב. על הכביש נראים סימני הפיח במקום שבו נפגעו ונשרפו שני הרכבים. מצמרר.

• בי"ס שדה גליל של החברה להגנת הטבע עורך טיולי פסגות ותצפיות באזור גבול הצפון. לתיאום והרשמה לקבוצות בלבד: 3689839 - 052 (ניצן).
  

• קובי מרום, שניתח את מהלכי המלחמה בערוצי תקשורת בארץ ובעולם, מוביל סיורים גיאופוליטיים בגבול הצפון ומנתח את המצב שאחרי. לקבוצות בלבד. טל' 8666091 - 050‬.