האמנות משנה מצב צבירה בחסות הרשת

האמן הבריטי מייקל לנדי (Michael Landy) ביצע מיצג אמנותי, שנמשך 14 ימים. במרכז המיצג שהתרחש בחנות C&A ברחוב אוקספורד בלונדון, ניצבה מכונת גריסה תעשייתית, אשר השמידה את כל רכושו! בסיום המיצג Break Down (2001), נותר לנדי עם קטלוג צבעוני ובו צילומי 5,000 הפריטים שנגרסו: רהיטים, תקליטים, בגדים, ספרים, מכשירים חשמליים, פריטי אמנות ואף את מכוניתו מסוג SAAB.

הרכוש שנגרס נאמד ב-100 אלף לירות שטרלינג. הפרויקט בוצע בחסות Times/Artangel שבועון טיימס ואגודת "מלאכי אמנות", הפועלים בדומה ל"מלאכים" התומכים ביוזמות סטארט-אפ בהי-טק. היזמים, מקושרים למדיה הבינלאומית, ומקדמים אמנות המשתלבת באידיאלים ובמטרות שלהם. מהי המשמעות של מיצג זה? האם האמנות בעידן דוט.קום עברה מהחומרי לאל-חומרי?

אמנות בעידן קפיטליזם מאוחר 

המיצג אכן מתייחס לקפיטליזם מאוחר, המייצג את המעבר מייצור סחורות ממשיות, לייצור מידע ושירותים ברשתות גלובליות, שנצרכים על ידי הגולשים. לנדי ביצע המרה של רכושו הפיזי, שהוא סחורה ישנה המתאימה לעולם האיטי, שמוצגת בגלריות, למידע טהור, שהוא צורת הסחורה המותאמת לעולם המדיה הדיגיטלית, המוצגת ברשת ונצרכת על ידי הגולשים ברחבי העולם (האובייקט האמנותי שינה את מצב צבירתו).

המיצג "שידרג" את מעמדו של לנדי בהיררכיה של עולם האומנות המשתנה, תוך הפיכתו לאמן בריטי מן השורה הראשונה.

גי דבור כתב בחברת הראווה (33-34): "האדם שהופרד מתוצרתו מייצר בעצמו, בעוצמה הולכת וגוברת, את כל פרטי עולמו, וכך מוצא את עצמו מופרד יותר ויותר מעולמו. ככל שחייו הופכים לתוצרתו, כך מתעצמת הפרדתו מחייו...הראווה היא הקפיטל בדרגת צבירה כזו, שבה הוא הופך לדימוי".

אקט דתי

המיצג בתוך הקניון הוא אקט "דתי" במקדש עכשווי של צריכה אובססיבית. מקדש הקניות המודרני מאפשר למאמיניו לבצע קפיצה קוונטית מהעולם הגשמי, אל האובייקט האולטימטיבי שהוא המידע או הסמל. ואילו הסייברספייס מאפשר את ההרחבה והאיחוד לכל מקום ובכול זמן כמעט. 

אמנים רבים נוספים אכן פועלים במרחב הדיגיטאלי, ומפיצים באמצעותו את אמנותם. לנדי מכנה את יצירתו "ההיפוך של תהליך הייצור", והוסיף לצידה כתובות גרפיטי "על הכול להעלם", זוהי למעשה חזרה לשלב טרום היצור, הוא שלב האידיאה הטהורה של האובייקט.  

כיצד מיושם שינוי מצב הצבירה ברשת?  

גלריית Tate בלונדון הזמינה אצל האמנים YOUNG-HAE CHANG HEAVY INDUSTRIES יצירת פלאש לאינטרנט, עבור פתיחת יריד Frieze לאמנות. האנימציה THE ART OF SLEEP כוללת טקסט המודפס על המסך בסגנון תקתוק מכונת כתיבה בסרט בלשי אפל, המלווה בנגינת ג'אז. היצירה דנה במצב האמנות העכשווית בעולם.

בעקבות היצירה הוזמנו האמנים להשתתף בראיון וידאו אודות יצירתם. במקום ראיון מקובל הם יצרו סרטון פלאש נוסף THE ART OF SILENCE המבוסס על השאלות שנשלחו אליהם. המעניין בסרטון זה, פרט לטקסט המתייחס לאמנות העכשווית, הוא השימוש בדיבור סינטטי המקריא בקול נשי את השאלות, וגברי את התשובות הכתובות, המיוצרים כולם ע"י המחשב.

היצירה הופכת למניפולציה מלאת רגש של מידע דיגיטלי, המעוקר מסממנים חיצוניים אנושיים. אין אנו יודעים דבר על זהותם של היוצרים, ואם הם ממשיים בכלל. היצירה מדמה את מבחן טיורינג שבו בוחנים אינטליגנציה של מכונה, באמצעות שאלות ותשובות. בסוף התהליך אין בידינו תשובה ברורה.  

אכן האמנות עברה למצב צבירה של מידע אלקטרוני, והיא פורצת אל המרחב הממשי שלנו באמצעות מסכי המחשב. תהליך היפוך הייצור באמנות הושלם, אין צורך במכונות גריסה נוסח מיכאל לנדי, הרשת יוצרת מעבר ישיר מראיון אמנותי לאובייקט דיגיטלי הזמין לכל.

"מרושתים": לבלוג המלא