פיאט גרנדה פונטו - חוזרת בגדול?

לא צריך להסביר לאיש עד כמה חשובה הגרנדה פונטו החדשה לעתיד פיאט. כעמוד השדרה של היצרן האיטלקי בשנים הקרובות, כישלון אינו נלקח בחשבון. בינתיים, באירופה זה הולך להם. אלא שלא רק היצרן מכיר בחשיבות הגרנדה - גם עבור היבואן מדובר במכונית חשובה. הרי מאז ימי האונו, הסופר-מיני של פיאט אחראית לעיקר מכירות המותג בארץ. האם יכולה ההצלחה, שנקטעה על-ידי שערי יורו אכזריים ויונדאי גטס, יכולה לחזור על עצמה?

כל כך יפה

בתעשיית הרכב טוענים כי עיצוב הוא הגורם החשוב ביותר בדרך לרכישת מכונית. מבחינה זו לפחות, עשו בפיאט עבודה מצוינת. מדובר לטעמנו באחת ממכוניות הסופר-מיני היפות שיוצרו אי פעם. מעצב העל ג'וג'ארו עשה עבודה מצוינת עם חרטום שמקבל השראה ממזראטי, עם קווים ספורטיביים-אלגנטיים, שלא נגררים לרעשנות וכוחנות מיותרת. היא מודרנית, אך לא מצועצעת מדי. בראבו.

הנוסחה הזו ממשיכה גם בפנים תא הנוסעים ובסביבת הנהג. זו נוחה לעין, ברורה, נקייה ונטולת הצטעצעות. התחושה הכללית אוורירית ונעימה, גם תודות לשילוב גוונים מוצלח ורעיונות מקוריים. אלא שלמרות השיפור באיכות הפלסטיקה, לוח המחוונים מזכיר יותר מדי תערובת של דגמים אחרים, ומקרין פשטות לא-הולמת.

במרכזו בולט צג המידע המוכר, עמוס ומבלבל כבעבר. ניתן לתכנת עמו פעולות שונות (התראות, תאורה, נעילה עם תחילת נסיעה) אך הוא בפירוש לא נוח לתפעול. בנוסף, ההחלטה להתריע קולית בכל הזדמנות (החלפת הילוך "לא חוקית", הסרת חגורה בחניה, דימום מנוע) מוגזמת, וגורמת לכאב ראש. תפעול המגבים מבלבל, והיעדר פתיחה חיצונית לתא המטען מפריע, למרות המתג החשמלי במרכז סביבת הנהג. תא המטען גדול, אך שפת הטעינה גבוהה והמבנה צר מדי.

מנועים קדימה?

יחידת 1.4 ליטר חדשה עם שמונה שסתומים, מחליפה בגרנדה את ה-1.25 ליטר 16 שסתומים שהכרנו. עם הספק מרבי של 77 כ"ס היא אינה חזקה במיוחד, וגם נתון מומנט של 11.7 קג"מ ב-3,000 סל"ד אינו מרשים. למרות זאת, ובזכות יחסי העברה קצרים יחסית, היא נהנית מזמינות כוח טובה ויכולת תאוצה סבירה. גם נתוני היצרן אינם מלמדים אחרת - 165 קמ"ש מרביים, 0 ל-100 קמ"ש ב-13.2 שניות. תלחצו חזק, יהיה הרבה רעש מנוע.

אלא שבהיבט מקומי, היחידה היותר-מעניינת היא דווקא תיבת ההילוכים הרובוטית, אליה עברה פיאט כמו רבות אחרות. הסיבות לבחירה ברורות: חסכון בעלויות תודות לשימוש במנגנון הידני, חסכון בדלק ועמידה קלה יותר בתקני זיהום מחמירים. אבל, פעולתן אינה חלקה עדיין כמו זו של אוטומטיות "רגילות".

