מארגן המירוץ: אנחנו כועסים

מירוץ מכוניות. זה כל מה שרצינו לארגן ולחוות, לעלות על מסלול ולהתחרות. בדיוק, מה שנשמע עבור חלק מכם כמו עבריינות פרועה וחסרת גבולות, הוא עבורנו תענוג טהור ועילאי. זה כל מה שרצינו, וזה בדיוק מה שנמנע מאיתנו. ולמה? כי למישהו היה מאד חשוב לבטל אירוע שנועד לעשות בדיוק את מה שרובכם טוען שהיה רוצה – הורדת כל ה"משתוללים", ה"מרעישים עם האגזוז" ו"השחצנים עם הספוילרים" מהכביש. כינוסם במקום סגור, מתוכנן היטב על-ידי ארגון ייעודי, תחום היטב ומקצועי, בטיחותי לחלוטין ומאושר למהדרין.

• כאן תמצאו מסמך אישור חתום ומסודר. אז מה קרה פתאום?
  

אכן, בדיוק כמו בכל מדינה על פני הגלובוס – חוץ מישראל. אבל זה לא קרה. ובניגוד לדברים שהתפרסמו מוקדם יותר היום, האירוע בוטל לא מכיוון שלא עמד בחוק, אלא למרות שעמד בו.

צעדים ראשונים ומפתיעים

 כמו לכל אירוע שנערך במדינה, נדרשנו להגיש בקשה לקיום האירוע למשטרת ישראל. הגוף אשר רואה בנו ביומיום אויבי מדינה או לפחות מוטרפי כביש בפוטנציה. הזרוע האוכפת שמהווה עבורנו סיוט היסטורי. והנה, קצין אגף תנועה במרחב הנגב מאשר לנו את האירוע, כשהוא מודע היטב לכל הקשור בכך. ימות המשיח הגיעו. שיתוף הפעולה שניתן מעיריית ערד היה כל שנדרש לנו כדי להתחיל במסע המפרך של ארגון האירוע.

עוד דיונים עם המשטרה, ועוד שיחות והבהרות. סוגי גידור, מיקום חנייה, גיל מינימאלי בו מותר להתחרות, שיתוף מכוניות "משופרות" או לא. התקשורת עם המשטרה הייתה מצוינת, כולל היענות שלהם לסוגיות שונות, שהסתיימו בתקדים שרק מעטים מכירים - "בעת נהיגה המתקיימת לאורך מסלול המרוץ בלבד, לא יחולו על כלי הרכב ועל הנוהג בו הוראות תקנות התעבורה, ככל שהן נוגעות למהירות הרכב". את זה אמרה המשטרה (ראו מסמך מצורף). בעברית זה אומר שתחת עינה הפקוחה של משטרת ישראל יכולים כלי הרכב להגיע למהירויות בלתי חוקיות בעליל – כל עוד שנעמוד בכללי בטיחות המפורטים במסמך האישור. אחרית הימים.

והיא הגיעה, האחרית

 לעובדות. כשבוע לפני המירוץ נערכה פגישה נוספת עם צמרת המשטרה, במעמד ניצב נישו שחם, מפקד מרחב דרום וקציני משטרה נוספים. לפתע הייתה האווירה שונה. לא עוד שיתוף פעולה עם אווירה חיובית הדדית, אלא עננה חדשה וכהה שריחפה מעל. קציני המשטרה העלו סיבות שונות לחיוב ולשלילה, ולפתע לא היה האירוע עניין סגור וברור. היועץ המשפטי, זה שאמור היה לאשר סופית, נעדר משום מה. נאלצנו להמתין שוב, הפעם עם המון פרפרים בבטן. האם יבוטל האישור הראשוני? האם יאושר בכל זאת ותחת תנאים חדשים? האם נספיק לשנות והתאים עצמנו לדרישות דרקוניות חדשות בפרק זמן בלתי אפשרי?

ככה, פשוט, בלי בעיות?

 ואנחנו כועסים, באמת כועסים ויש לנו סיבה מאד, אבל ממש מאד מוצדקת. לא רק כי חיבלו לנו באירוע שאושר חד וחלק לפני כן (שוב, ראו את הקישור והתמונה המצורפת). אלא גם כי כל הספורטאים שלנו – תתפלאו, בכל מדינה אחרת הם נקראים כך – יחזרו להתאמן וליהנות במקומות היחידים המוכרים להם – תרצו או לא, כבישי ישראל ושבילי עפר. אנחנו כועסים כי אתם ואנחנו יודעים שאם היה מתבטל מירוץ מרתון סביב טבריה למרות שניתנו לו אישורים, הייתה קמה מחאה ציבורית מוצדקת. אנחנו כועסים כי חוסר הבנה ודעות קדומות וצרות עין היא זו הגורמת לנו לכאב לב וכיס כבד כל כך.