האם פיאט יכולה להפתיע? לצערנו, לא. העברות ההילוכים מורגשות מדי (וסובלות ממצערת נקודתית מדי), והתאמת טכניקה של הורדת רגל מהמצערת בעת השילוב, אינה יכולה להיחשב כפעולה נוחה. נראה כי מפעם לפעם היא גם מתבלבלת במעברים מהירים מהילוך אחורי לראשון, אבל נקודת זכות לאפשרות מניעת מעבר הילוך אוטומטי. כמו מרבית בנות מינה, גם התיבה הזו אינה מונעת גלישה לאחור בעליה, ומקשה כך על תמרוני חניה. נכון, יש לפיאט מערכת שמונעת זאת, אך היא משולבת בבקרת היציבות, שכלל אינה מוצעת אצלנו. 13 ק"מ לליטר השגנו בנהיגה רגועה, 10.5 ק"מ לליטר במסלול מאומץ.

ואיך היא מתנהגת? כאן כבר ניכר שיפור גדול ומבורך לעומת הפונטו הקודמת. הגרנדה שולטת טוב בהרבה על תנודות הגוף, מגיבה באופן בוגר ושקול לפקודות הנהג, ויכולה אפילו להעניק לחובב ההגה מספר רגעי חסד מהנים. השיפור הזה ניכר בעובדה כי למרות צמיחה בממדים, הפונטו מרגישה קלילה יחסית, מציעה אחיזה טובה למרות גומי צנוע בסטנדרטים של היום - 175-65-15. מידות אלה מאפשרות בין היתר נוחות נסיעה טובה מבעבר, כולל בתנועה עירונית בעייתית.

אלא שהבעיה הגדולה נותרה ההגה. פיאט הייתה חלוצת הגה הכוח החשמלי - כולל מערכת כיול "עירוני" קלילה כנוצה - אלא שזה לא מונע ממנה להציג מערכת רחוקה מלשכנע. ההגה פשוט קל מדי במהלך מרבית זמן השימוש, לוקה הן בתקשורת והן בדיוק. ואם כבר, היינו מעדיפים מערכת בלימה פחות נקודתית.

וגם המחיר גדל

כמו שהערכנו באירוע ההשקה, הפונטו אינה פורצת גבולות חדשים בקבוצת הסופר-מיני. האיכות עדיין אינה הטובה בתחום, ולמרות מחמאות על ציודה בשש כריות אוויר בטיחותיות, רמת האבזור אינה גבוהה במיוחד. חטיבת הכוח אינה מרשימה במיוחד ותיבת ההילוכים לא משכנעת. מאידך, היא נראית מצוין ומציגה אופי ומבנה שימושי. הצלחתן של גרסאות חזקות ומאובזרות יותר באירופה, אינה מפתיעה על כן.

אבל אצלנו זה אחרת. כאן מבהירה הפונטו שוב, כמה בעייתי הפך פלח הקטנות האירופאיות. מחיר הרכישה שלהן קרוב באופן מסרס למשפחתיות פופולאריות וטובות כמו מאזדה 3, והן אפילו לא נהנות מרמת אבזור דומה (לפונטו אין למשל מערכת שמע ובקרת אקלים שיש באותה מאזדה. במקרים רבים הן גם מצוידות בתיבה רובוטית לא נעימה.

מה זה אומר במדינה בה ההוצאה על רכב גבוהה כל כך? שלמעט קהל ייעודי החייב מבנה קומפקטי יותר, מרבית רוכשי הרכב יעדיפו את הגודל והאבזור ובמקרים רבים גם את האיכות והבטיחות הגבוהות יותר. הגרנדה פונטו יכולה הייתה לנטרל בעיות אלה עם מחיר אטרקטיבי במיוחד, אך היא עולה 110,000 שקל. לא רק יקרה מהפונטו הקודמת ב-10%, אלא גם יקרה משמעותית מיונדאי גטס, יריבתה המרה והמצליחה. חיים לא קלים צפויים לה אצלנו. חבל.